יום שישי, 31 במאי 2019

חי"ת - רגל שמאל עקומה

נראה לי שהחי"ת הזו כשרה. אמנם יש מפקפקים לומר שרגל שמאל דומה מעט לנו"ן, וממילא היא [הח' כולה] דומה מעט לתי"ו.
נראה לי לרווחא דמילתא - לשאול תינוק על צד שמאל של הח' לבדה, כלומר לכסות את הוי"ו והחטוטרת ולשאול על הז' לבדה - אם תינוק יקראנה ז' - בודאי אין שום בעיה. ואם יקראנה נו"ן - אז יש מקום לפקפוק.

ראה גם https://hebrewstam.blogspot.com/2016/08/blog-post_9.html

כ"ף וזיי"ן - שינויי צורה

הכ"ף פסולה - היא דומה לבי"ת.

נפל טיפת דיו לתוך הבי"ת

הבי"ת נפסלה - כי אבדה צורתה.

יום שלישי, 28 במאי 2019

תיקון בי"ת בתפלין

הבי"ת יש בה פגם למטה.
אני חושב שראוי לשאול תינוק עליה, לפני שבא לתקנה בתפלין [או מזוזה].

יום שני, 27 במאי 2019

סמ"ך - שינוי צורה

אני נוטה להחשיב את הס' הזה - שינוי מצורת הסמ"ך הראויה.
גופה יותר מדי רבוע [ולא עגולה].

חסר תפירה, חסר ריבוע התפלין

חסר תפירה אחת בפינה !!!
התפלין פסולים [עד שיתפרם כדין], כי תפירה מרובעת הלכה למשה מסיני כמבואר בפוסקים. והיות שחסר צלע בריבוע, אין זה תפירה מרובעת.

ראה והשוה למה שכתבתי https://hebrewstam.blogspot.com/2012/02/blog-post_5905.html

יום שבת, 25 במאי 2019

שאלה בדין משקוף לשער חצר

שער ברזל כניסה לחצר של בית, ומתחילה לא היה לו משקוף. אך בגלל שהשער נקבע בקרקע קצת בעיקום, ושתי פצימי השער היו לוחצים על הדלת, באופן שהוא אינו נפתח כראוי, על כן קבע בעל הבית על השער (בין הברזלים המחוברים לפצימים) חתיכת עץ כדי להדחיק את הפצימים קצת לצדדים, כדי ליצור רווח לדלת.

שאלה:  האם חתיכת עץ זו נחשבת למשקוף במסגרת השער, ומתחייב במזוזה, או שלא תיחשב למשקוף היות שמטרתה היתה לשם דבר אחר לגמרי. נוסף לכך - העץ אינו נמצא בדיוק מעל לשתי הפצימים, אלא קצת מרוחק מהם.

תשובה:  אם המשקוף מרוחק טפח מן השער, אין זה משקוף כלל. אך אם הוא בתוך טפח לשער, יחשב לחומרא כעומד מעל השער (יש דיון באחרונים האם זה נקרא "משקוף מן הצד" שאינו משקוף לענין שבת [ראה שו"ע או"ח סי' שסב] והו"ה לענין מזוזה, או לא) ולכן יש לקבוע מזוזה לחומרא בשער זה בלי ברכה.
אמנם פשט דעת הרמב"ם וכסף משנה בדין אכסדרה, שכל פרט בפתח שלא נעשה לשם פתח, אינו חשוב צורת פתח, וממילא אין כאן משקוף כלל, כי לא נעשה כחלק מהשער. (או נאמר שהיות שהשער עצמו מתחילה נעשה באופן של פטור, וכבר לא ייחשב לעולם כשער. אמנם אפשר לומר לאידך, היות שלאחר מכן בעה"ב תיקן את השער בהוספת משקוף זה, הוי כתיקן פתח חדש, וצ"ע בסברא זו).
אך הדעת קדושים [בסי' רפו סעיף ז] מחמיר שאף שהוסיף דלת אחר כן, חשוב חיוב לפתח, ונראה כמו כן לענין משקוף.
ויש להוסיף שיש דיעות באחרונים [ראה חובת הדר פרק ז, סעיף ד] שפתח שרגילים לעשות לחצרות עם דלת, אך ללא משקוף מלמעלה, חייבת במזוזה מעיקר הדין. וטעמם דפטור פתח ללא משקוף מדין "פתחי שימאי" פירוש שהוא אינו רגיל, כי אין רגילות לעשות פתח ללא משקוף. אך פתחים הללו לחצרות שרגילין כן, הוי פתח גמור ואינו "שימאי".
לכן יש לקבוע כאן מזוזה בלי ברכה.

יום שלישי, 14 במאי 2019

בי"ת - אבדה צורתה

כנראה הגיע לחות לפרשה, או שהיתה מחיקה והדיו התפשט -
הבי"ת אבדה צורתה, כי אי אפשר להכיר מה היתה תחילה !! האם היתה בי"ת או כ"ף.
ואע"פ שלכאורה מהגג ניכר שהיא בי"ת, מ"מ עיקר צורתה בפינה שלמטה, ופינה זו כבר אינה ניכרת כלל.
זו דעתי בדין "כתיבה תמה" במקרה שלפנינו (שמכריח שצריך להיות לאות צורה ברורה, ולא משנה כלל בנידון שלנו מה התינוק יקרא).

כתב בעייתי בשינוי צורות האותיות

רגלי הקו"ף שבורים ועקומים לאחור - אני לא יודע האם זה שינוי צורה, או שמועיל קריאת התינוק בזה.
כמו כן רגלי ימין של הה"א והתי"ו.
רגל שמאל של החי"ת - צ"ע מה דינה (לדעת שו"ע רבינו ששינוי הרגלים מצורת זייני"ן פוסל - נראה לי שזה פסול).

העיי"ן רבתי שבראש המזוזה [לא מסומן] - ראש ימין גדול הרבה יותר מראש שמאל שלא כדת. מ"מ נראה שבדיעבד אין זה פוסל, וכל שהתינוק מכירו כשר.

יום שני, 13 במאי 2019

קידוש הכתב - לגבי תיקונים

שאלה:  כאשר אני אומר לפני כתיבת המזוזה "לשם קדושת מזוזה" האם זה כולל תיקונים שאני עושה אחר השלמת הכתיבה וההגהה, או שמא אני חייב לחזור ולקדש את התיקונים "לשם קדושת מזוזה"?

תשובה:  בודאי ראוי לחזור ולקדש את התקונים עצמם. אמנם מן הדין נראה, היות שהקידוש בתחילת כתיבת המזוזה [או פרשיות תפלין] הוא על כל המצוה עד גמרה, וידוע שיש הגהה ותיקונים, א"כ הכל נכלל בכלל הקידוש תחילה.
אמנם אם עבר זמן רב וכבר הסיח דעתו ממזוזה זו וקידושה, נראה שחייב לחזור ולקדש התיקון. (דין האחרון – מצאתי בביאור הסופר עמוד כו, ד"ה ומספיק).

יום שישי, 10 במאי 2019

טלאי במזוזה

כנראה שהיה מחיקה ונעשה חור, ועשה הסופר טלאי וכתב המילה על הטלאי [כסדרה] -
היתר כתיבה על טלאי נאמרה רק בס"ת, ולא נזכר היתר זו לתפלין ומזוזה, וצע"ג להתיר הדבר.
ולכאורה לסוברים שעורות המדובקים יחד חשובים לעור אחד, אם הדביק הטלאי לפני תחילת כתיבה כל המזוזה [דבר שלא מסתבר שקרה במקרה דנן] יש על מה לסמוך, אבל לסוברים שעורות המדובקים יחד לא חשיבי לעור אחד [כידוע המחלוקת לענין בתים העשויים מעורות מדובקים], אם כן מזוזה [וכן הדין לפרשה אחת בתפלין] הכתובה על שתי עורות פסול.

ו' שנפסקה באמצעה

אע"פ שהו' נפסקה לשתים, והחלק העליון לעצמו הוא יו"ד ממש -
מ"מ מאחר שתינוק מכיר כל האות כוי"ו, מותר לתקנה [שלא כסדרה בתפלין ומזוזה].

יום שלישי, 7 במאי 2019

שאלות על אל"ף

דיבוק בין הנקודה התחתונה לגוף - מותר לגרר (ולדעת שו"ע רבינו דינה כמו בנקודה העליונה שנוגעת לקו שכשרה - ומשמעות דבריו דכשרה בדיעבד אף בלי תיקון גרירה. אמנם ברור שלכתחילה יש לגרר להעמיד את האל"ף על צורתה הנכונה). 
דיבוק סוף הקו לנקודה העליונה. מותר לגרר ותהא כשרה. (ואין כאן חשש שתי נקודות)
נקודה העליונה מחוברת לסוף הקו. אמנם יש פוסלים, אך העיקר [וכן נראה דעת שו"ע רבינו] דכשרה בדיעבד. ופשוט שיש לתקנה בהוספת והארכת קו הגוף, כדי שדיבוק הנקודה תהא באמצע הקו [כלומר, לא באמצע ממש, אלא לא בקצה לגמרי].