יום שישי, 24 בינואר 2020

מושב הבי"ת

מושב הבי"ת [בשדך] קצר מאוד ועיקרו לצד העקב הבולט ימינה. כלומר העקב יותר מהמושב - נדמה לי שזה שינוי במהות צורת האות.
גם כאן [וכתבתם] הב' מושבו קצר ביותר. נראה שכל זמן שתינוק יקראנו, כשר בדיעבד ומותר לתקנו.
בשבתך - מושב הב' בולט הרבה מאוד לצד העקב - אם המושב יותר מהעקב מועיל שאלת תינוק להכשירו. אבל אם היה העקב בולט יותר מאורך המושב היה זה שינוי צורתה.

יום חמישי, 23 בינואר 2020

וי"ו ארוך ווי"ו קצר

הו' הזו ארוכה מדי, יש בה שיעור ד' קולמוסים [לפחות] והיא בעצם בשיעור נו"ן פשוטה.
אמנם יש מכשירים היות שצורת ראשו מוכיח עליו שהוא ו' ולא נו"ן. לדעתי אין זה נכון להכשיר, מאחר ששיעור האות השתנה, ועל כן אינו "כתב תם".
הו' של והיה קצר. אמנם יש שיעור בירך שלה, כי הירך ארוכה מעובי הראש. מ"מ יש ספק שמא תינוק יטעה בה ויקראנה י', כי היא קצרה - ולכן חייב לשאול תינוק, ורק אם יקראנו כדין כשרה [ופשוט שצריך לתקנה ולהאריכה כשיעורה הנכון].
הנו"ן [ונתתי] כמעט אין לה מושב.

יום שלישי, 21 בינואר 2020

נו"ן שראשו בולט רק לימין ולא לשמאל

הנו"ן הזה אין בו בליטה לצד שמאל - ויש פוסלים בנו"ן, או משום שראשו הפוך, או משום שהוא דומה לצד"י, כלומר למקצת צד"י.
השי"ן שלפניו - ראש האמצעי הוא גולם ופסול.

יום שישי, 17 בינואר 2020

מזוזה בבית שער - למנהג חב"ד בהיכר ציר

התמונה היא מתוך פנים המשרד, והדלתות הכפולות נפתחות החוצה לתוך מסדרון כניסה מהרחוב.
היכן לקבוע את המזוזה על פתח דלתות אלו?

אם כניסה זו אינה משרתת כלום לעצמה והיא רק כניסה לפנים המשרד - דינה כבית שער, ואין להתחשב בבית שער כלל בהיכר ציר, אלא רק בדרך הכניסה לתוך הבית [המשרד].
אמנם אם יש איזה שימוש בחדר הכניסה, כגון שיש שם ארונות לאוצר, מקום אכילה ושתיה וכדומה, אז דינו כחדר בפני עצמו, ולא בית שער לחוד, ולפי מנהג חב"ד יש לקבוע את המזוזה ביציאה מהמשרד לחדר כניסה זו, על פי כלל היכר ציר.
בכל מקרה יש לקבוע מזוזה אחת בצד ימין של כל המסגרת [שתי הדלתות], כי נחשבת כמזוזת שער אחת לענין חיוב מזוזה. כלומר, אם זה בית שער יש לקבוע על ימין הדלת הפתוחה בתמונה - בכניסה לכיוון המשרד. ואם זו חדר יש לקבוע בימין [היציאה מהמשרד] במסגרת של הדלת הסגורה.

יום חמישי, 16 בינואר 2020

אות יו"ד נמחק רוב הגוף

רוב גוף היו"ד מחוק, אע"פ שתינוק מכירו בודאי כיו"ד, מ"מ אי אפשר לתקנו שלא כסדרן. דלא התירו התיקון בנפסקים אלא משום שזה "כתיבה מועטת" כלומר כאשר עיקר האות קיימת, אבל ביו"ד שגופה עיקר האות ואין רוב הגוף קיים, אין זה נקרא "כתיבה מועטת", וממילא אין להתיר תיקונו שלא כסדרן, כי זה יחשב כתיבת עיקר האות [שאסור שלא כסדרן].

נקב באות מ"ם, ודין היקף גויל בין האותיות

במ"ם סתומה יש נקב ברור הנראה לעין, הנקב נעשה אחר הכתיבה.
יש כאן 2 שאלות:
1. האם חסר היקף גויל בין המ' לת' שלפניה?  2. האם ניתן לתקן את המ"ם עצמה?

לגבי הענין הראשון הרי נקב שאירע אחר הכתיבה אינו פוסל [כמבואר בשו"ע או"ח סי' לב] משום חסרון היק"ג, אלא לפי דעת הירושלמי [שו"ע שם, ושוע"ר שם סעיף יט] שאפילו נקב אחר הכתיבה בין שתי אותיות [או המגיע עד סוף הקלף] פסול. ומ"מ גם לירושלמי יש מתירים לתקן בגרירה, כדי שיהא מוק"ג בין שתי האותיות.

אמנם לענין השני [כשרות המ"ם עצמה] אע"פ שאין בה חסרון היקף גויל, כי הנקב אירע אחר הכתיבה, אבל מ"מ אינה גולם אחד אלא מופסקת, ופסולה.
אמנם אפשר לתקן הנפסקים, וכן כאן אפשר לחזור ולחבר המ"ם להיות גוף אחד. מ"מ יש להקפיד שתוספת דיו זה החדש צריך להיות מוקף גויל דוקא [דאל"כ שוב הוי כתיבה בפיסול שאינו מוקף גויל - חלק זה של האות], ועל כן צריך לחברה לפנים מהנקב. ויהא קו החיבור מוקף גויל [ואחר כן אפשר למחוק הדיו הישן שנוגע בנקב].
כל זה משורת הדין, ברור שהרבה יעדיפו להשאיר את המזוזה בפיסולה ולגנזה.

יום רביעי, 8 בינואר 2020

שריטה המפסקת גג האות

יש שריטה החותכת בגג הבי"ת. השריטה אינה עוברת מעבר לעבר [לצד השני של הקלף].
מבואר בשו"ע רבינו [לב סעי' כ] ששריטה זו מפסקת הגג לשתים, ואינה גולם אחד. אלא שמותר לתקנה בהוספת דיו [גם בתפלין ומזוזה, כדין 'כתיבה מועטת' שמותר לתקן יוד"י האלפי"ן שנפסקו מהגג].
אע"פ ששריטה זו אינה נראית לעין שהיא מפסיקה את האות, מ"מ כאשר מקפלים הקלף מעט לאחור ניכר ההפסק [מקדש מעט בסי' לב] ופסול עד שיתקן.
אבל אם השריטה היתה מעבר לעבר, היתה פסולה משום שאינה מוקפת גויל, ואי אפשר היה לתקנה.

ראה גם https://hebrewstam.blogspot.com/2016/08/blog-post_16.html

יום ראשון, 5 בינואר 2020

יו"ד - אין לה צורה

ליו"ד זו אין צורה מדוייקת של יו"ד. נראה לי שהיא פסולה.
כמובן, בס"ת אפשר לתקנה בהוספת דיו [כי זה אות משם קדוש. אין למוחקה אף אם מן הדין היא פסולה, כי לכאורה העולם קורא לה י' - ונראה כמחיקת השם].

יום שישי, 3 בינואר 2020

לכלוך מריחה בחלל הדלי"ת

היות שניכר היטב החילוק בין לכלוך המריחה ודיו גוף האות - כך שתמונת הד' ניכרת, היא כשרה ומותר לנקות הלכלוך. ואין בזה משום חק תוכות.
אך,
א) אם הלכלוך היה יותר כהה [וצבע דומה לדיו], היה עלול הד' להיפסל מחמת שנתמלא רוב חללו, ונשתנה צורתו [כלומר  בטלה צורת האות],
ב) אם היה הלכלוך כהה הרבה [כנ"ל] יותר בצד שמאל של חלל הד' היה נפסל, [אע"פ שלא היה נראה דוקא כצורת ירך שמאל של ה'], כי אם אי אפשר היה להכיר האם זו ד' או ה' - כל שאי אפשר להכירה [מחמת שמכוסה חלל בצד שמאל] פסולה, משום שאינה כתיבה תמה [פי' צורה ברורה שניכרת בוודאות איזו אות היא, ושאינה יכולה להיות אות אחרת].

יום חמישי, 2 בינואר 2020

ספק זיי"ן - ספק דלי"ת

הז' הראשונה - ראשה רחב ויש להסתפק אם היא דלי"ת ??
צריך שאלת תינוק.
יש נוהגים לכסות את התגין. ואפשר להקל לשאול התינוק בלי לכסות התגין.

יום שלישי, 17 בדצמבר 2019

ה"א - רגל ימין קצת מחוק וקטוע

רגל ימין נקטע וקצר, וגם קצת מחוק. היה מקום להחמיר ולפסול משום כל כך הרבה ריעותות שיש כאן.
ומ"מ שורת הדין שאם תינוק יכיר את האות, מותר לתקנו כדין אותיות שנמחקו קצת ועדיין תינוק מכירם.

יש לדון כן לפי צורה זו, אבל לא נוכל להחליט דבר זה [על פי התמונה כאן] עד שייראה הדבר במציאות, שיש לצורה זו - גם צרות אות ה' על פי תינוק, וגם מראה דיו שחור.
אך אם אין בה מראה דיו שחור אלא דיהוי בלבד, או שאין בה צורה - הרי זה פסול וא"א לתקנו.

יום ראשון, 8 בדצמבר 2019

כ"ף משוכה

הסופר משך את הכ' - כנראה בגלל תיבה או אותיות יתירות שהיה צריך למחוק.
כאשר מושכים כ"ף [וכל אות דומה שיש בה גג ומושב] יש למשכה מעט מעט, ולא ימשוך כל המושב או כל הגג בבת אחת, כי אז היתה משתנית צורתה ונפסלת, וכאשר יחזור וימשוך הקו המקביל - הרי זה שלא כסדרן.

הכ"ף המשוכה כשרה בדיעבד, כל זמן שתינוק מכירה.

שאלות על בי"ת וכ"ף

העיגול מסומן סביב לב' - היא עגולה ממש למטה, ואין לה זוית ולא עקב ברור.
הכ"ף המסומנת היא צרה מדי. אמנם כשרה בדיעבד, אך אין מושבה מספיק רחב כשיעורה לכתחילה.

גם הכ"ף הזו גם צרה קצת, וגם גגה אינו ישר מקביל למושב, ולכן [מחמת שתי השינויים הקטנים] אפשר שתינוק יטעה בה כנו"ן. ראוי לשאול תינוק עליה, ולתקנה במידת האפשר.

יום שישי, 6 בדצמבר 2019

רושם מטעה באות רי"ש

מצד ימין של גג הרי"ש יש איזה כתם/רושם שעלול לגרום לר' להידמות לדלי"ת.
אמנם זה אינו דיו, אלא איזה לכלוך [התמונה השניה - היא אותה הרי"ש מול שלחן אור] - 
צריך לראות במציאות בעין רגילה (ולא מול שלחן אור) - אם נראית לעין שינוי בצורת הר' צריך לשאול תינוק [כדין שאלות תינוק].
בשני המקרים נידון שינוי הצורה רק על פי הראיה בעין רגילה.

יו"ד ללא חלוקת גוף ורגל

כדאי לראות בהגדלה

בעיה מצויה בכתב פשוט - היו"ד עשויה כנקודה אחת בלבד, ואין בה חלוקת גוף וירך. אמנם כאן הגוף היא אלכסונית, אבל בפועל אין בה חלוקה בין גוף היו"ד לרגל ימין שבה. [עוקץ היו"ד של שמאל - מטעה כאילו יש גוף. אך המתבונן בצורה זו - יראה שאינה מחולקת, אלא היא משיכה אחת לבדה].
צורה זו פסולה, על פי ההלכה [שו"ע א"ח סימן לב סעיף יח] של גולמי האותיות - היודי"ן שעל האלפי"ן ושל השיני"ן וכדומה, שהפסול מחמת כי אין בהם חלוקת ראש וירך [כדי להבדילם מעיקר גוף האות - כגון להבדיל הנקודה העליונה מקו הגג שבאל"ף]. ק"ו ליו"ד עצמה, שאין בה בעצם ירך ימין המעכב.

ומ"מ היות שלעין כל נראית כיו"ד - נראה שמותר לתקנה בהוספת דיו אף בתפלין ומזוזה. [כי זה כלל בתיקוני אותיות שלא כסדרן, כל שהפסול אינו בהיכר צורת האות - הצורה הנראית לעין כל, אלא פסול בהלכות צורת האות, כדין גולמי היודי"ן שעל האלפי"ן (שפסולם לא משום שאין אדם מכירם, כי נשתנו. אלא בגלל פסול הלכתי) - הרי זה מותר לתקנו בהוספת דיו, אף שלא כסדרן].

תמונת היו"ד אחר התיקון:

יום חמישי, 5 בדצמבר 2019

ה"א - ירך שמאל באמצע הגובה

כדאי להגדיל
ציינתי רק שתים מהן. אבל יש כמה ההי"ן שהירך באמצע הגובה ולא למטה בסוף האות כסיום רגל ימין.
בפרי מגדים ושאר אחרונים מבואר שאין זה פסול בהחלט, אלא כשר בדיעבד, כדין רגל שמאל שאינו בצד שמאל של הגג אלא באמצעה. מכל מקום פשוט שיש לשאול תינוק, האם מכיר האות הזו או לא, ואין להכשיר בדיעבד אלא רק אחר קריאת התינוק.