יום שני, 31 באוגוסט 2015

מה עדיף - טפח החיצון או מזוזה מוטה מעט באלכסון

זה פתח ראשי לבית והמזוזה קבועה בצד ימין של הכניסה לבית. יש דלת סורגים חיצונה הסוגרת על חלק מטפח חיצון של הפתח, כפי שנראה בתמונה שניה - כך שאי אפשר לקבוע המזוזה שם.
השאלה: מה עדיף שהמזוזה תהא כולה או כמה שיותר בטפח החיצון, או מוטה אלכסונית כלפי פנים כפי הנהוג?

תשובה: נראה שהמזוזה קבועה נכון סמוך ביותר לטפח החיצון. וזה עדיף כי הוא נזכר בפירוש בגמרא [משא"כ הטיית המזוזה הוא מנהג אשכנז בלבד, ואין מנהג ספרד כן].

יום שישי, 28 באוגוסט 2015

שאלות על נוני"ן

 
הנוני"ן הללו שאלת תינוק, שמא יקראו כבי"ת.
 
נו"ן ספק כ"ף - שאלת תינוק.
 
הנו"ן הזו פסולה - אין לה מושב.
התי"ו רגל ימין קצר - כשר, כי יש בו שיעור מלוא אות קטנה.
הנו"ן פשוטה קצרה ביחס לתיבה כולה - צריך לכתחילה לתקנה.
הנו"ן כמעט אין לה ראש - בדיעבד כשרה, וצריכה לכתחילה תיקון.

יום חמישי, 27 באוגוסט 2015

דלתי"ן, רי"ש ועוד

הדלי"ת רבתי אין לה עקב ברור. ספק רי"ש? צריך שאלת תינוק.
גם בדלי"ת זו אין העקב או זוית ברור! צריך שאלת תינוק ותיקון.
דלי"ת של 'והאדמה' - פסולה.
מ"ם של 'להם' - שאלת תינוק אם לא יטעה בה כסמ"ך.
ריוח ב'דגנך' בעיה גדולה, כי אע"פ שנראית כתיבה אחת מצד מושב הנו"ן, אבל יש ריוח גדול בין הגגות, וזה ספק כמבואר בשוע"ר סימן לב סעיף לו.
רי"ש פסולה.

יום רביעי, 26 באוגוסט 2015

יש דברים שאי אפשר לקבוע על פי תמונת סקן

הזיי"ן הראשונה עגולה מאוד ודומה לוי"ו, ויתכן שהיא פסולה. האם יש משהו מהראש עובר על הירך לתת לו מקום להקרא זיי"ן?
אינני יכול להחליט ע"פ הסקן, אלא צריך לראות את זה במציאות ממש.
האם ירך הה"א נוגעת לגגה?
זה תלוי בראיית העין במציאות אמיתית. אם לעין נראית נוגעת [אע"פ שבהגדלה נראית פרודה] היא פסולה, ואין לה תיקון. אם לעין רגילה במציאות נראית מופרדת, כשרה.
רי"ש זה מחקו ממנו מעט מהגב. האם נשתנית לדלי"ת?
איני יכול להחליט ע"פ הסקן, זה תלוי בראיית המציאות. [השאלה היא: האם הרושם הזה יש בו מעט מראית דיו, וא"כ נראה שיועיל שאלת תינוק להכשירו. אבל אם אין שם דיו כלל - יותר קרוב שזה פסול כעין דלי"ת].

שאלות על אותיות [פ, ת, נ]

הפ"א הנקודה מחוברת פנימה מדי - היא צ"ל דבוקה לצד שמאל של הגג - אך כשרה.
התי"ו רגל ימין ארוך מעט מרגל שמאל - נראה שכשרה. אלא שמאחר ששאלו על כך [שמא תדמה לפ"א פשוטה] ראוי לשאול תינוק ואח"כ לתקן אריכות רגל שמאל.
הנו"ן נפל ממנה חלק מדיו המושב - ומעתה נשארה בשאלה האם זו גימ"ל או נו"ן. יש לשאול תינוק, ורק אם יקראנו נו"ן יש לתקנו.

יום שלישי, 25 באוגוסט 2015

מ"ם חלולה - לענין כתיבה שלא כסדרן

הסופר הניח חלל חלול במושב המ"ם. לדעתי אות חלולה אינה אות (ראה פורום לנושאי סת"ם: אותיות חלולות בסיום ספר תורה)
השאלה היא האם ההמשך הוא שלא כסדרן?
נראה לי שאם תינוק מכירה למ"ם. מותר לתקנה (כדין אותיות שנפסקו ועדיין צורתן עליהן שמותר לתקנן שלא כסדרן) ואם אין התינוק מכירו, אי אפשר לתקנה.

ראה עוד דוגמא תחת התוית "אותיות חלולות" [אפשר להקיש על התוית שמתחת למאמר הזה, ויפתח דף עם כל התויות תחת כותרת זה].

שאלות על נגיעת אותיות

האם נגיעה זו נשתנתה למ"ם? שאלת תינוק.
המ"ם נוגעת לזיי"ן. האם נהפכה הזיי"ן בצירוף חרטום המ"ם לאות חי"ת?
נראה לי שלא, כי עיקר צורת המ"ם ניכרת היטיב ואין פירוש אחר לכ"ף שלה בלעדי החרטום. וממילא יש כאן רק נגיעה בין שתי אותיות ולא שינויים לאות חדשה. בנוסף לזה יש להוסיף, שאין החיבור ביניהם כצורת חטוטרת המקובלת המחברת בין הוי"ו לזיי"ן (אע"פ שאם היתה הנגיעה בין וי"ו ממש לזיי"ן - היה קשה ביותר לסמוך על כך ולהקל לגרר).

ראה גם פורום לנושאי סת"ם: ובקומך - נגיעה

שאלות חמורות בצורות האות

"אין לדיין אלא מה שעיניו רואות" במציאות הנראית לעינים שלו.
לעינים שלי הבי"ת הזו היא צורת כ"ף, ולא בי"ת.
הה"א שאלה קשה, כי עיקר נקודתה יורדת מהגוף, ודומה לקו"ף. מכל מקום נראה לי שמועיל שאלת תינוק, ואם יקראנה ה"א מותר לתקנה [בדיעבד].

יום שני, 24 באוגוסט 2015

מזוזה ישנה, בעיה במדידת שיעור ירך הוי"ו

 
כתב ב"י ישן [הכתב הזה הולך ונעלם מהעולם]
שים לב, הכתב אינו מיושר עם השירטוט.
רי"ש ארוכה מעט, שאל"ת אם לא יטעה בה ככ"ף פשוטה.
 
לכפי"ן יש יציאה מעט מסיום המושב - שאלה שמא תידמה לבי"ת [שאלת תינוק].
בוי"ו בעיה גדולה - אם אני מחשיב כל העובי לראש הוי"ו - אם כן לא נשתייר שיעור בירך הוי"ו !!

דוגמא נוספת של בעיה זו בוי"ו:
הוי"ו של "וימי" ראשו עבה ונטוי אלכסונית, ולכאורה ראשו שוה בעביו לירכו - ואין בה שיעור [ירך] וי"ו.

יום שישי, 21 באוגוסט 2015

חריץ מזוייף ?

פגשתי את זה היום בבוקר בבית הכנסת, והיות ואני לא ממש מומחה בנושאים האלו אני שואל כאן.



כמו כן בתמונה הראשונה רואים שפגום בפינה העליונה הפנימי של הבית של "שמע". כאן רואים יותר טוב:
מה דין החריץ והפגימה?

קיפול מקום פנוי בקלף ותפירתה לאחור

שאלה:  מי שכתב בתפלין קרוב לסוף שורה א' מלה מיותרת והמשיך וכתב חצי שורה ב', וגרר התיבה המיותרת, ונשאר ריוח יותר מט' אותיות פנוי. האם יכול לקפל הקלף ממקום הגרר ולתפור, כך שמלמעלה נראית הפרשה כולה בהמשך אחד, כי הקלף המיותר מקופל ותפור מאחור?

תשובה:  לא, אסור לעשות דבר זה, כי קלף התפור הנ"ל, נחשב כמו כתיבת הפרשה על שתי קלפים תפורים או מדובקים שפסול לרוב הפוסקים, כמבואר ביורה דעה סימן רפח. וגם למכשירים כתיבה על שתי קלפים מדובקים יחד היינו רק אם דיבקן או תפרן לפני הכתיבה, אבל כאן המשך המלים שאחר התיבה המיותרת נכתבו לפני שתפרן.  

"פן" והנו"ן קצרה בשעת הדחק

שאלה:  ס"ת במקום רחוק שאין שם סופר לתקנו, ובמלה "פן" הנו"ן פשוטה קצרה מהפ"א שלידה. האם מותר לקרוא בה?

תשובה:  אם תינוק יוכל לקרוא התיבה כולה "פן" ולא יתבלבל בקריאתה משום שהנו"ן קצרה מהפ"א, מותר לקרות בה.

יום חמישי, 20 באוגוסט 2015

יום רביעי, 19 באוגוסט 2015

געפלאסען [התפשטות דיו] ולכלוך הנדבק בקלף

הדיו התפשט [ולא משנה מה היתה הסיבה] בין האל"ף לדלי"ת.
אם ניכר הבדל בין האותיות עצמן והתפשטות הדיו [זה תלוי בראיה אמיתית במציאות, א"א לקבוע על פי הסקן], א"כ האותיות כשרות ומותר למחוק הלכלוך. אבל אם זה נראה כהמשך אחת של דיו, ממילא יש כאן דיבוק עבה ביניהם וא"א לגרר מביניהם משום חק תוכות, והן פסולות.
מתחת ליו"ד דבוק על הקלף לכלוך שאינו יורד מאליו. אם נראה בעליל שאינו חלק מהיו"ד מותר לגררו.
[השאלה התייחסה רק לבעיה של הלכלוך, ולא לאורך רגל היו"ד !!]

בדיקת מזוזות באלול

שאלות נפוצות בקשר לבדיקת מזוזות:

א)  האם צריך לברך על החזרת המזוזה?
אם המזוזה נמצאת כשרה בבדיקה, והוחזרה באותו יום, ולאותו מקום שהיא היתה קבועה תחילה, אין לברך על קביעתה.
אבל אם היתה המזוזה פסולה, שהיתה צריכה תיקון [כגון אותיות נפסקו והיה צריך לתקנן בהוספת דיו],
או שהחזיר המזוזה למקום שלא היתה קבועה תחילה [והוא מקום שהחיוב בו ברור],
או שהחזירה למחרת [ואילך],
צריך לברך על קביעתה.

ב)  האם צריך לקבוע מזוזה אחרת בזמן הבדיקה [ולברך עליה]?
אין צריך לקבוע מזוזה חליפית כל זמן שעסוק בבדיקת המזוזה [כי גם ההתעסקות בבדיקה נחשב עיסוק במצות מזוזה].

ג)  האם יכול להוריד את כל המזוזות לבדיקה, או שמא יש להשאיר קצת מזוזות?
מנהג ישראל שאין מורידים כל המזוזות לבדיקה, אלא מורידים קצתם לבדיקה, ומשאירים קצתן, ולאחר שחזר וקבע את הבדוקות, נותן את השאר לבדיקה. כך שלעולם לא נשאר הבית בלי מזוזה.
מ"מ אם קשה לו הדבר, יכול למסור את כל המזוזות לבדיקה בפעם אחת, אף אם ישאר בלי שום מזוזה קבועה על פתחו.

יום שלישי, 18 באוגוסט 2015

כתמי מים במזוזה

 
דבר זה מצוי, משום שנספגו אידים במזוזה. אין זה פוסל את הכתב כל זמן שהדיו עומד במקומו והאותיות ניכרות.
כאשר יספג הרבה לחות בקלף, הדיו יתחיל להתפורר או להתפשט עד שיאבד צורת הכתב, ואז תיפסל המזוזה.
יש להקפיד על סגירה טובה של המזוזה שלא תהא חשופה ללחות, כדי להאריך את חיי המזוזה ["למען ירבו ימיכם"].

השירטוט והכתב אינם מתאימים זה לזה


כדאי לעשות הגדלה
מזוזה זו הכתב מיושר אך אינו על השירטוט, אלא בין השירטוטים. כנראה שהשירטוט לא תאם את גודל הכתב, והסופר יישר את הכתב על פי השירטוט, אך לא במדת השירטוט ולא כתב על השירטוט ממש אלא ביניהם.
ראה הדיעות בענין זה במשנת הסופר [סימן ג הלכה ה]. ולדעתי העיקר להכשיר בדיעבד, כי חזינן שגם השירטוט ישר לעצמו וגם הכתב מיושר, ואין חיוב שהכתב יהא דבוק לשירטוט. (אין לבלבל את הנידון עם תשובתו המפורסמת של רעק"א. הוא מדבר שהשירטוט עצמו מעוקם, משא"כ בנידון שלנו)

ביתי"ן

 הבי"ת השניה כשרה, אע"פ שהיא עגולה מבפנים. העיקר הוא ציור גבולותיה החיצוניים.
 הבי"ת הזו פסולה, היא הרבה יותר כ"ף מבי"ת.
 
הבי"ת השניה של "לבבך" אין לה עקב כלל. פעם היו מכשירים זה משום שהיא מרובעת למעלה ולמטה. ולענ"ד אין להורות קולא בדבר זה, אלא רק עם קריאת התינוק שיקראנה בי"ת, וחייבים לתקן לה עקב כלשהו.

יום שני, 17 באוגוסט 2015

מדידת ט' אותיות גדולות

זהו פרשת שמע של תפלין רבינו תם. לפי מנהג חב"ד משאירים בסופו ט' אותיות [כמו בתפלין של רש"י].

שאלו: מכיון שאין כאן ריוח כשיעור ג"פ אשר, האם ראוי להדר להחליפם?
נראה לי, שמכיון שיש שיעור ריוח ט' אותיות גדולות, כלומר רוחב ט' ביתי"ן בצמצום, אין צורך להחליפם [אפילו ברש"י, וכל שכן בר"ת].

להלן מדדתי שתי ביתי"ן וממנה אני מסיק שיש כאן שיעור ט' ביתי"ן בצמצום בריוח אחר ובשעריך.
שתי הביתי"ן המוסגרים נכנסים ד' פעמים - בריוח שאחר ובשעריך. כלומר יהיו ח' ביתי"ן כאלו. אלא ששתי ביתי"ן הללו וכן הריוח שביניהם מרווחות. בטוחני שבצמצום [כלומר אם היינו מצמצמים שתי הביתי"ן הללו ואת הריוח שביניהם מעט] אפשר להכניס עוד בי"ת א' בריוח שאחר בשעריך.

נפסדו צורת האותיות

היו"ד נמחקה רובה וא"א לתקנה בתו"מ שלא כסדרן.
 
האל"ף אבדה צורתה וא"א לתקנה כנ"ל.
הדלי"ת דהה חצי מהגג והיא פסולה וא"א לתקנה בתו"מ.

ובקומך - נגיעה

 
נגיעה בין הקו"ף לוי"ו. האם נהפכו למ"ם פתוחה?
לכאורה זה בעיה כמו בנגיעת חי"ת וזיי"ן, שא"א לדעת איזה החי"ת ואיזה הזיי"ן. ראה פורום לנושאי סת"ם: חי"ת נדבקה לזיי"ן
ומכל מקום כאן קל, כי רגל הקו"ף מוכיח. ולכן מועיל שאלת תינוק כאן, להתיר לגרר ביניהם.

יום ראשון, 16 באוגוסט 2015

מ"ם סתומה עגולה למעלה מצד שמאל

המ"ם עגולה וחסרה לה כל ראש הוי"ו. [אמנם זכורני שיש מי שמחמיר בדבר, אך] העיקר שזה כשר, כל זמן שתינוק יכירנו ולא יטעה בה לקרותה סמ"ך. [ואם יש ספק - היא שאלת תינוק].

תודתי לר' אהרן שפיר שיחי' ששלח לי תמונה זו.

בדיקת מזוזות באלול, הידור מצוה

מנהג ישראל קדושים שבודקים את המזוזות ואת התפלין בחודש אלול.
בכלל הבדיקה הוא לא רק כשרות קלף המזוזות, אלא גם האם כל הפתחים החייבים במזוזה, אכן יש בהם מזוזות, והן קבועות כדין.
***
שאלה:  מזוזה שקבועה בשליש העליון של הפתח, אך לא ממש בתחילתה של השליש, אלא באמצעה. האם צריך להורידה ולקבעה במקומה - בתחילת השליש העליון, כאשר יש קושי בדבר?
 
תשובה:  על פי הדין תחילת שליש העליון, הוא הידור בלבד, ואם יש קושי בדבר, כל שליש העליון [פרט לטפח הסמוך למשקוף] הוא מקומה לכתחילה. ואין צורך לטרוח להורידה לתחילת השליש, אם יש קושי בדבר.