יום שישי, 30 בספטמבר 2016

צד"י פשוטה משונה

נראה כאילו הבסיס של האות הוא הראש הימני. והראש השמאלי מחוברת לגוף זה.
בכל זאת כשר, כי אין זה שינוי גדול בצורת האות.

ראה גם פורום לנושאי סת"ם: צד"י פשוטה

חדירת עוקץ לחלל הבי"ת

עוקץ הב' השניה נראית כסותמת חלל הב' הראשונה.
נראה שהיא כשרה, כי לא נשתנה צורת הב' והעוקץ אינו נוגע בה. ברור שמצוה למחוק חצי מהעוקץ הזה.

יום חמישי, 29 בספטמבר 2016

שאלות על צורות האותיות

הע' מושבה בקושי בולט - שאלת תינוק אם לא יקראנה ט'.
גג הכ"ף פשוטה רחבה - שאלת תינוק אם לא יקראנה ר'.
הת' בקושי ניכרת בליטת רגל שמאל - שאלת תינוק אם אינה חי"ת. 
דוגמאת נוספות של שאלה זו על העייני"ן.

ה"א שנראית ממש כחי"ת

לענ"ד זה חי"ת.
יש דיעות אחרות בענין, שכל שיש הפסק משהו, מכשירים.

יום רביעי, 28 בספטמבר 2016

הפסק בשם קדוש, ותיקן בלי לקדש בפיו קדושת השם

שאלה:
היה הפסק באות של השם, אמנם ידעתי שזהו שם אבל שכחתי לקדש בעת התיקון ותקנתי. מה הדין?
ומה הדין במקרה הנ"ל - אם יש ספק אם היה הפסק?

תשובה:
אם ודאי שהיה הפסק, והאות היה בודאי פסול לפני התיקון - אזי אין תקנה בדבר, ותצטרך לגנוז.
אבל אם היה ספק אם היה בו פסול, אז יש להכשיר בדיעבד אחר התיקון. וראוי [לרווחא דמילתא] להעביר עוד פעם דיו על השם [על מקום התיקון] ולקדשו שניה.

יום שלישי, 27 בספטמבר 2016

סופר שאינו כשר לכתחילה, אלא בדיעבד

ראה ההגדלה
הרבה ממי"ן הגג משוך שמאלה הרבה יותר מדי - סתם. לא היה שום דחק לסופר לכתוב המ"ם כדינה ועשאה בצורת דיעבד מלכתחילה. הרי זה רק כשר בדיעבד, אם הגג משום הרבה לשמאל.
נמצא שהסופר עצמו - או שלא למד, ואז הוא פסול אף בדיעבד, או שלא איכפת לו לכתוב צורות שאינן לכתחילה ללא טעם - ואז הוא פסול לכתחילה, ואפשר שבדיעבד הוא סופר כשר. צ"ע.

הצ' כשרה, אבל כנראה שגם כאן עושה הסופר מה שמתחשק לו.

רי"ש ללא רגל

רי"ש פסולה אין לה [שיעור] ירך.

מ"ם סתומה בלי צורה

ראה הגדלה
המ"ם הראשונה פסולה - היא לא סמ"ך ולא מ"ם.
המ"ם השניה - גגה עובר הרבה לצד שמאל, פסולה לכתחילה [כמבואר בשו"ע רבינו לענין אות ירך שמאל של ה'] ובדיעבד אם אי אפשר לתקנה היתה כשרה. אבל כאן אפשר היה לתקנה, למחוק עד הסוף ולכתבה שוב כדינה.

זיי"ן מקולקלת

נראה לי שהז' השני מקולקלת ופסולה - אין ראשה עובר מצד ימין.
כבר הארכתי בזה, ראה: פורום לנושאי סת"ם: צורות פסולות באותיות וי"ו וזיי"ןפורום לנושאי סת"ם: זיי"ן פסולה.

יום שני, 26 בספטמבר 2016

מזוזה גלולה לא נכון - והאותיות שוכבות על צידן

המזוזה צריכה להיות גלולה [לרוחב] מאחד כלפי שמע, כאשר המזוזה קבועה בעמידה, והכתב עומד כמו עמוד בס"ת [אלא שהוא גלול].
כאן גללו את המזוזה לארכה, מלמעלה למטה, וקבעו את הקלף בעמידה, ונמצא הכתב בשכיבה.
הקביעה הזו פסולה [כלומר אינו מקיים מצוה כך] כי נפסק בשו"ע [יו"ד סי' רפט] שהמזוזה צריכה להיות עומדת ולא שוכבת, ואם שוכבת פסולה. פי' בין שהקלף בשכיבה, בין שהכתב בשכיבה, פסול.

פשוט שאין הקלף עצמו נפסל, ואם המזוזה נמצאת כשרה בהגהה, יש רשות לחזור ולקבעה בעמידה כדין, ותהא כשרה.

ה"א פסולה - נעשית חי"ת

הה"א הראשונה בשם פסולה, אע"פ שיש הפסק דק, מ"מ היא חי"ת גמורה [כלומר אם היה צריך להיות כאן חי"ת, היה מותר לתקנה כחי"ת של רש"י].

יום שישי, 23 בספטמבר 2016

טעה וקידש קוצו של יו"ד במזוזה - לשם קדושת תפלין

שאלה: באתי לתקן קוצו של יו"ד במזוזה, וטעיתי ואמרתי "לשם קדושת תפלין" מה דינה?

תשובה: במקרה זה שהטעות היה בקוץ ר"ת - התיקון קל מאוד אפשר למחוק את הקוץ, ולחזור לכתבו "לשם קדושת מזוזה". אמנם אם זה קשה ביותר, נראה לי שמספיק שתעבור על הקוץ מעט להוסיף לעביו [לא לארכו] "לשם קדושת מזוזה".

מה שאמרת "לשם קדושת תפלין" עבור מזוזה לא מועיל כלל, כי זה קדושה אחרת.
אמנם בקוצו של יו"ד יש להקל קצת [להתיר לעבור עליו בלבד ולהוסיף מעט לעובי כנ"ל "לשם קדושת מזוזה"], כי לא ברור לגמרי שהקוץ עצמו צריך כתיבה לשמה, ואע"פ שבודאי יש להקפיד ולהחמיר שגם עשיית הקוץ [בגלל שמעכב בצורת האות] יהא לשם קדושה, מ"מ יש גם צד אחר לומר שבהוספת מעט לשם קדושה סגי, כי הקודם אם אינו כשר נחשב כאינו 'קוץ', אלא מיותר.

וי"ו גולם

לוי"ו הזה אין ראש רק קוצים בולטים מהגולם !!!
אפשר לראות יותר טוב בהגדלה.

נו"ן

הנו"ן [נראית נטויה ועקומה לאחור] ראשה רחב מעט יותר מהמושב. אין זה צורתה לכתחילה, כי צריכה שהמושב יהא רחב מעט יותר מהראש - ולא להיפך.
אמנם לדינא עדיין כשרה [ואע"פ שמבואר בדעת קדושים שאם ראשה רחב מהמושב שהיא פסולה, היינו כשהיא רחבה הרבה מהמושב, אך כאן רק משוכה מעט ועדיין צורת נו"ן עליה].
השאלה כאן: האם אפשר לשפר את צורתה?
אפשר להוריד קצת מקצה שמאלי של הראש, ולהמשיך את המושב מעט [אבל לא כדאי למושכו הרבה, שמא יתקלקל צורתו ותיראה כמין כ"ף].

יום חמישי, 22 בספטמבר 2016

יו"ד ארוכה כשיעור ו'

הי' ארוכה מדי - היא ממש כשיעור ו'. לענ"ד דעת אדמו"ר הזקן בשו"ע שלו, שלא מועיל כלל קריאת תינוק להכשיר [אולי מועיל קריאת התינוק כדי לתקנה, אבל לא להניחה כמו שהיא ארוכה].
יש בליטה של מושב הט' שמאלה. יש כאן בעיה של התדמות לע' - אמנם נראה שבמקרה כאן התינוק יכירנו כט', אבל אין זה צורתה לכתחילה.

ראה עוד דוגמאות רבות של י' ארוכה תחת התוית: יו"ד ארוכה - התוית נמצא בהמשך הדף, תקליק על זה ויפתח הדף הנדרש.
וראה: פורום לנושאי סת"ם: יו"ד עם רגל ארוכה

שאלות קשות על ביתי"ן - בגלל שאין בה עקב

הבי"ת הראשונה אין בה עקב אלא היא מרובעת למטה. הרבה פוסקים מכשירים בגלל ריבוע הגוף, אמנם מכיון שאין בה עקב, וגם יש בה שינוי מעט מצורת הב' הכרחתי שאלת תינוק, והתינוק פסלה כי קראה כ"ף,
הב' השניה - היא עגולה בגבה לגמרי, הטיפת דיו משהו שהוסיפו שיהא בה [כביכול] ריבוע - צ"ע אם זה מועיל, או שיש בה עכ"פ שאלת תינוק.
כדאי לראות את התמונות בהגדלה
 אף הב' הזו אין בה עקב כלל, אלא גופה מרובעת היטב - ותינוק קראה כ"ף.

יום רביעי, 21 בספטמבר 2016

זיי"ן - שאלה של נו"ן פשוטה

הז' של 'זבח' יוצא ממנה קוץ כלפי מטה, שגורם לה להדמות מעט לנו"ן פשוטה -
לענ"ד מועיל כאן שאלת תינוק, ואם יקראנה ז' מותר למחוק קוץ זה.
אבל אם זה היה מלוא רוחב הקולמוס [כלומר שניכר שזה המשך אורך הירך] - מסתמא הייתי פוסל, כי נהפכה לנו"ן פשוטה. אבל בגלל שניכר שזה לא הירך עצמו, וצורתה הכללית של הירך ניכרת כזיי"ן ולא כנו"ן - לכן לדעתי מועיל שאלת תינוק כאן.

תודתי לר' אריק אלחרר שיחי' על שהפנה אלינו שאלה מעניינת זו.

יום שלישי, 20 בספטמבר 2016

יו"ד נמרח או נפל לידה טיפת דיו

נמרח או נפל דיו ליד קוץ ר"ת, הדיו אינו נוגע לאות אלא קרוב.
נראה לי שמועיל קריאת התינוק ולאחר שיקראנה י', יש לגרר המריחה הזו.

נפסק צואר הלמ"ד מגוף הלמ"ד

הצילום אינו מספיק איכותי, ועמכם הסליחה.
במלה 'על' בשורה האחרונה, יש הפסק בין צואר הל' לגופה - האם מותר לתקן הדבר בתפלין?

באותיות הרב (עמ' רה) ומשנת הסופר [סי' ט' ס"ק יז] מביאים מחלוקת הפוסקים האם מותר לתקן במקרה כזה. דעת קסת הסופר ודע"ק דא"א לתקנו, משום שנפרדה לשתי אותיות כ"ף ווי"ו, ובכל מקום שברור לעינינו שנפרד לשתי אותיות א"א לתקנו שלא כסדרן, אבל דעת המקדש מעט להתיר לתקנו משום שאין דרך לתלות ו' באויר [ואע"פ שמן הדין מותר בתליה בס"ת, הרי בתפלין ומזוזה אין תולין] ממילא ניכר שאינו ו' של כתיבה, אלא צואר הל'.

ונראה לי דאם תינוק יכירנו כל' מותר לתקנו.

ראה גם http://hebrewstam.blogspot.co.il/2012/03/blog-post_20.html

דוגמא נוספת להפסק בצואר הל':

יום ראשון, 18 בספטמבר 2016

ה"א

הה"א הזו משונה, גם שהירך קרוב מדי לגגה, וגם שהירך עומדת באמצע הגג, ולא בצד שמאל.
נראה לי שדינה שאלת תינוק, ואם יקראנה ה"א כשרה.

מושב הפ"א

מושב הפ"א צריך לכסות את רוב הנקודה, וכן להיות משוך ברוחב מקביל לגג, ולא קצר ביותר.
כאן שהמושב קצר אמנם כשר בדיעבד, אך אינה צורת הפ"א לכתחילה.
[אמנם אם לא תהא מכסה אפילו קצת מהנקודה, נלע"ד שזו תהא שינוי גמור בצורתה ותיפסל].

יום שישי, 16 בספטמבר 2016

שאלות בצורות אותיות - ו, ז, ר

לוי"ו יש בליטה לצד ימין - הוא כשר כי אינו דומה לז'. אני ממליץ לשאול תינוק.
יש רווחים [מסומנים] בתוך התיבות שאין להכשיר, וצריכים תיקון.
הוי"ו נפל ממנו קצת דיו, עדיין צורתו ניכרת וכשרה. וגם כאן מומלץ לשאול תינוק להסיר הספק לפני התיקון.
הז' משונה והיא דומה מעט לדלי"ת - צריך שאל"ת.
הר' כשרה - אין זה ריבוע גמור עם עוקץ, וצורתה ניכרת היטב.

יום חמישי, 15 בספטמבר 2016

ראש למ"ד נכנס לחלל דלי"ת

ראש הל' נכנס לחלל הד' - יש כאן שאלה חמורה של שינוי צורת הד' לה"א.
יש לכסות כל מה שתחת ירך הד' [כלומר מה שמסומן מחוץ ומתחת לריבוע האדום] ולשאול תינוק, אם יקרא אותה ה"א הרי זה פסול. ואם התינוק יקראנה ד' הרי זה כשר, וראוי לגרר קצת מירך הד' למעט כניסת ראש הל' לחלל הד'.

שאלה על עיי"ן

נראה שאין כאן שינוי בצורת האות, ומותר לגרר הקו הזה.

יום רביעי, 14 בספטמבר 2016

סמ"ך

הס' של וסרתם - יש בה בליטה והוספה [כנראה לכלוך או נפילת טיפת דיו קטנה לידה] לכן יש לשאול תינוק, כי נשתנה מצורתה מעט. ואם יקראנה ס' יש לתקן צד שמאל שבה.
הס' של ואספת - קו שמאל אינו יוצא משמאל האות אלא מאמצעה.
מבואר בפוסקים שהאות ה"א שירך שמאל שבה אינו בצד שמאלה, אלא עומד באמצעה, הרי זה פסול אלא א"כ אי אפשר לתקנה [כגון בתפלין משום שלכס"ד], וא"כ כמו"כ כל האותיות שיש בהם צד ימין ושמאל כגון התי"ו, פ"א, והוא הדין הסמ"ך ומ"ם סתומה. א"כ אין זה כלל כתיבה תמה לכתחילה, ורק כשרה כך, כי אי אפשר לתקנה.

בי"ת עגולה - שאלת תינוק

ראה הגדלה
לעומת הבי"ת שהועלה אתמול - שהיא פסולה, בי"ת זו יש להכשירה על ידי קריאת התינוק [וכמובן מצוה לתקן ריבוע הזוית שלה, אחר הקריאה הנכונה].
החילוק ביניהם ברור ונראה - הבי"ת הראשונה גבה כולה עיגול אחד, וזו עקבה ברור ובולט החוצה ממסגרת האות ואינה דומה כלל לכ"ף, אלא שאינה מרובעת גמורה למטה, ולכן ראוי לשאול תינוק עליה לפני התיקון.

יום שלישי, 13 בספטמבר 2016

בי"ת עגולה

הבי"ת הזו ממש עגולה מגבה. אין לה שום זוית וריבוע, לא בבסיס ולא בחלק העליון של העקב, אלא עקבה וגבה עגולים עיגול אחד !!
אני חושש שזה פסול.

יום שני, 12 בספטמבר 2016

נפסקים בשי"ן

נפסק זרוע ימין בשי"ן מחמת גיד שהורם מהקלף, ועכשיו גרם לנתק בשי"ן - מותר לתקנה [גם בתפלין ומזוזה] משום שצורתה עליה.
הפסק גדול בשי"ן. צע"ג מה דינה, האם מותר לתקנה?
רוב הרבנים פוסלים לתקן שי"ן כזה בתפלין או מזוזה, משום שזה הפסק גדול ביותר.

מ"ם שנפסקה, ועוד שאלות

אתכם, לבבכם - הכפי"ן מושבן קצר. כשרות.
לבהמתך - הבי"ת נסתמת מעט - שאלת תינוק אם זו בי"ת או מ"ם סתומה.
ושמתם - המ"ם נפרדה חרטום [הו'] מגוף המ"ם [הכ"ף] פירוד דק שאינו ניכר להדיא - מותר לתקנה. (אבל אם הפירוד היה ניכר להדיא, והיה נראה כשתי אותיות - היה אי אפשר לתקנה שלא כסדרן).

יום ראשון, 4 בספטמבר 2016

תיקון יודי"ן

היו"ד [עיניכם] רגלה עבה וכמעט אין הבדל בין הגוף לרגל - לכן צריך לתקנה בהוספת דיו להרחיב גופה מעט לצד שמאל, שיהא ניכר גופה יותר.
היו"ד [ביתך] רגל ימין קצר ביותר - כשרה, כי אין שיעור לרגל היו"ד. אמנם מצוה לכתחילה להיטיב צורתה, ולהאריך רגלה מעט יותר [אבל רק עד שיעור קולמוס אחד, ועדיף פחות קצת משיעור קולמוס].