יום חמישי, 29 באוקטובר 2015

שאלות על תוי"ן

השאלה איפה הגבול, בין אות [כאן - תי"ו] שיש בה גג ורגל - שתי איברים ניכרים, לאות שחסר לה איבר כי הגג והרגל התמזגו לגוף [איבר] אחת?
בתי"ו זו הרגל ימין קצר, אמנם יש בה שיעור רגל כמלוא אות קטנה. אך מ"מ צריכה שאלת תינוק, בגלל יחס חלקי האות [רגל שמאל מאוד גדול ביחס לרגל ימין]. וכמובן מצוה לתקנה אחר קריאת התינוק, כי רגל ימין צ"ל שוה בארכה לרגל שמאל כמבואר בגמרא.
 
בשתי התמונות האחרונות, צורת התי"ו מעוותת. רגל ימין צר וקטן (אמנם יש בה שיעור) ורגל שמאל גדולה מאוד ועבה. אני חושש שזה שינוי בצורת האות.

עיי"ן

  
 
 
כל העייני"ן הללו יש בהן שינוי מועט. נראה שהם כשרים, אבל עדיף לשאול תינוק.

יום רביעי, 28 באוקטובר 2015

שאלות על ביתי"ן

הבי"ת השניה ב'לבבך' צריכה שאלת תינוק, כי היא עגולה מעט למטה ואין העקב ברור.
הבי"ת 'בשבתך' פסולה אין לה צורת בי"ת, אלא היא גם כמין כ"ף.
הבי"ת הזו פסולה.

שאלות על צדי"ן

ראש ימין של צד"י - האם זה נחשב לגולם?
בעיני כן (כפי שיבארתי כמה פעמים, בהגדרת "גולם" או "קו משוך בשוה"). בעיני הרבה רבנים [היום] היות שיש בליטה משהו נחשב לראש.
א"כ לדעתם זה כשר, ולדעתי צריך תיקון. יוצא שלכו"ע מותר לתקנו בהוספת דיו [ואין כאן חשש שלא כסדרן].
האם יש לצד"י פשוטה הזו צורת אות, או שמא היא דומה לטי"ת ופסולה?
מספק, נראה שמועיל הכרת תינוק. [וכמובן אם תינוק יקראנה מצוה לתקן צורתה]
בצד"י הזו יש בעיה. רגל הצד"י פשוטה צריך לירד למטה מהדיבוק של ראש ימין, כמבואר בב"י ומשנת סופרים. כאן לא ברור האם זה נקרא ששתי היודי"ן [ראשים] ירכותיהן יורדות בשוה, וממילא אין לה צורת צד"י [כי אין ירכה יורד למטה מהדיבוק] או לא?
לכן יש לתקנה [כמצוייר בציור הבא] בהוספת דיו, כדי שתהא צורתה ברורה, שעיקרה ירך היורד מראש שמאל, וירך של ראש ימין דבוק באמצע אותה הירך-רגל. 

יום שלישי, 27 באוקטובר 2015

סמ"ך מרובעת מעט לצד שמאל

שאלת תינוק - האם יטעה בה כמ"ם.

פתחים - האם יש בהם חיוב מזוזה?

 
נראה לי שפתח זה פטור ממזוזה, כי הבליטה שלמטה מבטלת צורת הפתח (אמנם נראה מקצת אחרונים שמחייבים, ונחלקו היכן לקבעה, האם בשליש העליון השקוע, או בחלק הרחב למטה בתנאי שהוא גבוה עשרה טפחים. ואכמ"ל).
 
גם כאן נראה לי שפתח הפנימי פטור ממזוזה, כי אינו נחשב לפתח בפני עצמו. עיקר הפתח הוא הראשי לבית, והחלק שבין החדר המרכזי לפתח [משולש כניסה] אינו נידון כלל כחדר בפני עצמו.
ראה גם  פורום לנושאי סת"ם: צורת פתח באמצע מטבח

מ"ם סתומה שנסדקה

יש פגם בצד שמאל של המ"ם, ולכן הוא פסול. אבל מותר לתקנו בתפלין ומזוזה.
אילו היה הפגם למטה היה פסול משום שנהפך למ"ם פתוחה, ואי אפשר היה לתקנו בתפלין ומזוזה משום שלא כסדרן, משא"כ במקרה שלפנינו הוא רק פסול משום שנפסק ואינו מחובר מכל צדדיו.
ראה גם פורום לנושאי סת"ם: נפסקים

יום שני, 26 באוקטובר 2015

שאלה על יו"ד, צד"י

היו"ד רגלה כפופה היטיב לפניה.
שאלה:  האם זו לא נראית ככ"ף קטנה? ולמה לא נאמר "אין שיעור לעובי האותיות" ויהא נחשב כפיפת הרגל כמושב עבה של כ"ף?
תשובה:  היו"ד הזו כשרה, היא אינה נראית כלל ככ"ף. לא שייך לומר "אין שיעור לעובי האות" אלא רק כאשר יש בודאות צורת האות, והנידון הוא האם יש שיעור לאות. בזה אנו אומרים "אין שיעור לעובי האות". כגון רגלי האותיות שהיו צרים ביותר, או גגות האותיות שהיו דקות ביותר. אבל כאשר אין צורה לאות - אי אפשר להכשירו מחמת "אין שיעור כו", וכמו כן אי אפשר לומר על אות כשרה שהיא אות אחרת מחמת טעם זה.
הכלל "אין שיעור לעובי האות" נאמר רק בנוגע לדין שיעורי האותיות, ולא לענין צורת האותיות.
 
ירך היו"ד שבצד"י צריכה להיות מחוברת לאמצע הצואר ולא למטה במקום כפיפת המושב, שמא תדמה לעיי"ן.
בזו - היות שהיא אינה מחוברת לחלק התחתון של המושב, ויש קצת למטה מהחיבור - מועיל שאלת תינוק. אבל אינה כתובה בצורתה לכתחילה.

יום חמישי, 22 באוקטובר 2015

יציאת ירך הזיי"ן ונו"ן צריך להיות באמצע

ירכי שתי הזיי"ן אינם יורדים מאמצע הראש, אלא יותר מדי בצד שמאל. אמנם אין לפסול כל זמן שאינו ראש הפוך ממש, מ"מ אין זה צורתה לכתחילה.
המ"ם סתומה יש לה בליטה גדולה מדי של המושב בצד שמאל. ראה פורום לנושאי סת"ם: מ"ם סתומה מרובעת בפינות - לא בליטת קרנות
עוד דוגמא של הזיי"ן כנ"ל.
יציאת ירך הנו"ן פשוטה דינה כזיי"ן, גם היא צריכה להיות לצאת מאמצע הראש ולא מן הצד. אע"פ שאינה כתיבה תמה לכתחילה בצורת האות, מ"מ אינה פסולה כל זמן שאין ראשה הפוכה לגמרי.

יום רביעי, 21 באוקטובר 2015

שאלות בצורות אותיות, מ"ם, תי"ו

נפל דיו או נמרח רגל ימין של התי"ו - כמו שהוא נראה כאן בתמונה - התי"ו נפסלה, כי נהפכה למין פ"א פשוטה.
 
הכ"ף פשוטה קצרה, ובפרט ביחס לשי"ן שאצלה - צריך שאלת תינוק.
התי"ו (השני ב'תתן') דומה מעט לפ"א פשוטה - שאלת תינוק.
 
התי"ו (הראשון ב'ונתתי') אינה ברורה כלל. רגל ימין ארוכה משמאל ומתדמה מעט לפ"א פשוטה, רגל שמאל כפיפתה אינה ברורה, והיא דומה מעט לחי"ת. אני נוטה להחמיר ולפסלה (משום שאינה "כתיבה תמה").
המ"ם [עיניכם] עגולה בפינותיה, אבל גופה מרובעת. לכן [לדעת שו"ע רבינו] כאשר תינוק יקראנה מ"ם היא כשרה [נראה שלדעת המקדש מעט זו פסולה].
התי"ו מועיל שאלת תינוק.
 
המ"ם (ב'לכם') עגולה לגמרי מצד ימין. נראה לי שלדעת שו"ע רבינו עדיין מועיל שאלת תינוק. אבל לדעת המקדש מעט פסולה בודאי.
הפ"א (נפשכם) נקודתה בקושי בולטת פנימה, והיא יותר גולם. צריכה תיקון.
המ"ם (וקשרתם) עגולה. לדעת שוע"ר מועיל שאלת תינוק, לדעת המקדש מעט פסולה. 
רגל [נקודה התחתונה] של האל"ף גולם ופסול [עד שיתקן].
ממי"ן עגולות כנ"ל, היות שגופן מרובעת אע"פ שפינותיה עגולות, באנו למחלוקת הנ"ל.

יום שלישי, 20 באוקטובר 2015

נו"ן פשוטה עם גג רחב

 
הגג רחב מדי, ובודאי שאינה לכתחילה כצורתה. אמנם בדיעבד, נראה שאם תינוק יקראנה אפשר להכשיר.

צד"י שיו"ד ימנית דבוקה ליו"ד שמאלית

 
 
בשתי המזוזות היו"ד הימנית של "מצוך" דבוקה לגמרי לראש השמאלית. ראה הגדלה
נראה שזה פסול מכמה סיבות, ראשית דבקות הראשים זה לזה בדבוק עבה. ועוד שנראית כעין נו"ן. ראה בפסקי התרומה פורום לנושאי סת"ם: פסקי ספר התרומה - צורת האותיות באות צד"י.

שער סורגים לפני בית

שער סורג ובטחון לפני שער של בית. האם חייב במזוזה?
אם יש בשטח שאחר השער הזה ד' אמות על ד' אמות, בודאי יש לקבוע עליו מזוזה [אפילו עם ברכה] שהרי זה כשער חצר. אבל אם אם אין שם ד' אמות, נראה ששער זה אינו נידון כשער חצר, אלא הוא רק טפל לשער העיקרי, כי אינו אלא לבטחון.
מכל מקום אם משתמשים קצת במקום שבין הדלתות, נראה שיש לקבוע שם מזוזה [בלי ברכה].

יום שבת, 17 באוקטובר 2015

חתך במזוזה, והדבקת מטלית

מזוזה נחתכה בטעות אחר הכתיבה (ולכן אינו פסול משום שאינו מוקף גויל, לפי השיטה העיקרית להלכה. ורק לסברת תלמוד ירושלמי הוא פסול משום שאינו מוקף גויל גם אחר הכתיבה). התמונה השניה מראה את התי"ו שנחתכה.
בתמונה זו אנו רואים שהתי"ו לא נפסלה, כי נשתייר בה שיעור ירך ימין כשיעור אות הצריכה, דהיינו מלוא אות קטנה בירך ימין, ועל כן התי"ו כשרה. [והיינו ממש דין המבואר במנחות כט ניקב ירך הה"א (לאחר הכתיבה) אם נשתייר בה מלוא אות קטנה]
נוהגים להדביק מטלית מקלף דק מאחורי הקלף כדי להחזיק שפתי הקרע יחד, שלא יתקרע יותר, וגם כדי ליפות המצוה שגנאי למזוזה שהיא קרועה.

יום שישי, 16 באוקטובר 2015

קלף שמתקלף ומתרומם המפסיק באות

חלק מהקלף מתרומם. בתמונה השניה הוא מורם ונראה בעליל סדק ופיסוק בכ"ף.
דינה כהפסק בכ"ף, שהיא פסולה. אך מותר לתקנה, כי האות ניכרת להדיא.

יו"ד ככ"ף קטנה

יו"ד שרגלה כפופה ביותר ונראית כעין כ"ף קטנה - דינה כיו"ד הנדמית ללמ"ד קטנה - שיש לשאול תינוק, וכל זמן שיקראנה יו"ד יש להכשיר.
ראה גם פורום לנושאי סת"ם: שאלה על יו"ד, צד"י
הצד"י פשוטה כשרה, אע"פ שמשופעת ביותר ימינה (ודלא כסוברים שזה עיי"ן הפוכה, ופוסלים).

שאלות על ה"א

 
כתב חלש. בה"א יש בעיה כפולה - רגל ימין יורד מרגל שמאל בשיעור ניכר, והרגל שמאל התלויה דקה ואין בה שיעור בגבהה כמלוא אות קטנה.
צריך שאלת תינוק אם יקראנה ה"א, ותיקון. [אע"פ שנראה מהפמ"ג להכשיר ה"א שהנקודה תלויה בגבהה ואינה שוה למטה עם ירך ימין. יש לומר דהיינו כאשר ירך שמאל מלאה בשיעורה, משא"כ כאן, ובכל אופן נראה שיש כאן שינוי קצת מצורת האות, ולכן צריך שאלת תינוק. וכן נראה במשנת סופרים לאות ה"א].
הנקודה רחבה ביותר, ומשוכה כעין מושב לאות. המקדש מעט כבר מעיר על בעיה זו - שהרי צ"ל רגל שמאל ולא מושב !!!
מ"מ העולם מקיל וקשה לפסול נגד מנהג העולם. אבל ברור שאין זה כתיבה תמה לכתחילה מהודרת.

יום חמישי, 15 באוקטובר 2015

כ"ף פשוטה רחבה

 
בהסתכלות פשוטה נראה שרוחב הגג שוה לאורך הרגל. לפי המבואר בשו"ע רבינו [סי' לב סעיף כה] אם גגה רחבה כאורך רגלה הרי זו דומה לרי"ש ופסולה. ולא מהני בזה שאלת תינוק (כן משמעות דבריו שם. ולפי זה מה שמבואר בסי' לו שמועיל שאלת תינוק בהאריך גגה, היינו כאשר הגג קרובה לאורך רגלה, אך לא כאשר שוה לארכה או יותר רחבה).
אמנם יש מקום להקל כאן (בשאלת תינוק) - בגלל נטיית הגג כלפי ירידתה ברגל, ואין צד ימין של הגג שוה לשירטוט, אלא מתחילה כבר משלישה האחרון לנטות כלפי מטה. וצ"ע.

בתמונה שלמטה נראה מעבר הגג כלפי הרגל, ולפי זה אפשר לומר שהרגל טיפה ארוכה מהגג.

יום רביעי, 14 באוקטובר 2015

גימ"ל, תי"ו

 
הגימ"ל פסולה, הרגל שמאל מחוברת לגגה. והיא צריכה להיות מחוברת לרגל ימין דוקא. (יתכן בעיה נוספת, שאות זו דומה למין תי"ו).
התי"ו הזו יש בה 2 בעיות. א. רגל ימין ארוך קצת משל שמאל. ב. רגל שמאל כפיפתה לא ברורה מספיק אלא היא בשיפוע.
אבל לאחר שתינוק יקראנה -  מותר לתקנה [ע"י תיקון רגל שמאל, א. להמשיך הכפיפה שתהא ברורה, ב. להאריך מעט הרגל כלפי מטה שתהא שוה לרגל ימין].

יום שלישי, 13 באוקטובר 2015

וי"ו גולם

הוי"ו פסול - הוא גולם ואין בו ראש כדין.

מ"ם סתומה או סמ"ך?

מ"ם - לא נראה שהקו היוצא מצד ימין מציל את המ"ם, כי גופה עדיין לא ניכרת היטב האם היא מרובעת או מעוגלת, ולכן דינה שאלת תינוק.
דלי"ת - שאלת תינוק אם אינה זיי"ן.
 
המ"ם 'בניכם' יש מקום לפסול, ויש מקום להקל בשאלת תינוק. תלוי בעיני הדיין ...
 
המ"ם 'בם' שאלת תינוק.
 
 
 כל שלשת אלו - שאלות תינוק, כי גופן יותר מרובע מעגול, רק פינותיהן עגולות. 
בזו האחרון אני נוטה להחמיר. אבל גם כאן אין לדיין אלא מה שעיניו רואות ...