יום ראשון, 8 בדצמבר 2019

כ"ף משוכה

הסופר משך את הכ' - כנראה בגלל תיבה או אותיות יתירות שהיה צריך למחוק.
כאשר מושכים כ"ף [וכל אות דומה שיש בה גג ומושב] יש למשכה מעט מעט, ולא ימשוך כל המושב או כל הגג בבת אחת, כי אז היתה משתנית צורתה ונפסלת, וכאשר יחזור וימשוך הקו המקביל - הרי זה שלא כסדרן.

הכ"ף המשוכה כשרה בדיעבד, כל זמן שתינוק מכירה.

שאלות על בי"ת וכ"ף

העיגול מסומן סביב לב' - היא עגולה ממש למטה, ואין לה זוית ולא עקב ברור.
הכ"ף המסומנת היא צרה מדי. אמנם כשרה בדיעבד, אך אין מושבה מספיק רחב כשיעורה לכתחילה.

גם הכ"ף הזו גם צרה קצת, וגם גגה אינו ישר מקביל למושב, ולכן [מחמת שתי השינויים הקטנים] אפשר שתינוק יטעה בה כנו"ן. ראוי לשאול תינוק עליה, ולתקנה במידת האפשר.

יום שישי, 6 בדצמבר 2019

רושם מטעה באות רי"ש

מצד ימין של גג הרי"ש יש איזה כתם/רושם שעלול לגרום לר' להידמות לדלי"ת.
אמנם זה אינו דיו, אלא איזה לכלוך [התמונה השניה - היא אותה הרי"ש מול שלחן אור] - 
צריך לראות במציאות בעין רגילה (ולא מול שלחן אור) - אם נראית לעין שינוי בצורת הר' צריך לשאול תינוק [כדין שאלות תינוק].
בשני המקרים נידון שינוי הצורה רק על פי הראיה בעין רגילה.

יו"ד ללא חלוקת גוף ורגל

כדאי לראות בהגדלה

בעיה מצויה בכתב פשוט - היו"ד עשויה כנקודה אחת בלבד, ואין בה חלוקת גוף וירך. אמנם כאן הגוף היא אלכסונית, אבל בפועל אין בה חלוקה בין גוף היו"ד לרגל ימין שבה. [עוקץ היו"ד של שמאל - מטעה כאילו יש גוף. אך המתבונן בצורה זו - יראה שאינה מחולקת, אלא היא משיכה אחת לבדה].
צורה זו פסולה, על פי ההלכה [שו"ע א"ח סימן לב סעיף יח] של גולמי האותיות - היודי"ן שעל האלפי"ן ושל השיני"ן וכדומה, שהפסול מחמת כי אין בהם חלוקת ראש וירך [כדי להבדילם מעיקר גוף האות - כגון להבדיל הנקודה העליונה מקו הגג שבאל"ף]. ק"ו ליו"ד עצמה, שאין בה בעצם ירך ימין המעכב.

ומ"מ היות שלעין כל נראית כיו"ד - נראה שמותר לתקנה בהוספת דיו אף בתפלין ומזוזה. [כי זה כלל בתיקוני אותיות שלא כסדרן, כל שהפסול אינו בהיכר צורת האות - הצורה הנראית לעין כל, אלא פסול בהלכות צורת האות, כדין גולמי היודי"ן שעל האלפי"ן (שפסולם לא משום שאין אדם מכירם, כי נשתנו. אלא בגלל פסול הלכתי) - הרי זה מותר לתקנו בהוספת דיו, אף שלא כסדרן].

תמונת היו"ד אחר התיקון:

יום חמישי, 5 בדצמבר 2019

ה"א - ירך שמאל באמצע הגובה

כדאי להגדיל
ציינתי רק שתים מהן. אבל יש כמה ההי"ן שהירך באמצע הגובה ולא למטה בסוף האות כסיום רגל ימין.
בפרי מגדים ושאר אחרונים מבואר שאין זה פסול בהחלט, אלא כשר בדיעבד, כדין רגל שמאל שאינו בצד שמאל של הגג אלא באמצעה. מכל מקום פשוט שיש לשאול תינוק, האם מכיר האות הזו או לא, ואין להכשיר בדיעבד אלא רק אחר קריאת התינוק.

יום רביעי, 4 בדצמבר 2019

בי"ת פסולה - חסר בשיעור המושב

הבי"ת פסולה [אע"פ שתינוק קראה ב'] כי אין לה שיעור מושב. המושב קצר מדי.
המושב בב' וכ"ף צריכה להיות לפחות חצי מהגג, ולא פחות. [זה אינו כולל העקב הבולט ימינה מעבר לקו היורד !!]

יום שני, 2 בדצמבר 2019

כתם מים במ"ם

לא ניתן לענות על שאלה כזו מבלי לראות את הדבר ממש במציאות.
הכתם יש בו מראית דיו וסוגר את המ"ם, כידוע מ"ם פתוחה שנסתמה נפסלה. השאלה - האם זו סתימת דיו או רק מראית כעין דיו. אם זה לא נראה ממש כדיו יש להקל להכשירה ולנקותה.

יום שישי, 29 בנובמבר 2019

יום שישי, 22 בנובמבר 2019

ב-ו סמוכים

הבי"ת והוי"ו סמוכות מאוד זו לזו אע"פ שאינן נוגעות -
צריך שאלת תינוק. אם התינוק קורא להן מ"ם, הן פסולות וצריך לבטלן.

יום רביעי, 13 בנובמבר 2019

דלי"ת עם קו דק סוגר את העקב

בדלי"ת - קו דק יורד מהעקב לירך.
האם אני מחשיב כאילו כל החלל הלבן סתום, ונחשב לרי"ש? [יתכן שבשאלה שלפנינו, גם אם היה נסתם תינוק היה קוראו ד'. אבל השאלה כללית יותר, גם אם בבירור היה סתימת החלל הופכה לר' בודאות]
לדעתי אין להתחשב בכך, אלא היאך נראית כללות האות במיאות [ולא - היאך היתה נראית אם נסתם חללה], והיות שהיא ניכרת בבירור כדלי"ת, אין נגיעה דקה זו משפיעה על הכשרה [כמובן ראוי למחוק את העוקץ המיותר].

אמנם משמעות דעת המקדש מעט (באות גימ"ל) להחמיר ולהחשיב כל החלל כסתום. ואין דבריו נראים לי.

ראה עוד בענין זה במאמרים שתחת התויות: אות שקו חוסם חללו, אותיות חלולות 

יום שלישי, 12 בנובמבר 2019

שאלות על ט', ז'

הט' פסולה בגלל בליטת המושב היא נהפכה למין עיי"ן.
הב' חללה צר, מועיל קריאת התינוק להכשירה.
גג הז' רחב - יש להסתפק שמא נשתנה למין ד' וצריך שאלת תינוק.

יום שני, 11 בנובמבר 2019

שאלות על כ"ף, נו"ן

הכ"ף פסולה יש לה עקב של ב', ונהפכה למין ב'.
אמת שגם לבי"ת יתכן שהיא פסולה כי היא עגולה ביותר, אך מ"מ היא ב' פסולה ולא כ"ף. 
הנו"ן צוארה יוצא מצד שמאל (ולא מאמצע הראש). היות שקצת ראשה עובר על הצואר שמאלה כשרה, (אך אם היה הצואר יוצא ממש מקצה שמאל של הראש, נוהגים לפסול. והיא נקראת "נו"ן הפוכה"). 

שאלות על נו"ן, יו"ד

הנו"ן פסולה - היא ממש בי"ת. (ואמנם אם היתה צריכה להיות ב' - היה צ"ל קריאת התינוק האם היא ב' או נ', אבל לנו"ן בודאי שהיא פסולה).
היו"ד פסולה - שתי קוצותיה [רגל ימין ועוקץ שמאל] ארוכות יותר מגוף היו"ד. הטפל נהפך לעיקר, והעיקר לטפל !!
(אולי אם תינוק מכירה מותר לתקנה בדחק. אבל כמו שהיא בודאי פסולה).

יום ראשון, 10 בנובמבר 2019

ו' של מ"ם וז' דבוקות זו לזו - נהפכו לחי"ת

ו' המ"ם נדבקה לז' ונהפכו לחי"ת - פסול. כי אין להכיר בין אם היא שייכת למ"ם, או שהיא חלק מהחי"ת [הדבוקה לכ"ף].
תיקונה בס"ת - למחוק כל החי"ת וישאר רק הכ"ף, ואח"כ לכתוב מחדש בכשרות חרטום המ"ם והאות ז'.

יום שישי, 1 בנובמבר 2019

תי"ו רגל שמאל באמצע הגג או בצד ימין

ת' [ונתתי] הרגל שמאל יוצא מצד ימין של הגג, ולא מצד שמאל. דינה כרגל שמאל של הה"א שמבואר במגן אברהם [ושאר אחרונים] דפסולה לכתחילה וכשרה בדיעבד [כאשר א"א לתקנה].

יום חמישי, 31 באוקטובר 2019

חיסור באות אל"ף

האם לברך על קביעת מזוזה לחדר ממ"ד שיש בו דלת בטחון

שאלה:  חדר ממ"ד שיש בו דלת בטחון, שלדעת הרב [משה ויינר] אינו נחשב דלת לדעת הרמב"ם לענין היכר ציר. אם כן גם יהא פטור מברכה, כי לרמב"ם הרי זה חדר שאין בו דלת, ופסק בשו"ע שבמחלוקת הרמב"ם ושאר פוסקים לענין חדר שאין בו דלת, יש לקבעה בלי ברכה?

תשובה:  אכן לדעת הרמב"ם שדלת בטחון שנקבע שלא לשם דלת חיוב, אלא כדלת בטחון כפי שביארתי, נחשב חדר זה כאין בו דלת, ולרמב"ם פטור ממזוזה. וא"כ מה שקובעים בו בצד ימין של כניסה הוא על פי דעת שאר הפוסקים. ע"כ נכון הדבר, שיש לקבעה בלי ברכה, כי לרמב"ם פתח זה פטור.

ראה https://hebrewstam.blogspot.com/2012/01/blog-post_7836.html
https://hebrewstam.blogspot.com/2012/02/blog-post_5316.html

יום רביעי, 30 באוקטובר 2019

דלתי"ן פסולות, רי"ש גג אלכסון

הד' [בחדש] פסולה, הירך יוצא מאמצע הגג ויורד ישר - היא יותר דומה לזיי"ן. ואין לה צורת ד'.  
הד' כאן [שוב בתיבה בחדש] קצת יותר טוב, כי הירך נוטה באלכסון. ואעפ"כ היא פסולה, כי היא יותר דומה למין ז', בגלל עמידת הירך באמצעה ממש.

ר' [והאמרי] - הגג אלכסוני, והרגל היורד קצר ביותר. בדיעבד גדול מכשירים דבר זה.

יום רביעי, 23 באוקטובר 2019

אות עם נקב באמצע הדיו, וכתיבה על מטלית

נקב גדול בגג הה"א [הלוא].
(ברור שהנקב אירע אחר הכתיבה ואין כאן שאלת היקף גויל, אבל השאלות הן: א. האם בטלה צורתה בכך, ב. האם אפשר להדביק טלאי מאחרי הקלך ולכתוב תוספת דיו הגג על הטלאי).

לדעתי, אם תינוק יכירנו כה"א, אז יש לסמוך על הט"ז [יו"ד סי' רפ] וסייעתו שמותר להדביק טלאי בס"ת [כדי לכתוב עליה חצי האות], ולכתוב שלימות הגג על הקלף של הספר והטלאי יחד.
אבל אם תינוק אינו מכירו כה"א, ונמצא חשש פסול בו כמו שהוא. אזי יש להחמיר כש"ך וסייעתו [יו"ד שם], שא"א אפשר לכתוב אות שמקצתו על הטלאי, אלא צריך לגרור כל הה"א, ולהדביק טלאי ולכתוב את כל האות עם היקף גויל שלה על הטלאי דוקא.
בינתיים בשעת הדחק, שאין ספר אחר לקרוא ממנו - אם תינוק מכירו, מותר לקרות בו כך גם בלי תיקון.

יום שישי, 4 באוקטובר 2019

דלי"ת - העקב לא ברור

הד' [ואבדתם] יש בה עקב, אך היא אינה ברורה, האם זו זוית וסיום גג הד' או עיגול גג הרי"ש [בגלל שהעקב גולש כלפי מטה, אפשר לראותה כעיגול גג הרי"ש אלא שיש פגם ברגל הרי"ש] - לכן צריכה שאלת תינוק.

יום רביעי, 25 בספטמבר 2019

זהירות בדיני מזוזה

היות שלפני ר"ה וימים נוראים מנהג ישראל לפשפש במעשים, ובפרט בדיקת כשרות התפלין ומזוזות -
באתי לעורר ולהזכיר שני דברים המצויים בדיני מזוזה:

א.  הרבה פעמים מורידים דלת למטרות תיקון או צביעה וכדומה, לאחר החזרת הדלת למקומה - יש להחמיר ולהוריד את המזוזה ולחזור ולקבעה בלי ברכה. לחשוש לדיעות [אליבא דרמב"ם] שהדלת מעכבת, ומכיון שהורידו את הדלת, נעשה הפתח פטור, וממילא קביעת המזוזה הקודמת פסולה מדין תעשה ולא מן העשוי (כמבואר בשו"ע יו"ד סי' רפו). [ואמנם יש צד להקל אם מורידים את הדלת על דעת לחזור ולקבעה במקומה מיד, אבל הרבה פעמים מסיחים את הדעת מההחזרה, ועד שמחזירים נמשך זמן רב] לכן יש להחמיר בכל מקרה להורידה ולחזור לקבעה כדין, לצאת ידי כל חשש.

ב.  הרבה פעמים מצווים לפועלים שיורידו את המזוזה כדי שלא תיפגע, מחמת הצביעה או השיפוצים, ואחר כן להחזיר אותה למקומה. אם הפועל אינו יהודי אזי קביעתה פסולה, כי אין קביעת מזוזה אלא בידי בר-ישראל המחוייב במצוות, אבל גוי שפטור אין קביעתו כלום, ופסול. ולכן, אם נעשה כן בטעות, יש להורידה ולחזור ולקבעה בברכה.

ראה גם: https://hebrewstam.blogspot.com/2012/02/blog-post_05.html

חק תוכות

כל עובי [גובה] מושב המ"ם ורגל שמאל של התי"ו מדובקים - אני מחמיר ונוהג בזה דין חק תוכות (על פי שיטות כמה פוסקים, והטעם כי לא ניכר ההבדל וגבול בין אות זו לשניה).
לעומת זאת, יש מקום להקל בדיעבד, על פי פוסקים אחרים הסוברים שכל שניכרים שתי האותיות לעצמם ולא נשתנו צורתם, לגרר ביניהם להכשירם.

יום שישי, 20 בספטמבר 2019

קריאה למבצע מזוזה - יום מזוזה ארצי

כשבוע לפני ראש השנה, ישתתפו מאות קיבוצים ומושבים מכל רחבי הארץ מרמת הגולן ועד לדרום הארץ ב'יום המזוזה הארצי' של ארגון איילת השחר. הפעילות הייחודית שתתקיים כחלק מפעילות ארגון 'איילת השחר' שפועל לחשיפת הציבור הישראלי למסורת ישראל ולצמצום הקרע בעם, תאפשר לתושבי הקיבוצים והמושבים המרוחקים מחיי המסורת והדת, לחוות את מצוות המזוזה בצורה ישירה וללא תיווך של גורמים זרים.

במסגרת הפעילות יתפרסו למעלה מ-200 סופרי סת"ם בכל הקיבוצים והמושבים המשתתפים בפעילות, ויפתחו בהם מוקדי מידע עם עמדות פעילות שבהם יתאפשר לכל המעוניין לבדוק את מזוזות ביתו, להכיר את המזוזה מקרוב, להתרשם ממלאכת סופר הסת"ם ואף להזמין מזוזות חדשות עם התקנה עד הבית.

את פעילות יום המזוזה הארצי, יזמו באיילת השחר כדי לאפשר לתושבי הקיבוצים והמושבים להיערך לשנה החדשה בהוספת חיבור ליהדות וכן ליצור חיבורים נוספים לקראת תפילות ראש השנה ויום כיפור. מבדיקת פעילי 'איילת השחר' עולה כי בניגוד לקונצנזוס בציבור הישראלי על נוכחות המזוזה בכל בית בישראל, ברבים מהקיבוצים והמושבים המשתתפים בפעילות בתים ומבנים רבים ללא מזוזה בפתחים.

כדי להתמודד עם הפיזור הגיאוגרפי הרחב של נקודות הפעילות, בהם גם מושבים וקיבוצים באיזורי ספר כמו כרם שלום, נחל עוז, בארי בעוטף עזה, או זרעית ונטועה בגבול ישראל-לבנון, מגייסים בימים אלה בארגון איילת השחר עשרות סופרי סת"ם שיאיישו את מוקדי הפעילות בכל רחבי הארץ.

לדברי הרב שלמה רענן מנכ"ל איילת השחר: "הקיבוצים והמושבים מכירים את הפעילות שלנו לכל אורך השנה, אם בפעילות החברותות או במיזמים אחרים, רובם הגדול מעוניינים לחזק את הקשר עם היהדות והמורשת של עם ישראל. פעילות 'יום המזוזה הארצי' נועדה לחשוף את התושבים עם מצוות המזוזה שידועה כסגולה לשמירה על דיירי הבית והנמצאים בתוכו. כעת, לקראת ראש השנה, אנו קוראים לסופרי סת"ם מהציבור הרחב לקחת חלק בפעילות קירוב הרחוקים ולהוסיף זכות ליום הדין".


להצטרפות לצוות סופרי סת"ם ביום המזוזות הארצי של 'איילת השחר' 058-4172172

חסר לנו בדחיפות סופרים מתנדבים שרוצים לעזור למען כבוד שמים.

יום שני, 16 בספטמבר 2019

זיוף מזוזות מסין

ישנה תופעה של יהודים שלא הכי קרובים שמזמנים מזוזות בעלי אקספרס אפשר לזהות לפי הבית מזוזה שמגיע יחד עם ההדפס של הקלף

יום שישי, 13 בספטמבר 2019

צד"י גולם

כתב חלש ... אבל יש הלכה !!
ראש שמאל של הצ' המצויין גולם. באמת אין לו ראש כלל, אלא הצואר והראש דבר אחד !!
הוא פסול לפי השו"ע [רמ"א, סי' לב סעיף יח].

מ"ם סתומה שחסר בחללה

אין שיעור בחלל האותיות - ולכן אין לפסלה. אך היא אינה ראויה לכתחילה, אלא רק בדיעבד.
יש לגרר מחללה להרחיב את החלל.
אגב: גם היא עגולה מעט למטה בצד ימין, וצריך לתקן גם זוית ימין של המ"ם הזו.

יום חמישי, 12 בספטמבר 2019

למ"ד פסולה

הל' [למועדה] בשורה התחתונה, נראה לי שהיא פסולה, בגלל שינוי גדול מצורת האות למ"ד.
הגימ"ל [והגדת] - ירך שמאל מחובר בגובה ירך ימין ולא למטה, אינה צורתה לכתחילה - אך כשרה בדיעבד.

יום שלישי, 10 בספטמבר 2019

אות אל"ף בשם השם

האות אל"ף נכתבה בשם השם ונפסלה. האם מותר למחוק ?
מיותר לציין שלא נכתב המשך השם ורק האות אל"ף נכתבה. האם יש חלה קדושה רק על האות אל"ף שאי אפשר לגרדה ?

יום שלישי, 27 באוגוסט 2019

חלל הבי"ת - רובה התמלאה דיו

רוב החלל מלאה דיו - נראה לי שאבדה צורתה, והיא פסולה.
כדאי לראות בהגדלה 
הבי"ת הזה מלאה פחות - נראה שמועיל קריאת התינוק, ואם מכירה, מותר לגרור מחללה את דיו העודף.

יום שני, 26 באוגוסט 2019

זיי"ן ללא היכר ראש

לדעתי הז' הזו פסולה, אין לה ראש בולט כדין לב' הצדדים.

מ"ם סתומה

המ"ם הזו היא עגולה מצד ימין. צריך לשאול תינוק האם זו מ' או ס', כי צורת גופה אינה מרובעת בדיוק ולא עגולה.

יום שישי, 23 באוגוסט 2019

כ"ף

הכ"ף אמנם צריכה להיות עגולה, אך כאן אינה מרובעת לגמרי למטה. ולכן היא כשרה.
ראוי להחמיר ולשאול תינוק, ואחר שיקראנה כ"ף, ראוי לתקן הגב כדי לעגלה יותר - בהוספת דיו. 

יום רביעי, 21 באוגוסט 2019

אות יתירה

שמעו תשמעו

למדי"ן ועוד

חלק מהלמדי"ן אין להם ראש בולט, או שהראש קטן מאוד (בעצם רק קיבוץ עוקצים) -
לדעת שוע"ר [סי' לו אות ל'] פשוט שהן כשרות בדיעבד, ובודאי מותר לתקנם. (אמנם דעת הקול-יעקב לפסול ל' שאין לו ראש ברור כמו וי"ו, ולדעתו גם תיקונו אסור משום שלא כסדרן).
התי"ו [וערפתו] יש לרגל ימין בליטה גדולה החוצה, ויש מעוררים על זה משום ת' שיש לו שתי רגלים כפופות. נראה שזה כשר בדיעבד, אבל חייבים לתקנו.
האל"ף [יביאך] לרגל למטה [יו"ד התחתון] יש עוקץ גדול מדי יורד, כשר בדיעבד, אך אינו נכון לכתחילה.
למדי"ן כנ"ל. אלפי"ן עם עוקץ גדול למטה [מוגזם. ראה "ישראל"].
נו"ן פשוטה [בין] - יש לו ראש כוי"ו שיש פוסקים רבים פוסלים [ראה היטב בהגדלה], אמנם מותר לתקן לעשות ראשו כזיי"ן.

יום שישי, 16 באוגוסט 2019

ביתי"ן עגולות - פסולות

הב' עגולה לגמרי ופסולה - היא יותר דומה לכ"ף. 
ראה הגדלה
הביתי"ן המסומנות פסולות, אין להם עקב ברור או זוית ברורה. הן דומות לכ"ף.

קו נמרח לתוך בי"ת

יש חשש שינוי צורה לב' - יש לשאול תינוק, ולנהוג על פיו. אם פוסל, צריך לבטל כל האות [ומה שאחריו - בתפלין], ואם קוראה ב' מותר לגרר הקו.

יום חמישי, 15 באוגוסט 2019

כ"ף פסולה

הכ"ף פסולה - אין לה מושב מספיק.
הרי"ש - גג צר והירך ארוך קצת - צריך שאלת תינוק, אם לא יטעה בה כו' או כך' [גם אם תינוק יקראנה ר' - היא כשרה רק בדיעבד]