יום חמישי, 31 ביולי 2014

מזוזה - לא במקומה


בשתי המקרים המזוזה אינה במקומה, כי חלל הפתח עצמו צר - והוא מקום הדלת שסגור על ידי מזוזות סף משתי צידיה, ושם מקום החיוב. ואילו מזוזה זו, לא במקומה ורחוקה הרבה מחלל הפתח, ואין מקיים בה מצוה. 

וי"ו - שאלה

הוי"ו ראשו עובר מעט ימינה - מ"מ יש להכשירה [והמחמיר ע"י שאלת תינוק], כי צורת הוי"ו ניכרת היטב.
הממי"ן שסימנתי אינם צורת האות לכתחילה, כי אין גופן מרובעות, אלא צד ימין שבהם נוטה אלכסונית פנימה כעין סמ"ך - הדבר מורה שאין זו כתיבה נכונה.

נו"ן פשוטה ראשה כעין וי"ו

ראש הנו"ן צריכה להיות כזיי"ן, כמבואר בכל הפוסקים. ונחלקו האחרונים כשעשאה כראש וי"ו, האם כשרה בדיעבד.
כאן שאינו ממש וי"ו אלא יש בו זוית חדה ועוקץ העובר על הרגל ימינה, אין לפוסלה בדיעבד. אך פשוט שאין זו צורתה לכתחילה ומצוה לתקנה. ואין לכתבה כן, אלא צ"ל ראשה עוברת יפה לימין כמו זיי"ן.

יום רביעי, 30 ביולי 2014

למ"ד משונה

למ"ד - צואר משוך אלכסון ושוכב מדי - שינוי מעט, וצריך שאלת תינוק מה יקרא לה.

נקודה העליונה של האל"ף גולם

האל"ף הזו פסולה כמבואר בשו"ע (סימן לב סעיף כה), היא נקראת "גולם" או "קו משוך בשוה". אי אפשר לתקנה במחיקה וכתיבתה מחדש בתפלין או מזוזה, משום כתיבה שלא כסדרן.
רוב הפוסקים סוברים שבמצב כזה אין לה תיקון, אפילו בהוספת דיו לעשות מהנקודה יו"ד מוארכת, משום כתיבה שלא כסדרן.
האל"ף בשם [קדוש, בספר תורה] בשורה התחתונה פסולה, משום שנדבקה כולה לגג, כנ"ל. השם הזה עדיין לא נתקדש, ולכן מותר למחוק האל"ף, ולכתבה מחדש. ע"פ שורת הדין [המבואר בסימן לב] די לגרור החלק שנכתב בפיסול, כלומר החלק האחרון שנכתב באל"ף זו, כי החלק הראשון נכתב בכשרות.

ריוח בתוך תיבה

כדאי להגדיל
בין הנו"ן לוא"ו יש ריוח יותר מדי. יש ספק בפוסקים [ראה שוע"ר לב סעיף לו] אם קירוב שלמטה של האותיות מועיל, ולכן קשה להכשיר, וגם קשה לשאול תינוק, שהרי יחשוב אותו כתיבה אחת מחמת קירוב שלמטה, שלא כדין.
אפשר לקרב הוא"ו ע"י עיבוי מעט כלפי ימין, אך זה תיקון לא קל - וצריך זהירות שלא יפסל הוי"ו לרגע.

יום שני, 28 ביולי 2014

קרע במזוזה

הקרע נכנס רק בעומק שיטה אחת לכתב, ואינו פוגע בשום אות. המזוזה כשרה.
כמובן ראוי להדביק טלאי מאחרי הקלף לחזקה, שלא יתמשך הקרע.

עיי"ן, פ"א

 שאלת תינוק.
פ"א ראשונה - אי אפשר לראות מהתמונה מספיק ברור, האם הנקודה נוגעת לגוף. אם היא נוגעת הפ"א פסולה, עד שיתקנה [בגרירת הנגיעה].
פ"א שניה - פסולה, הנקודה גולם ממש. (ראה הגדלה)
מ"ם - שאלת תינוק, כי היא עגולה מצד ימין.

יום ראשון, 27 ביולי 2014

בעיות בה"א

נפל טיפת דיו או התפשט הדיו של הירך - שאלת תינוק.

הירך קרוב מדי לגג. צריך לכתחילה ריוח ניכר בין הירך לגג.

הירך גדול מדי. תמונת הירך [בכתב אשכנז] כיו"ד הפוכה דקה, לא משוכה.

יום שבת, 26 ביולי 2014

ראש ימין בשי"ן גולם

ראש ימין הוא גולם - הקוץ שבולט כלפי מטה, אינו ראש כלל.

בי"ת משונה

שורת הדי"ן ששינוי זה מועיל בה שאלת תינוק. אבל כאן שכל הביתי"ן עשה כן - צ"ע.

רי"ש עם ירך קצר מאוד

לרי"ש אין שיעור ירך - כנראה שהוא פסול.
השאלה האם אפשר לתקנה [במזוזה], לאחר שתינוק יקראנה רי"ש? או יש לומר כאן שאבדה צורת הרי"ש לגמרי?
הייתי מעדיף למחוק אותה כולה ולכתבה והצד"י שאחריה מחדש, שיהא ודאי כתיבה כסדרן.

יום שישי, 25 ביולי 2014

מזוזה ששינה זמנית את כיוון הכניסה

שאלה:  מזוזה קבועה כדינה בצד ימין של ביאה, ולזמן מסויים [ארעי] החליט בעל הבית לשנות את כיוון ההליכה והכניסה. האם צריך להחליף מיקום המזוזה זמנית, לכיוון ימין ביאה החדש [שהיה ימין יציאה מקודם]?

תשובה:  נראה לי שאין צריך להחליף מיקום המזוזה, כי שינוי ארעי אינו משנה את קביעות המזוזה ודינה.

תפלין שלא הוסר מדבקה, עם פגם בגוף הבית


חבר טוב הראה לי תמונות של תפלין שנמכרו - המדבקה לא הוסרה, ויש פגם בחלק העליון של הבית.
א)  חייבים להסיר את המדבקה, והמניחה כך - לרוב הפוסקים אינו מקיים מצות תפלין משום שהוא חוצץ בין התפלה לזרוע, כמבואר בשו"ע או"ח סי' כז. במדבקה עצמה כתוב להסירה לפני ההנחה !!
ב) הפגם עצמו אפילו יהא בעור [ולא רק בטיח] אינו פוסל, כי אין דין ריבוע בגג הבית [ראה ס' זכרון אליהו פרק ז]. אבל אינני מאמין שהכשר מקובל יוציא תחת ידו תפלין כאלו, עם מדבקת הכשר עליהם.
לכן אמרתי לו, שלדעתי צריך לבדוק את כל התפלין, גם הפרשיות. לוודא שאין כאן איזה דבר פסול.
זה הכלל כאשר רואים דבר חשוד, צריך לחשוד. לצערינו הרב, היום מצויים סוחרים שמוכרים/מעבירים פסולים.

יום חמישי, 24 ביולי 2014

זייני"ן

נראה לי שהזיי"ן הראשונה מועיל בה שאלת תינוק. [ואם קוראה ז' יש לתקן הראש]
הזיי"ן הזו פסולה - הראש שלה עצמה היא כמין וי"ו. חוץ מזה - רק אחר כך הוסיפו בה התג מימין [אינני סומך כאן על חזקת כשרות של הסופר, וקרוב לודאי שהמתייג הוא שהוסיף התגין בנפרד, כלומר אחר כתיבת כל המזוזה].
הפ"א היא עיוות של הכתיבה - שמוסיפים כמין עוקץ מימין לחלל, להיות כמין כפיפת הגב.

יום רביעי, 23 ביולי 2014

ווי"ן כשרות - ראש דחוק





הווי"ן הללו כשרות - כי ניכר ראשן (בשיעור ראש, כלומר מלוא עובי הקולמוס).
ראוי לתקן בכל אחת שהראש יהא ממש ראש שלם, בראשון להמשיך הראש מעט שמאלה, בשני להשלים יותר צורת הראש  - בזוית תחתון של הראש בצד שמאלו.

יום שלישי, 22 ביולי 2014

בעל המשרד נכרי, מזכירה יהודית - לחיוב מזוזה

שאלה:  בעל המשרד הוא נכרי, ויש חדר של המזכירה שהיא יהודי', האם חדרה חייבת במזוזה?

תשובה:  נראה פשוט שחדרה חייבת במזוזה, כי החדר הזה מושאל לה עבור שימושיה, ודינה כחדר מושכר או מושאל לה. ומכיון שהיא אוכלת שם במשך היום, צריכה לקבוע מזוזה על פתחה. [אולי כדאי שתקבע בלי ברכה. כי יש כאן צד שותפות נכרי, ועוד שזה נחשב לדיור כעין חנות - ויש מפקפקים על קביעת מזוזה בחנות גם היום, ולכן ישנם שקובעים מזוזה בחנות בלא ברכה].

אות חתוכה

האות עי"ן יש בה חתך [העובר מעבר לעבר] ומפריד קו ימין מגוף האות - היא פסולה, כי נפרדה לשתי חלקים. (אם החתך הזה הוא מתחילת הכתיבה - היא היתה פסולה אף משום שאינה מוקפת גויל).

נגיעה עבה

נגיעה עבה בין האותיות, ואין להתיר גרירה משום חק תוכות.

ה"א חסר בה שיעור ירך

ירך שמאל שבה"א אין בה שיעור [גובה] מלוא אות קטנה [כשיעור האות יו"ד], והיא פסולה. אמנם ניתן לתקנה גם בתפלין ומזוזה.

יום שישי, 18 ביולי 2014

ריוח בין התיבות, ושאלות צורת אות

הריוח שבין התיבות "נפשכם-וקשרתם, עיניכם-ולמדתם" אינו מספיק והן פסולות. קשה מאוד לתקן הריוח הראשון, את השני אפשר לגרר מעט מבליטת גג המ"ם (גם זה בדוחק).
היו"ד הראשון של עיניכם פסול - היא ממש וי"ו קטנה. (כדאי להגדיל)
הצד"י של 'ויצהרך' אין לו ראש ימין כשיעור [יו"ד - דהיינו כעובי הקולמוס] (ראה הגדלה). נראה לי שיש בזה חשש פיסול, ועכ"פ מותר לתקנה.

ה"א עם וי"ו בחללה

הסופר כתב וי"ו קטנה בתוך חלל הה"א - הה"א פסולה.

יום חמישי, 17 ביולי 2014

שאלות על רי"ש

נראה לי שתי תמונות העליונות כשרות, מכל מקום כדאי לשאול תינוק.
רי"ש זה אני נוטה לפסלו.

יום רביעי, 16 ביולי 2014

עיקום ירך, משיכות ראש - יותר מדי

רגל הדלי"ת עקומה מדי - שאלת תינוק?
ראשי האלפי"ן והצד"י משוכין יותר מדי - אין זה נכון, דהרי שיעורן יודי"ן ולא קו (כעין גג).

ראה מה שכתבי תחת התוית: נקודה וקו שיעורן.
וכן אודות צורת הצד"י במאמרים:
פורום לנושאי סת"ם: צד"י שגופה מורכבת מכ"ף ויו"ד
פורום לנושאי סת"ם: חרטום מ"ם שהאריכה כעין רי"ש

וא"ו צריך לכתבה כאונקליות

כתב הב"י (סי' לו, א"ב השלישי) כתוב בספר המנהיג הוא"ו צריך לכתבה כאונקליות מדכתיב עשה ווים לעמודים.
והוא מהגמ' סנהדרין כב ופירש"י שם, ופירש"י בחומש פ' תצוה (כז, י), דאונקליות הן ווין שיש בהם ראש כפוף, כלומר לא יהא צורת הוי"ו מקל פשוט, אלא ראשו של הוי"ו נכפף לשמאלו.
וכוונת הגמרא והמנהיג דוי"ו שהוא מקל ללא ראש אינו נחשב אות, אלא צורת הוי"ו צריך שיהא לה ראש. וכן מפורש הדבר בפרי מגדים (או"ח סי' תרצא במשבצות זהב ס"ק ג). ומכאן למדו האחרונים (דע"ק, מקדש מעט, וראה משנת הסופר בביאור הסופר עמ' נא ד"ה צריך) דוי"ו שהוא גולם ללא ראש פסולה.

ומעתה ראש אות זה הוא כראשי כל האותיות, וכגון ראש היו"ד. ואי אפשר לקבל שיהא ראש האות כלשהו, דאין זה כתיבה תמה. אלא ודאי שיעור ראשו כעובי הקולמוס בעביה, וכן בליטתה לימין הגם שלא נזכר בה שיעור לעיכובא [אבל שיעורה לכתחלה מבוארת בב"י שהוא כמשך קולמוס אחד] צריך שיהא בה המשך ניכר, כדי שתיראה כראש אות, ובלעדי זה יש בה חסרון בעצם צורתה.
ואע"פ שכתבו הפוסקים (בסימן לב) דאין שיעור לעובי האותיות. היינו דוקא כאשר יש שיעור אחר לאות, כלומר שיש בה שיעור אורך, אזי לא איכפת לן בשיעור עובי, דמ"מ ניכרת האות ע"י שיעור ארכה, כגון רגלי האותיות וגגות האותיות שהן רחבים כמו דלי"ת וה"א. אבל בראש וי"ו ויו"ד וכן יוד"י האלפי"ן ודומיהן, אי אפשר לומר אין שיעור לעובי היו"ד ולכן נקודה כלשהו כשרה, שהרי אין לה לא שיעור עובי ולא שיעור אורך. על כרחך שצריך שיהא שיעור זה ביחס לשאר הכתב וניכר כאות [כלומר הראש עצמה ניכרת כאות].

כל זה ברור ע"פ המבואר בשוע"ר סימן לב סעיפים יט וכ' בגדר "שיעורי האותיות". ראה:  פורום לנושאי סת"ם: שיעורי ירכי אותיות - שיטת שו"ע אדמו"ר הזקן
ולענ"ד הדבר מוכרח בשיטת רבינו הזקן, דבסעיף יח כתב "שהרי לא נתנו שיעור לעובי האותיות ויכול לעשותן דק כמו שירצה", ובסעיף יט [מיד אחריו] מבאר דשיעור אורך האותיות כמלוא אות קטנה ובלאו הכי פסולות. הרי שיש שיעור לירכי האותיות, אלא על כרחך לחלק בדבר. דשיעור עובי [לרוחב] הירך אין לו שיעור, אבל שיעור אורך יש לו.

גג דלי"ת משוכה מדי לימין

בשתים האחרונים (העבדה, בשדך) אני נוטה לפסלן משום שנשתנו צורתן.

יום שני, 14 ביולי 2014

מזוזה קבועה על חתיכת עץ

נראה פשוט שקביעה זו כשרה, כי הקרש הקטן בטל לגבי מזוזת השער.
(עיין בספר חובת הדר (עמ' עג, הערה כב בסופו בסוגריים) דמשמע שאין לקבוע מזוזה על חתיכת עץ שהיא תוספת לקיר, אלא אם כן היא גבוהה י' טפחים. ואפשר שהוא מדבר רק אם התוספת היא לפני הפתח כלפי חוץ, אבל לא תוך החלל עצמו).

שאלות תינוק

יום שישי, 11 ביולי 2014

בי"ת ווי"ו נוגעים ונראים כמ"ם

נגיעה ניכרת בין הבי"ת לוי"ו - ונראית כמ"ם [אמנם בדיעבד, אך כשרה] - אמנם תינוק קראן כדין בי"ת, וי"ו.
נראה לי שזה פסול, משום שניכר לעינינו שינוי צורת האותיות.

יום חמישי, 10 ביולי 2014

יו"ד כעין חי"ת קטנה

יו"ד כעין חי"ת קטנה - שאלת תינוק [אין צורך לכסות שאר האותיות מלפניו] ואם יקראנו יו"ד - צריך לתקן צורתה.

יום רביעי, 9 ביולי 2014

וי"ו גולם

הוי"ו פסול - הוא גולם גמור, אין לו ראש [הקוצים הללו אינן ראש].

שאלת תינוקות במ"ם

המ"ם - הוי"ו שבה פרודה מהכ"ף - דינה שאלת תינוק, האם קוראה מ"ם ואז מותר לתקנה בתפלין ומזוזה, או יקראם כ"ף ווי"ו ואז פסול.
שלשה תינוקות נשאלו כאן - וכולם קראו כ"ף ווי"ו.
התוי"ן - רגל שמאל אינה בולטת מספיק לשמאל, אלא בולטת מעט פנימה ומעט החוצה - צריך לתקנן.

יום שלישי, 8 ביולי 2014

נו"ן כפופה

אני מסתפק על נו"ן זו האם נשתנתה צורתה. ואני נוטה לפסול.

צד"י שגופה מורכבת מכ"ף ויו"ד

הבי"ת יורד ממנה קוץ - בדרך כלל זה עלול להיות שאלה של מ"ם סתומה - אך כאן נראה שכשר כי תינוק יכירנה בודאי כבי"ת. מ"מ צריך למחוק העוקץ המיותר הזה.
הצד"י - ראש שמאל שלו משוך, ונראית הרכבתו ככ"ף ויו"ד (חילוף נו"ן ויו"ד). אין לי מקור ברור לפסול דבר זה.
אך הערתי בפורום לנושאי סת"ם: חרטום מ"ם שהאריכה כעין רי"ש שלפי סברת המקדש מעט וגד"ה באות מ"ם ששינה הרכבתו מכ"ף ווי"ו לכ"ף ורי"ש, דנחשב שינוי בהרכבתו וצורתו, מסתבר שגם כאן בצד"י חשיב אופן זה שינוי בהרכבת וצורת האות.
וראה פורום לנושאי סת"ם: ריוח בתוך תיבה, משיכת נו"ן וצד"י  שמשמע דעת שו"ע רבינו לפסול צד"י זה.

יום שני, 7 ביולי 2014

מיקום המזוזה

נראה לי שהמיקום הנכון צריך להיות על הסף שציינתי בחץ.
כי הקיר זכוכית הזו היא קיר ממש, ולא חלק מהפתח. ואע"פ שיש מסגרת על [וכגון זה כתבתי בעבר שנידון כפתח שלם, ראה פורום לנושאי סת"ם: פתח בין בית לחצר, היכר ציר לצד הבית, וראה מאמרים תחת התווית  - שאני הכא] שיש לדלת מסגרת לעצמה נפרדת מהמסגרת הכוללת, ולכן ודאי מקום המזוזה היא על סף השער-הדלת, ולא על סף ימין של הפתח. וצריך להעביר את המזוזה ולקבעה במקומה הנכון.