עקב הפ"א נכנס לחלל הרי"ש

עקב הפ"א נכנס מעט לחלל הרי"ש. האם יש חשש שנשתנה לה"א? האיך אנו דנים כאן את הרי"ש?

נראה שאין חשש כל כך, שהרי העקב אינו בולט לחלל הרי"ש אלא מעט, אם נמדוד בחוט מקצה הגג, באופן המצוייר למטה:

ולכן אפשר לכסות כל מה שמעבר לגג [קו האדום המצוייר] ולשאול תינוק. אבל אין צריך להחשיב קצה הגג מהקוצות הבולטות שמאלה - כקצה הגג.
אחר שתינוק יקראנו ר' - יש למחוק מעט מעובי בליטת העקב שלא יכנס כלל לחלל הר'.

עקב בי"ת לחלל דלי"ת

עקב הב' נכנס לחלל הד' - לענ"ד זה פסול, ולא מועיל תיקון במזוזה.

מושב הבי"ת

המ"ם סתומה היא בעצם סמ"ך, אלא שהסופר הוסיף לה איזה עוקץ. לדעתי היא פסולה.

הבי"ת הראשונה [ירבו] נכנסת לחלל הרי"ש - ופוסל את הרי"ש [שנהפכת לה"א מחמת עקב הב'].

הבי"ת השניה פסולה אין לה מושב וצורת אות. 

הבי"ת הזו כשרה [ומצוה לתקן צורתה].

קו"ף הרגל תלוי מחוץ לחלל

לקחתי תמונה זו מהפורום באנגלית, שמה נידון דיו כחול המסומן בחלל הוי"ו - נראה לי שזה כשר למחקו.

אבל שמתי לב שרגלי הקופי"ן כמעט כולה מחוץ לחלל הכ"ף של הקו"ף (רק הנקודה מתחלת בחלל)!!
בתיבה "לרבקה" הבי"ת נכנסת לחלל הרי"ש - לדעת שוע"ר היא פסולה (כי הרי"ש נעשית ה"א).

שאלות על צורות אותיות

הרי"ש [ב'פטר'] אין רגלה כפופה מספיק - יש מקום להסתפק האם זו כשרה, משום שאין בה בעצם רגל אלא קו אלכסון.
הרי"ש [ב'ויהרג'] פסולה, כי רגל הגימ"ל נכנס בחללה והופך אותה בעצם למעין ה"א.
בכתב זה החיתי"ן עשויין מוי"ו בצד שמאל - כבר הודעתי כי כל כתב שכזה חשוד ביותר!!

הזייני"ם (בשתי התמונות האחרונות) פסולות, אין להם ראש עובר טוב לצד ימין, אלא רק עוקץ חד שנותן להם מראה זיי"ן, אבל בסיס הראש אינו עובר לגמרי על הירך לצד ימין.

כדאי להגדיל את התמונות

רגל אל"ף תוך רי"ש

סיום רגל האל"ף נכנסת תחת גג הרי"ש. יש שאלה שמא הרי"ש נהפכת לה"א - ולכן צריך לכסות את מה משחוץ לחלל הרי"ש [מעבר למסומן בריבוע האדום. ראה הגדלה] ולשאול תינוק. אם קורא רי"ש כשר (ואפשר וכדאי למחוק בליטת הרגל החודרת לחלל הרי"ש), ואם קורא ה"א, יש לפסול.

עקב בי"ת לתוך חלל דלי"ת

הבי"ת נכנסת לחלל הדלי"ת, יש לכסות את הבי"ת ולשאול תינוק על הנשאר.

שאלות בצורות אותיות

קוץ בולט מפני הרי"ש - כשר, יש לגרור את הקוץ הזה.

רי"ש שבור מעט בגגו - שאלת תינוק, ותיקון.

הדלי"ת בעייתית - עשיית סוף הגג מצד ימין לא נכונה, צריכה שאלת תינוק. אותו בעיה יש בה"א המסומנת למטה, אמנם שם ודאי תינוק יקראנה ה"א, אך אין זה כתייה תמה לכתחלה.

בדלי"ת יש עוד בעיה עקב הבי"ת נכנס מעט לתוך חללה מצד שמאל ! הדלי"ת הזו בעיה גדולה !!

שוב בעיה זו בה"א. זה נראה כיו"ד שנדבקת לרי"ש [גופה של הה"א] אמנם מסתמא תינוק יקראנה. אך אין זה לכתחלה כלל.

שאלות במזוזה

נגיעת כ"ף פשוטה לגג תחתיה - נראה לי שמותר לגרור הנגיעה, ובודאי לא היתה [שינוי צורה משום שהיתה] נקראת לתינוק אות אחרת [לדוגמא: נו"ן כפופה] בשעת עשיית הגג.

היו"ד [הראשון] פסול הוא ארוך מדי.

הבי"ת נכנסת מעט לחלל הדלי"ת - צריך לגרר כניסה זו [קמה עוקץ העקב] כמבואר בשו"ע שאין לאות ליכנס לחלל חברתה [לכתחלה], אמנם הכניסה מועטת ולכן אין שאלה של פיסול בדלי"ת.

נגיעת הצד"י פשוטה ללמ"ד - מותר לגרר.

יו"ד של והיו - היא קצת ארוכה ומהוה בעיה ביחס לאות יו"ד עצמה, וכן ארוכה ביחס לשאר אותיות שבשיטה שאף זו בעיה. מ"מ נראה שמותר לתקנה ע"י הוספת מעט דיו בתחתית עובי הראש ואח"כ לגרר מעט מאורך הרגל.

מ"ם סתומה - חללה דק, כשרה.

השי"ן - ראש ימין שבה הוא קו משוך, וצריך לתקנה.

סיום רגל אל"ף לחלל רי"ש

סיום רגל האל"ף [שהוא מוגזם בכל מקרה] נכנס מעט לחלל הרי"ש. נראה פשוט שזה כדין למ"ד או עקב הבי"ת הנכנסים לחלל דלי"ת או רי"ש, שדינם אם תינוק יקראם ה"א נפסלו, הוא הדין כאן.

ולכן צריך לכסות האל"ף וכל מה שחוץ לחלל הרי"ש ולשאול התינוק אם לא יקראנו ה"א.

גימ"ל של דגנך, ובעיה ברי"ש

 אפשר להקיש על התמונה כדי לקבל הגדלה

בעיה נפוצה היא כניסת סיום רגל הגימ"ל לתוך חלל הדלי"ת - דבר זה מייצר בעיה של שינוי הדלי"ת לה"א. אין חילוק בין כניסת ראש למ"ד או עקב בי"ת או סיום רגל אל"ף או גימ"ל לחלל הדלי"ת. בכל מקרה שאם נכסה את כל מה שמעבר לדלי"ת ונראה לתינוק רק את גוף הדלי"ת וחללו והוא יקרא את זה ה"א, פסול.

 

בעיה שניה כאן היא צורת הרי"ש המסומנת. הרי"ש צריך שיהא לה גג ורגל. ושיעור הרגל הוא כמלוא אות קטנה במשכה, כלומר לכל הפחות קולמוס אחד כעובי גוף היו"ד. כאשר הגג משוך באלכסון כלפי מטה קשה להחליט היכן סיום הגג והיכן מתחיל שיעור הרגל הנ"ל.

עקב בי"ת לחלל דלי"ת

הבי"ת נכנסת לחלל הדלי"ת ועלולה לגרום לדלי"ת להשתנות לה"א, יש לכסות הבי"ת ולשאול תינוק על הדלי"ת, כך:

 

עקב הבי"ת נכנסת לחלל הדלי"ת

המזוזה פסולה כפי שסימן המגיה.  אך נראה לי שיש כאן עוד פסול, בתיבה "דברי" עקב הבי"ת נכנסת הרבה לחלל הדלי"ת, ועושה אותה לה"א והיא פסולה, ולא מהני תיקון, כנלע"ד עיקר הלכה למעשה [ולא כמקילים שאם הסופר משך העקב משמאל לימין הרי זה היה קודם חלק מהבי"ת, דנראה לי דאין סברא זו תואמת דעת שו"ע האדמו"ר].

עקב בי"ת נכנסת לחלל דל"ת

מסומן כאן שני ביתי"ן שעקבן חודרת מעט לחלל הדלי"ת.

לדעתי, אם עקב הבי"ת חודרת היטב לחלל הבי"ת, כלומר כל עובי הקו מגיע תוך חלל הדלי"ת, הרי הדלי"ת הזו נהפכה לה"א, ואי אפשר לדעת אם היא ה"א או דלי"ת, אם כן אין זו כתיבה תמה, והדלי"ת פסולה.

[אמנם יש דעות באחרונים (קסת הסופר ושו"ת אבני נזר) שבסופר ימני, הכותב ומושך קוי האותיות משמאל לימין, נמצא שכאשר משך את מושב הבי"ת הרי קדם המושב של הבי"ת לכניסתו לחלל הדלי"ת, ואם כן מוכח שהיא עקב של מושב הבי"ת.

לעד"נ שאין סברא זו עיקר להלכה, אלא פשטות הפוסקים [עיין בשו"ע רבינו סי' לב סעיף מא, ומשנה ברורה שם ס"ק קלב] שפסול כי נשתנה צורת הדלי"ת, ולא תלוי הדבר כלל בעובדה שאנו מכירים למי שייכת עקב זה].

והמבחן לדעת גדרה של הדלי"ת [כלומר, כמה נכנסה לחלל הדלי"ת]  [הדוגמאות למטה ערוכות ומוסמנות בריבוע], לכסות את כל מה שמחוץ לדלי"ת מלפני התינוק ולשואלו, אם מה שנשאר נראה לתינוק כדלי"ת הרי זו כשרה, ואם נראית לו כה"א הרי זו פסולה.