יום שישי, 16 באוגוסט 2019

ביתי"ן עגולות - פסולות

הב' עגולה לגמרי ופסולה - היא יותר דומה לכ"ף. 
ראה הגדלה
הביתי"ן המסומנות פסולות, אין להם עקב ברור או זוית ברורה. הן דומות לכ"ף.

קו נמרח לתוך בי"ת

יש חשש שינוי צורה לב' - יש לשאול תינוק, ולנהוג על פיו. אם פוסל, צריך לבטל כל האות [ומה שאחריו - בתפלין], ואם קוראה ב' מותר לגרר הקו.

יום חמישי, 15 באוגוסט 2019

כ"ף פסולה

הכ"ף פסולה - אין לה מושב מספיק.
הרי"ש - גג צר והירך ארוך קצת - צריך שאלת תינוק, אם לא יטעה בה כו' או כך' [גם אם תינוק יקראנה ר' - היא כשרה רק בדיעבד]

יום רביעי, 14 באוגוסט 2019

כוזו במוכסז נראה תוך הכתב של המזוזה ומפריע לקריאה

הכוזו במוכסז כוזו הכתוב מאחור נראה בולט בצד הכתב ומפריע לקריאה הרגילה -
אם הוא מפריע כל כך - עד כדי שאדם רגיל אינו מצליח לקרוא הכתב, הרי זה פסול.
אמנם מותר למחוק את הכוזו כו' כי אין לו דין קדושת השם. ואין בזה דין חק תוכות כי הוא מפריע חיצוני, ולא בדיו האותיות עצמם, כדין המעביר עפרות זהב מעל האות, שכל זמן שהם מכסים את האות הוא פסול כי אינו נקרא, וכאשר העבירם חזרו לכשרותם כי לא נגע החקיקה בדיו עצמו או בצורת האות עצמה, ואין בזה חק תוכות, כמבואר בשוע"ר סימן לב סעיף ד.

יום שני, 29 ביולי 2019

גימ"ל דומה לנו"ן

היא ממש דומה לנו"ן - פסולה.

כ"ף עם עוקץ גבוה

שאלנו תינוק והוא קראה ל' - לכן המזוזה היא פסולה.

כמה חייב אדם לטרוח להדר במצות קביעת המזוזה

נשאלתי:  האם מזוזה שקבועה מאחרי הדלת או לפניה [פונה כלפי חוץ, ולא כלפי חלל הפתח], כי אי אפשר לקבעה בחלל הפתח כראוי לה לכתחילה, בגלל מבנה או צורת המשקוף. האם יש צורך לעשות מאמץ ולהוציא הוצאות יתר כדי לחפור לה מקום בחלל הפתח, או שהיות שאפשר לקבעה לפני או אחרי הדלת בדיעבד כדינה, אין צריך לטרוח יותר?

בהשקפה ראשונה נראה לי שהיות שבמצב ההוה אי אפשר לקבעה בחלל הפתח, אינו חייב לטרוח טירחא מיוחדת לעשות אופן שיוכל לקבעה שם ע"י חפירה וכיוצא בזה.
לא מצאתי מקור ברור לדבר זה לעת עתה, לא לחייב ולא לפטור.

וכן צ"ע האם יש במקרה כזה וכדומה - חיוב [חז"ל] להוציא עד כדי שליש יתר מכדי דמיו לקיים מצוה מהודרת? כלומר, האם מבחינה כספית חייב להוציא עד חצי מכדי דמי המזוזה, כדי לקבעה בסף בצורה יותר מהודרת, כשם שיש מצוה לקנות מזוזה כתובה מהודרת יותר, אם אפשר לו לקנותה עד חצי מדמי מזוזה זולה, כמבואר בשו"ע בנוגע לאתרוג.

אודה לכל מי שיש בידו להעיר בנושא.

יום ראשון, 28 ביולי 2019

מחיצות הבתים שבאמצען אינן מגיעות עד לתפר

מחיצות הבתים צריכות לירד עד התפר, גם באמצען, לכתחילה. אמנם בדיעבד אפילו אין המחיצות מגיעות עד למטה כשר, בתנאי שהפרשיות מונחות למעלה מסיום המחיצות, ואין שום חלק מהפרשה יורדת לאויר שבין המחיצות. (אבל אם הפרשיות רואות זו את זו דרך האויר שמתחת לסיום המחיצות, ואין צריך לומר אם הפרשיות יורדות לאויר התיתורא פסולה, כמבואר בשו"ע רבינו סימן לב סעיף סא).
בשו"ת הצמח צדק (או"ח סי' ח) מבואר, שאפשר למלאות בחתיכות עור את הרווחים הללו, להדביקם היטב למחיצות, כדי שתהיינה המחיצות שלימות עד למטה, ואע"פ שלא תהיינה מעור אחד, בדיעבד [תפלין או מחיצות] שלא מעור אחד כשרות, אם הן מדובקות היטב.
שמע מינה [מהצמח צדק הנ"ל] עדיף שהמחיצות תרדנה עד סוף הבתים, מחומרת תפלין שלא מעור אחד.

יום רביעי, 24 ביולי 2019

זיי"ן משונה - שאלת תינוק

לז' הראשונה יש בליטה יוצאת מהירך, ויש  חשש שמא נשתנה צורתה (כעין גימ"ל הפוכה) - שאלת תינוק.

תי"ו נפסקה רגלה השמאלית

הפסק בין הגג לרגל שמאלי של הת' - לכאורה נהפך לה"א. אמנם ברור שה"א כזה תינוק לא היה מכירו, ולכן אם תינוק מכירו כתי"ו, מותר לתקנו בתפלין ומזוזה [שלא כסדרן].

יום שני, 22 ביולי 2019

מזוזת שער עם בליטת חלון

אם גובה הקיר [לפני בליטת החלון] מצד ימין [מזוזת השער] עשרה טפחים מהרצפה, יש לקבוע עליה מזוזה, בלי ברכה.
ואם אינה גבוהה עשרה טפחים, פתח זה פטור ממזוזה. כי אין מזוזת הסף שמצד ימין מזוזת שער כלל.

ראה גם http://hebrewstam.blogspot.com/2014/12/blog-post_41.html

יום חמישי, 18 ביולי 2019

כתב גרוע, תי"ו פסולה, צד"י - היו"ד רחוקה מהגוף

כתב גרוע - התי"ו [ושננתם] פסולה, הנקודה הפוכה כלפי פנים. (למטה תמונת הגדלה של הת') 
הצ' של ויצהרך רחוקה מהגוף. צ"ע.


הפסק ניכר וגדול באל"ף

הדיו קפץ או מחמת קיפול בקלף, או מסיבות אחרות.
הה"א של ואהבת פסולה כי נפסקה - אך מן הדין מותר לתקנה.
האל"ף של מאדך - יש בה הפסק גדול בקו האמצעי. אמנם בתשו' צמח צדק (או"ח סי' טז) התיר לתקן אל"ף שקפץ דיו בשיעור כחמישית מאורך גגה. מ"מ למעשה אין להקל כל כך [ובפרט כאן] מכמה טעמים.
א. יתכן שההפסק כאן יותר גדול וניכר ממה שדיבר הצ"צ.
ב. מטעמים טכניים - הרי ברור שגם לאחר תיקון הדיו יקפוץ שוב, ולא יחזיק הרבה זמן.

יום רביעי, 17 ביולי 2019

כתב בית-יוסף ישן

כתב בית-יוסף מאירופה לפני המלחמה. הכתב שונה בצורה ניכרת מהכתב ב"י שכותבים היום.
שים לב לאותיות הבאות: אל"ף, למ"ד, פ"א, קו"ף, שי"ן.
השאלה היא על התגין הגבוהין של היו"דין. הם כשרים, כי אינם דומים כלל ללמ"ד, מחמת דקות התגין.

יום שישי, 12 ביולי 2019

תי"ו - רגל שמאל כחי"ת

אמנם יש בליטה משהו שמאלה [ברגל שמאל] שמצייר אותו כתי"ו, אך עיקר הרגל [בגלל עביותו] פשוטה, והוא דומה לחי"ת.
נראה שאם תינוק יקראנו ת' - יש להוסיף דיו לעשות לו רגל שמאל כפופה כדינה (ע"ד ההיתר לתקן קו משוך בשוה כאשר תינוק מכירו).
השוה לבעיה דומה באות גימ"ל: https://hebrewstam.blogspot.com/2019/04/blog-post_4.html

דוגמאות נוספות לבעיית רגל שמאל של הת'.
רגל שמאל לא ברור - אני מסתפק האם יש לפסלו, או שמא על ידי תינוק אם יקראנו ת' - יש להתיר תיקונו.
רגל שמאל של הת' ממש קו משוך בשוה, רק שהיא משופעת כלפי חוץ. אין להכשיר כלל.
מ"מ למתירים תיקון קו משוך בהיכר תינוק, גם כאן יש להתיר לתקנו אחר קריאת התינוק. (אבל כמו שהוא עת, אינו כשר)