יום חמישי, 27 בדצמבר 2018

כ"ף ונו"ן עם עקב

הכ"ף יש מגבה בליטה - שאלת תינוק, אם יטעה בה כבי"ת. 
הנוני"ן יש להן עקב - שאלות תינוק אם לא יטעה בהם כבי"ת.

יום שלישי, 25 בדצמבר 2018

חור באמצע פרשה

בשירטוט שיטה מעל החור יש לכאורה מקום לט' יודי"ן, וא"כ יש ריוח פרשה באמצע פרשה הפוסל.
לכאורה נראה שמותר על פי הדין לתקנה על ידי הרחבת החור כלפי מעלה עד שתכסה את השירטוט.

יום ראשון, 25 בנובמבר 2018

טעות בקידוש הכתיבה

שאלה:  מי שקידש הכתיבה לפני כתיבת התפלין, אבל מסופק אם הוא אמר "לשם קדושת תפלין" או "לשם קדושת מזוזה" - מה הדין?

תשובה:  היות שקידוש הכתב הוא מדין תורה [עיין שו"ע רבינו סי' לב סעיף לא] נראה שספק דאורייתא לחומרא, ודין פרשיות הללו כמי שלא קידשן כלל, ופסולות.

למ"ד הפסק ניכר לפני הירך

תחת הל' היה גיד, כאשר הוסר הגיד מהקלף, נשאר הפסק ניכר בין ירך ומושב הלמ"ד. האם מותר לתקנה בתפלין שלא כסדרן?
לפי דעת הצמח צדק בודאי מותר לתקנה שהרי צורת ל' ניכרת בה. אך לפי המשנה ברורה היא פסולה, והדעת נוטה [שלפי דעת המ"ב] שאי אפשר לתקנה, משום שחסר בגופה, וההפסק גדול וניכר היטב.

יום רביעי, 21 בנובמבר 2018

הפסק יו"ד הצד"י מהנו"ן

ההפסק בצד"י הזו הוא מעט, והאות צד"י ניכרת להדיא, ולא נראית כיו"ד ונו"ן. ועל כן מותר לתקנה בתפלין (אף שלא כסדרן, כמבואר בשוע"ר סימן לב סעיף ל).
בצד"י זו ההפסק גדול והאותיות יו"ד ונו"ן ניכרים כשתי אותיות, ולא כצד"י - על כן אסור לתקנה שלא כסדרן (כמבואר בשו"ע שם).

יום שלישי, 20 בנובמבר 2018

רי"ש

רב נשאל על הרי"ש הזה ופסלו, כי יש לו זוית חדה נוטה לאחור, והוא דומה לדלי"ת.
(לענ"ד היה אפשר לדונו בשאלת תינוק, מאחר שהגג משופע מעט - אין זוית חדה ממש. אבל אין אחר מעשה רב כלום).

יום שישי, 16 בנובמבר 2018

שיעור אורך רגלי החי"ת

רגל שמאל של החי"ת ארוכה יותר מרגל ימין (בצורה ניכרת) -
החי"ת כשרה כי עדיין שיעור שתי רגליה כשיעורי ווי"ן וזייני"ן (ולא כאורך נו"ן פשוטה).
אבל אם היתה אחת מרגליה ארוכות כשיעור נו"ן פשוטה [לדעתי אליבא דשיטת שו"ע רבינו בסימן לו אות ח) הרי זו שינוי גמור מצורת החי"ת של רבינו תם [שתי זייני"ן], וכל שכן אם שתי רגליה שוות וארוכות כשיעור נו"ן פשוטה.
וכן אם רגליה קצרות [או אחת מהן] כשיעור יו"ד, ולא כשיעור וי"ו או זיי"ן - לדעת רבינו פסולה (ולא כמשמעות האחרונים שמהני שיעור מלוא אות קטנה באות חי"ת) כי נשתנה לגמרי מצורת זייני"ן.

ראה גם:
https://hebrewstam.blogspot.com/2017/05/blog-post_9.html
https://hebrewstam.blogspot.com/2015/06/blog-post_14.html
https://hebrewstam.blogspot.com/2015/03/blog-post_29.html
https://hebrewstam.blogspot.com/2015/01/blog-post_24.html
https://hebrewstam.blogspot.com/2013/08/blog-post_20.html
https://hebrewstam.blogspot.com/2013/07/blog-post_108.html

יום חמישי, 15 בנובמבר 2018

שאלות על צורות אות

רגל התי"ו ארוכה - צריך שאלת תינוק האם לא יטעה בה התינוק כפ"א פשוטה.
רגל ימין של החי"ת קצרה הרבה מרגל שמאל - כשרה בדיעבד.
המ"ם סתומה גופה עגולה בצד ימין. כשר בדיעבד.

יום חמישי, 8 בנובמבר 2018

יו"ד כחי"ת קטנה

עוקץ שמאל של הח' ארוכה, והיא נראית כח' קטנה. שלושה תינוקות קראוהו חי"ת. לכן זה פסול.

יום רביעי, 7 בנובמבר 2018

ריוח מיותר במזוזה בין השרטוטים

המשרטט השאיר ריוח גדול בין השרטוטים לפני ובשעריך. האם זה פוסל?
האם זה נידון כריוח פרשה במקום שאינה צריכה?

יום שני, 5 בנובמבר 2018

כ"ף ויו"ד סמוכות

הכ"ף ויו"ד סמוכות זו לזו יותר מדי, ועלולות להיקרא מ"ם פתוחה.
צריך שאלת תינוק, ואם יכירם כשרות, ואם יטעה בהן כמ"ם אזי פסולות, ואי אפשר לתקנן שלא כסדרן. 

יום שישי, 2 בנובמבר 2018

פ"א פשוטה משוכה

הפ"א משוכה, בדיעבד היא כשרה, כל זמן שתינוק מכירה.
ראוי לשאול תינוק.

יום חמישי, 1 בנובמבר 2018

נו"ן עם עקב גס

יש טוענים שזה דומה לבי"ת. לדעתי הנו"ן כשרה,
אבל עדיף לשאול תינוק [לצאת ידי הספק] ואחר שיקראנה נו"ן, יש לתקנה. יש להוסיף רצועה דקה לצואר הנו"ן, באלכסון מעט כלפי חוץ, כדי להיטיב צורתה. הדגמה בתמונה למטה [ההוספה בצהוב]. 

יום שלישי, 30 באוקטובר 2018

יום רביעי, 24 באוקטובר 2018

שאלות על נקודת הה"א

בכל המקרים הבאים, יש בעיה בנקודת הה"א - היא אינה במקומה הנכון.
הגג של הה"א צרה, ועיקר הנקודה מחוץ [לצד שמאל] לגג. יש להכשיר בדיעבד רק ע"י קריאת התינוק, ואז יש להאריך גגה מעט לתקן צורתה.
הנקודה אינה בצד שמאל של הה"א, אלא בצד ימין. המגן אברהם ושאר אחרונים פוסלים לכתחילה צורה זו, ומכשירים בדיעבד כאשר אי אפשר לתקנה. פשוט שזה רק אם תינוק יכירה כה"א.
מבואר בפרי מגדים ושאר אחרונים שדין הנקודה התלויה בגבהה של האות, ולא בתחתיתה מול סיום רגל ימין, כדין [הקודם המבואר ע"פ המגן אברהם] נקודה שאינה בשמאל אלא באמצע או לצד ימין של הה"א.
גם כאן אין להכשירה אלא אחר קריאת התינוק. במקרה שלנו התינוק קראה כ"ף, ופסלה.

יום שני, 22 באוקטובר 2018

ה"א דומה לקו"ף

רגל ימין של הה"א קצרה ורגל שמאל ארוכה, והיא דומה מעט לקו"ף -
דינה שאלת תינוק (כי לא נהפכה לגמרי לקו"ף), ואם תינוק יקראנה כדין, יש לתקן רגל ימין להאריכה.

יום חמישי, 18 באוקטובר 2018

דלי"ת - שאלה

הד' שאלת תינוק. אם יקראנה ר' זו פסולה.

מ"ם סתומה - שאלה

המ"ם [אלקיכם] מושבה עקום - נראה לי [בדיעבד] מועיל קריאת התינוק.
המ"ם [אלקים - תחילת ימין בשורה השניה] - גם צריכה קריאת התינוק ותיקון.

יום שלישי, 16 באוקטובר 2018

דלי"ת - שאלת תינוק

הדלית אין העקב ברור, וגם אין בה זוית ברור.
מ"מ דינה שאלת תינוק, ואם תינוק קוראה ד' כשרה [ויש לתקן העקב היטב].

יום שני, 15 באוקטובר 2018

כ"ף פשוטה - גגה עבה מדי

לדעתי הכ"ף הזו פסולה, כי היא כמין וי"ו או רי"ש, ואינה ארוכה כשיעור כ"ף. (והרי זה דומה למה שפסלו הפוסקים כ"ף שהאריך גגה כשיעור אורך רגלה, שנעשית מין רי"ש ופסולה, ולא מהני מה שיורדת מהשיטה להוכיח שהיא כ"ף). 

יום שני, 8 באוקטובר 2018

יו"ד - האם דומה לזיי"ן קטנה?

נראה לי שהיו"ד הזאת כשרה, היא לא דומה לז' או ד' קטנה, מחמת קיצור רגל ימין.
בכל זאת, הרוצה להחמיר יוכל לשאול תינוק על כך.

יום שלישי, 25 בספטמבר 2018

שאלה על יו"ד

גוף היו"ד משוך, וגם הירך משוך, והוא עלול להידמות לכ"ף, או סתם שינוי בצורתה - לכן צריכה שאלת תינוק.

יום שישי, 21 בספטמבר 2018

שאלה על מ"ם, והערה נחוצה על בי"ת

הערה על בי"ת: הבי"ת הזו כשרה כי היא מרובעת היטב למטה. אמנם - אין לה עקב, לא יתכן שעקב עולה עד ראש [גג] הבי"ת!! והרי מבואר בב"י ושו"ע אדמו"ר שלאות בי"ת לכתחילה צ"ל עקב דוקא בולט מקו היורד.
הדבר הזה חשוב ביותר - כי לפעמים סיום [תחתית] הקו האמצעי מעוגל מעט [בכתב חב"ד]. אם העקב ברור, הרי זה מציל את הבי"ת. אבל ב"עקב גבוה" הרי זה בעצם גב האות, והיא עגולה ככ"ף, כפי שהראיתי כמה פעמים בפורום הזה.

המ"ם סתומה - נפל עליה דיו למטה. לדעתי צריכה קריאת התינוק [שלא יטעה בה כסמ"ך] לפני תיקון.

יום ראשון, 16 בספטמבר 2018

יו"ד הצד"י נוגעת לצואר

מותר לגרר הנגיעה, כמבואר [שו"ע אדמו"ר סי' לו אות אל"ף] ביו"ד האל"ף שנוגעת עוקצה השמאלי לגג האל"ף, שהיא כשרה, הוא הדין כאן.
(ואין לחשוש לחומרת המקדש מעט [באות גימ"ל ס"ק יב] שחושש בירך הגימ"ל שיש מקצה הירך הזו נגיעה דקה לקצה ירך ימין, אע"פ שניכר הלבן המפריד בין שתי רגלי הגימ"ל, שמא נחשוב הכל [כל החלל] כמלא דיו, ונהפכה לנו"ן.
דגם בגימ"ל הנ"ל אין לחשוש לאות חלולה, אלא כפי שהיא נראית לעין דוקא, אם נו"ן אם גימ"ל. וכ"כ בספר משנת הסופר [ביאור הסופר ד"ה תהא, בעמוד מד].
אבל העיקר, שקו משוך בשוה הוא חידוש שנחשב פסול בצורת האות [שאינה כתיבה תמה], וב"קו משוך" מודה המקדש מעט שאין להחשיב כל החלל כסתום בדיו, כדמוכח בדבריו שם).

יום שישי, 14 בספטמבר 2018

אל"ף משונה

נראה לי שהאל"ף הזו פסולה -
בגלל שהנקודה העליונה גודלה מוגזם, נשתנה צורתה.

יום שישי, 7 בספטמבר 2018

שאלה על גימ"ל

הגימ"ל [דגנך] יש בה שתי בעיות:
א.  היא דומה למין נו"ן (ואילו מטעם זה לבד - היה ראוי לשאול תינוק),
ב.  הרגל שמאל דבוקה לגמרי לרגל ימין, וכדין יו"ד האל"ף הנוגע לגמרי לגגה [קו משוך בשוה] יש לפסול (למנהגי אשכנז, שנוהגים לעשות ירך שמאל של הגימ"ל כיו"ד תלויה בעוקצה לירך ימין. משא"כ לקצת מנהגי ספרד [בעבר, הקרוי היום "גימ"ל באגדדי" - כלומר שכן נהגו בבאגדד לעשות הגימ"ל דבוקה לגמרי לירך ימין, כמין מושב לנו"ן, אלא שירך ימין יורד למטה היטב] אין פסול בזה).

לענ"ד במקרה זה שלפנינו - יש לפסול. ואין להורות בה, לא תיקון [בהוספת דיו], ולא שאלת תינוק.

יום חמישי, 6 בספטמבר 2018

שאלה על בי"ת

לא יודע מה קרה לבי"ת הזה??
אבל אני דן על הצורה שלה. דינה שאלת תינוק, ואם יקראנה חייבים לתקנה.

יום רביעי, 29 באוגוסט 2018

תי"ו - רגליה מדובקות ודומות שיוצאות מאמצע הגג

הרגליים של הת' נדבקו קרוב לגג, ודומות כאילו שתיהן יוצאות מאמצע הגג (אילו זה היה באמת כן, שלא היה כלל חלל בגג בין הרגלים - היה פסול, אבל כאן) -
היות וצורתה ניכרת לכל, היא כשרה.
אלא שאולי יש להחשיב מקום הנגיעה של הרגליים, כנתעבה הגג, וממילא תצטרך שיעור בירכיים כעובי הגג (כמדומה לי שיש שיעור גם כנגד עיבוי זה) -
מהיות טוב, ראוי לגרר מבין הרגליים להיטיב צורתה (ופשוט שאין בזה ח"ת, כי האות כשרה על פי הדין).

ראה דוגמאות נוספות לבעיות שנזכרו כאן (אמנם לא כולם שוים לגמרי, אך יש ללמוד מכל אחד על הכללים הנ"ל):

ו' ארוכה כנו"ן פשוטה

הו' ארוכה מאוד ותינוק נשאל, וקראו נו"ן פשוטה.
הוא פסול.

יום שני, 27 באוגוסט 2018

יום רביעי, 22 באוגוסט 2018

קו משוך בשוה - אין לקו הזה ראש

ראש ימין הוא קו דק [משוך בשוה] ויוצאין ממנו עוקצים לבד, אבל אין לה ראש !! והיא פסולה.
אמנם לדעת הצמח צדק ומקדש מעט מותר לתקנה בהוספת דיו, אך עד שיתקנה - אינה כשרה.
יו"ד עליונה באל"ף - קו משוך בשוה, אין לו ראש בולט מעבר לירך, רק עוקץ לבד בולט.
כנ"ל, מותר לתקנה בהוספת דיו, אך עד שיתקנה אינה כשרה.

יום שישי, 17 באוגוסט 2018

שאלות חמורות בבי"ת

העקב בבי"ת כל כך גבוה ואינו מרובע - לי זה נראה כגב של כ"ף ממש. והרי העיקר החלק התחתון של הבי"ת, והוא דומה ממש לגב הכ"ף. 
הבי"ת הזה עקבו עגול, הוא ממש ככ"ף.

יום חמישי, 16 באוגוסט 2018

הפסק בצד"י

היו"ד לא חובר לגוף הצד"י [כנראה הסופר שכח לחברו] -
נראה לי שאסור לתקנה בתפלין ומזוזה משום כתיבה שלא כסדרן. ואע"פ שאין ליו"ד ירך כלל, מ"מ נראה ברור שיש כאן שתי אותיות יו"ד ונו"ן, אלא שליו"ד חסר רגל, וכל שנראה לעינים על ידי ההפסק שנשתנה לאותיות אחרות, א"א לתקנו.
ואין זה דומה למה שנוהגים להקל בצד"י של כתב האר"י, כאשר ליו"ד יש ירך בצד שמאל, אלא שמופסקת מהגוף, דנוהגים להתיר תיקונה ע"י קריאת התינוק, כי על ידי הירך המהופך צורת הצד"י עליה, משא"כ בנידון דידן.

ראה גם:
https://hebrewstam.blogspot.com/2016/10/blog-post.html
http://hebrewstam.blogspot.com/2015/11/blog-post_27.html
http://hebrewstam.blogspot.com/2015/07/blog-post_89.html

יום שלישי, 14 באוגוסט 2018

שער ככיפה

שער גדול לפני דלת הכניסה - חייבת במזוזה, כי הוא שער חשוב של כניסה לבית. אמנם בלי ברכה, כי אין בה דלת.
יש לקבוע את המזוזה בשליש העליון של החלק העומד ישר בכיפה, ולא בשליש של כל גובה השער.
הקו הצהוב מסמן סיום מזוזת השער [כלומר החלק הניצב], ומקום המזוזה מסומן באדום.
החלק העגול ככיפה, נידון כמשקוף השער ולא כחלק ממזוזות השער.

השוה ל: https://hebrewstam.blogspot.com/2014/11/blog-post_15.html

נו"ן פשוטה כעין וי"ו

אני חושב שהנו"ן פשוטה הזו פסולה, היא יותר דומה לוי"ו מ[ראש] זיי"ן.
ראה גם - https://hebrewstam.blogspot.com/2014/10/blog-post_76.html

יום שני, 13 באוגוסט 2018

נגיעה בטי"ת

נראה לי שמותר לגרר את הנגיעה הזו בטי"ת, כי היא דקה ולא נשתנה צורתה.
לרווחא דמילתא, הייתי שואל תינוק לקרותה - שלא יטעה בה לקרותה סמ"ך, לפני התיקון.

יום רביעי, 25 ביולי 2018

בריכת שחיה - מזוזה

פתח לבריכת שחיה [ביתית] - האם הפתח הזה חייב במזוזה?
נראה שבריכות שחיה של היום צריך לקבוע להן מזוזות (בלי ברכה). ואין דינם כבית מרחץ שפטור מזוזה משום שאינו דיור של כבוד. כי עיקר פעולת הרחיצה בעירום, ובזה נחשב דיור שאינו של כבוד. אבל היום בריכת שחיה אינה רחיצת הגוף, ואינה בעירום, אלא פעולה של התעמלות ותענוג. ולכן יש להחשיב זה חלק מהדיור של האדם [עכ"פ מן הספק].
כל זה דוקא - אם אין השחיה ורחיצה בבריכה בעירום. אבל אם רגילים לשחות שם בעירום - אסור לקבוע בה מזוזה, כי אז דינו כבית המרחץ.
גם אם לפעמים מתלבשים שם ועומדים לזמן מה בעירום, אין זה מחשיבו לדיור שאינו של כבוד, כי עיקר השהיה ודיור הוא של כבוד. ופשוט (שבמקרה זה, וכדאי בכל המקרים) שיש לכסות המזוזה, כדין חדר שיש טינוף וכדומה, שצריך לכסותה שלא תהא נראית.

בי"ת פסולה

הבי"ת פסולה, כי אין לה זוית או עקב כלל למטה, היא ממש עגולה למטה ככ"ף.
זוית וריבוע העליון של הגג מטעה, אבל מה שמעכב וקובע בבי"ת היא פינתה הימנית למטה ולא למעלה.
תמונה הבא הגדלה של הב':
צריך ליזהר מאד לעשות את העקב רק בחצי התחתון של גובה האות, ושלא יעלה העקב למעלה עד הגג, כי אז אינו עקב כלל, אלא גב האות.

יום שלישי, 24 ביולי 2018

נו"ן עם עקב גס

הנו"ן כשרה. וראוי לתקנה בהוספת דיו לצוארה מצד ימין, כך שיתמעט בליטת העקב.