יום רביעי, 21 באוקטובר 2020

מגילה מנוקדת עם טעמים

האם מותר לנקד במגילה, ניקוד סופי-פסוק וטעמים?

אסור לנקד את המגילה, כי כל תורה שבכתב אסור לה להיות מנוקדת [חוץ מניקוד המבואר במסורת שננקד על כמה אותיות בתורה]. אין חילוק בין ניקוד הקריאה, ניקוד ניגוני הטעמים או סופי פסוק. אלא שבסת"ם [ספר תורה, תפלין ומזוזה] זה פסול - עד שיסיר את הניקוד או הטעמים כו'. אבל בנוגע למגילה מבואר בשו"ע [או"ח סי' תרצא סעיף ט] "מגילה שהיא נקודה (כולל סופי פסוק או טעמים) וכן אם כתב בה בדף הראשון ברכות ופיוטים אינה נפסלת בכך".

כלומר, בדיעבד מגילה מנוקדת שכבר קראו בה, או שאי אפשר לו לאדם לקרוא בה בלא שינקדה, בדיעבד הרי זה מותר.

ונראה לי שזה מטעם שדינה כחסר בה תיבות ואותיות שיוצא בה בדיעבד, הרי שאין דקדוק בדיעבד בחסר ויתיר במגילה, כמו שבסת"ם שדבר זה מעכב. אבל פשיטא שלכתחילה אין לנקד את המגילה ולא לקרוא בה, עד שיסיר הניקוד ממנה.

יום שני, 19 באוקטובר 2020

דיבוק קו"ף ווי"ו

 

הדיבוק אינו משנה את צורת אחת מהאותיות, ושתיהן ניכרות. על כן מותר להפריד נגיעה זו [ואין בה ח"ת].

נו"ן ללא צואר

הנו"ן הזו פסולה, כי אין לה צואר.

יום שישי, 16 באוקטובר 2020

יו"ד גולם

היו"ד הזה גולם אין בו חילוק אמיתי בין גוף לרגל, והוא פסול.

גולם יו"ד הוא פסול עיקרי ביו"ד (יותר מדין גולם המפורסם ברוב שאר האותיות - כגון יו"די האל"ף, יו"די השי"ן, שזה גולם בחלק מן האות אבל כללות האל"ף והשי"ן נראית צורתה). ליו"ד הזה חסר לו את כל צורתו.

אמנם הצמח צדק [בפירוש בתשובות שלו] התיר לתקן יו"ד כזה. אך אין להשתמש בהיתר זה כל כך מהר.

יום שני, 5 באוקטובר 2020

ריבוע התיתורא התחתון והעליון אינם שוים

ריבוע התחתון והעליון אינם שוים. אין זה מעכב. אלא כל, שכל חלק בתיתורא (העליון והתחתון) בפני עצמה מרובעת [לראיית העין, ולא צריך למדידה מדוייקת בקליבר] הרי זו כשרה. כמובן נוי לתפלין (זה א-לי ואנוהו, שמצוה לכתחילה לייפות כל מצוה בתורה) שתהיינה מרובעות למעלה ולמטה בשוה, שזה נוי ויופי להן.

ראה גם  https://hebrewstam.blogspot.com/2013/04/blog-post_9674.html

https://hebrewstam.blogspot.com/2012/11/blog-post_2.html

יום רביעי, 30 בספטמבר 2020

חציצה בין הרצועה למעברתא

מישהו הדק קלף בחורי המעברתא כדי לחזק את הרצועה שלא תזוז אנה ואנה. ונשאלתי האם יש בזה בעיה של חציצה?

הנה דין חציצה בתפלין, מצינו רק בדין הנחתם - שלא יהא דבר חוצץ בין הבתים והרצועה במקום הקשר לגוף האדם המניחן. אבל חציצה במעברתא לא מצינו.

אמנם כתבו קצת אחרונים שיש דין חציצה אם יש דבר זר החוצץ בין הפרשיות לגוף הבתים בפנים. אך מעבר לזה לא שמענו, שיהא דין חציצה בין הרצועה למעברתא. וצ"ע עדיין בדבר.

ובכל אופן היות שהניח שם קלף, הרי מין במינו אינו חוצץ.

שאלה על נו"ן


בנוני"ן המסומנים נדבקו שתי תגין דיבוק עבה. ונשאלו רבנים מה דין הנו"ן הזה?

חלק אמרו שיש כאן שינוי צורה, ואחרים הכשירו.

ואני אומר עצם הדבר שיש ספק אצל הרבנים, פירוש הדבר - שצורה זו אינה ברורה, וא"כ דינה שאלת תינוק. אם תינוק יכירה - כשרה, ואפשר לגרר מהתגין ולתקנם. ואם תינוק לא יכירה - הרי זה שינוי  צורה ופסולה.

יום שישי, 25 בספטמבר 2020

זיי"ן נפסקה לשתים

 

נראה לי שלכל הדיעות אי אפשר לתקן פסול זה בתפלין או במזוזה שלא כסדרן. ההפסק כל כך ניכר, עד שנחצה האות לשתי חתיכות (ואין זה כלל בגדר תיקון מועט "וכתיבה מועטת" אלא תיקון עיקר גוף האות).

ביתי"ן פסולות

הב' של ובלכתך - נראה לי שאבדה צורתה.

הב' השניה של לבבכם - נפל ממושבה חלק מהדיו או שנתקלף. נראה לי שאבדה צורתה.

בשני המקרים הללו - יש מקום למיקל לומר שייבחן בשאלת תינוק.

יום חמישי, 24 בספטמבר 2020

מ"ם - חרטום קצר

חרטום המ"ם קצר קצת. מה דינה?

כתוב בפוסקים שצ"ל אורך החרטום כנגד המושב שיהא ראוי לסתום. בתמונה שלפנינו נראה שראוי לסתום (ובפרט אם נטה את החרטום מאלכסונו - כדי שירד ביושר - בודאי יהא ראוי לסתום).

אמנם לכתחילה ראוי שירד עד כנגד [רוב] מושב המ"ם ממש, ולכן מצוה להוסיף לה מעט אורך.

ואם היה החרטום קצר משיעור אורך הנ"ל. משמע במשנת סופרים שפסולה. אמנם נראה שכל זמן שתינוק מכירה היטב ותמונתה כמ"ם - מותר לתקנה גם בתו"מ. [עיין גם בביאור הסופר סימן ה' אות מ' ד"ה עם וא"ו].

ראה גם  https://hebrewstam.blogspot.com/2012/07/blog-post_25.html

ריבוע התיתורא

נפל חתיכת עור התיתורא - אמנם התיתורא חייבת להיות מרובעת ארכה כרחבה, אבל זה רק בקצותיה (בעיקר הקצה התחתון) אבל אין חובה שיהא מרובע באמצע עביו. רק בקציצה עצמה יש דין שתהא מרובעת בשוה בכל גבהה.

כמובן לנוי התפלין, מצוה להדביק בה חתיכת עור שתהא יפה, לקיים "זה א-לי ואנוהו" שיהיו התפלין יפים.

ראה עוד  https://hebrewstam.blogspot.com/2015/09/blog-post_18.html

https://hebrewstam.blogspot.com/2012/11/blog-post_2.html

יום שלישי, 22 בספטמבר 2020

אותיות מחוקות

רגל שמאל של הת' נמחק חיבורה ונפסלה, כי כבר אבדה צורת ת' ונעשית כמין ה"א. ולכן גם אי אפשר לתקנה [בתפלין ומזוזה, משום כתיבה שלא כסדרן].

ראש הו' [בסוף שורה] רוב הראש נפל ממנה הדיו ונפסלה, כי אין לה ראש [מדיו, אלא נשאר רק רושם בלבד]. ואי אפשר לתקן דבר זה בתו"מ שלא כסדרה (כי אין זה תיקון מועט של "כתיבה מועטת", אלא כתיבה של עיקר האות). -- ראה הגדלה.

גם גג הכ"ף פשוטה [מאדך] יש בה הפסק דק, אמנם את זה היה מותר לתקן, כי זה תיקון מועט כנ"ל.

שריטת דיו בחלל הדלי"ת

 

קו דיו נמרח בחלל הד' ופסלה, כי נעשית ה"א. אי אפשר לגרר את הקו - משום שזה חק תוכות, ולכן אי אפשר לתקן הד' מבלי למחוק כולה או רובה (כדי לכתבה כדין), ואם יחזור ויכתוב הד' כתקנה - כבר נעשה כל מה שנכתב אחריה כתיבה שלא כסדרן.

ואמנם היות שזה סיום הפרשה ולא כתוב שם קדוש אחריה, יכול למחוק את הד' וכל מה שכתב אחריה בפרשה זו [ה מימים ימיה], ולחזור לכתבן בכשרות כסדרן. - אבל זה בתנאי שלא כתב פרשה שאחריה, כי אזי הפרשה שאחריה היתה כתובה שלא כסדרן, כי צריך להיות כל פרשה ופרשה בתפלין ומזוזה כתובות כולן בכל אותיותיה כסדרה (כלומר, גם אותיות אחרונות של פרשה א' חייבות להיות כתובות לפני אותיות ראשונות שבפרשה ב' - ולא מספיק שכללות הפרשה הראשונה סיים כתיבתה לפני שנסתיימה כתיבת פרשה שניה).

אפשר לתקן פרשה זו, ולכתוב פרשות שאחריה חדשות [או אם יש לו פרשיות והיה כי וכו' שהוא יודע שהם נכתבו אחריה כסדרה], ולגנוז שאר הפרשות שהיו בזוג זו, או לחילופין אם יש לו פרשה אחרת של קדש שיודע בודאי שהיתה כתובה לפני פרשיות הללו [והיה כי וכו'] וממילא זוג זה, או שתי הזוגות כתובות כסדרן. [אע"פ שמלכתחילה לא נתכוין לכתוב זוגות הללו בצירוף זה, אין זה מעכב].

ואם לא יודע חייב לגנזן שלא יבוא לידי תקלה, לצרפה לפרשיות אחרות שלא כדין, ותהיינה התפלין פסולות, כמבואר בשו"ע רבינו ריש סימן לב.

גימ"ל משונה

הגימ"ל [דגנך] משונה, תינוק קראה נו"ן. פסולה.

יום שלישי, 15 בספטמבר 2020

אל"ף - ראש העליון יוצא כמעט מהקצה התחתון

 

האל"ף [בצד ימין] הנקודה העליונה יוצאת כמעט מקצה ימין של הגג.

יש דיון באחרונים האם חיבור הנקודה בסוף הגג [כלומר שאין הגג עובר החוצה מחיבור הנקודה] פוסל, והעיקר שאיננו פוסל. וכאן הגג עובר מעט על חיבור הנקודה, וא"כ בודאי אינו פוסל. אבל בכל מקרה אפשר לתקנו ע"י משיכת הגג קצת יותר ימינה, כדי שיהא יציאת ירך הנקודה יותר לקראת אמצע הקו, ולא בקצהו.