מגילת אדמו"ר מהר"ש

מי שרוצה צילום מהמגילה, וכן תיקון שהוכן על פי מגילה זו, עם ביאור והדגשת השינויים, יוכל לקבלו בקבצי PDF

נא לשלוח בקשה למייל שלי moishebaz

ואני אשלח לו בדואר.

תודתי על כך לשי גנני שיחי'

שאלות בצורות אותיות

ביו"ד הראשונה של ימים יש את הבעיה המפורסמת שאין עובי גופה [כלומר ראש היו"ד] כשיעור הראוי לאות [ולא שייך כלל "אין שיעור לעובי האותיות" במקרה דידן של היו"ד, כי זה כל שיעורה] ונמצא שהיו"ד פסולה. אמנם אפשר לתקנה ע"י הוספת דיו להעבות מעט את ראשה.

היו"ד השניה יותר גרועה מהראשונה, אבל לאחר שאלת תינוק מותר לתקנה כנ"ל.
הוי"ו כשר.
הגימ"ל אע"פ שאין ירך שמאל מחוברת לגוף כתיקונה לכתחילה, כי היא צריכה להיות מחוברת בראשה ולא מתחתיתה, מ"מ בדיעבד כשר.

היו"ד המצויינת [לדעתי] פסולה, וא"א לתקנה, משום שינוי גדול בצורת האות.

הפיכת כ"ף פשוטה לרי"ש

שאלה:  האם מותר להפוך כ"ף פשוטה לרי"ש, ע"י משיכת גגה הרבה עד שתדמה לרי"ש ארוכה וגדולה, ואח"כ ימחוק את יתרת הרגל היורד מהשיטה, או שיש בזה בעיה של חק תוכות?

 

תשובה:  בדיעבד נראה שהרי"ש כשר, אך לכתחילה אין לעשות כן, כפי שאבאר.

א.  לכאורה מפסק שו"ע רבינו (סימן לב סעיף כה, ובסי' לו אות ך) פשוט דכ"ף שהאריך גגה מרגלה פסולה משום דנעשית רי"ש, ופסק כן ע"פ הב"י בסי' לו, ומגן אברהם בסי' לב ס"ק כו. וכ"כ במשנת סופרים אות ך ע"פ הט"ז ביו"ד סי' רעג, ועוד. ואם כן משמע דזה רי"ש גמור וכשר, ונמצא זה מתקן [מהכ"ף] בדרך כתיבה [להפכה ל]רי"ש כדין, ומה שגורר אח"כ אריכות רגל הרי"ש לתקן צורתה, אין בזה פיסול משום חק תוכות, כי כבר תוקנה בכתיבה.

ב.  ולכאורה יש סיוע לזה ממה שנוהגים בדלי"ת רבתי להאריך רגלה מתחת לשיטה כפליים [או פחות מעט] משיעור רגל הדלי"ת הרגילה, וכן וא"ו דגחון בס"ת שהיא רבתי ורגלה יורדת מהשיטה. כי תמונת האות נבחנת מכללותה והיא דלי"ת או וא"ו, ולא כ"ף ונו"ן. א"כ כמו כן בתיקון הכ"ף [דידן] הרי נעשה רי"ש גמור.
אמנם יש לחלק, דבאותיות רבתי הנ"ל עובי הגג מוכיח עליה שהיא רבתי, ולכן גם מה שבולטת למטה מהשיטה הוא מצד שהיא אות רבתי ולא מצד שהן [כ"ף או נו"ן] פשוטות.
וכ"כ בגנת ורדים (מובא בשערי תשובה סי' לב ס"ק כא) בכ"ף פשוטה שהאריך גגה בסוף השיטה יותר מרגלה, אפשר להקל בשעת הדחק, דמוכחא מילתא ע"י כתיבתה בקולמוס דקה שאינה מאותיות הגדולות, רק שהאריכוהו להשלים השיטה כו'.
ועל כרחך סברתו דאריכות רגלה שיורדת מהשיטה מוכחת עליה שהיא כ"ף.

ג.  א"כ לסב' הגנת ורדים הרי כ"ף זה שהאריך גגה הרבה עדיין כ"ף ופסולה לרי"ש, כי יורדת מהשיטה, ומה שמחק אריכות רגלה אח"כ הוי ח"ת לעשותה רי"ש.
ואע"פ שלא קיי"ל כלל כסברת הגנת ורדים, כמבואר בשו"ע רבינו ומשנ"ס ושאר כל האחרונים, דאין להתיר כלל אפילו בשעת הדחק כ"ף שהאריך גגה הרבה מהשיעור עד שנעשית כרי"ש. מ"מ שמא רק לפסול הכ"ף אמרו אבל לא להקל להכשיר רי"ש כזו.

על כן בשאלתינו, אין לעשות כן לכתחילה, לחשוש לסברת הגנת ורדים הנ"ל.

רי"ש שאלת תינוק

רי"ש של וערפתו - שאלת תינוק.

מ"ם פסולה

נראה לפסול את המ"ם הזה משום שינוי גמור בצורת האות.

יו"ד שדומה לחי"ת

ר' פרץ העיר את תשומת לבנו לתשובת הצ"צ שהופיע מחדש בשנים האחרונות (ולא ראיתיו עד הנה, ויישר כוחו על כך).

בשו"ת צמח צדק [שער המילואים חלק ה, אורח חיים סימן ה] מובא שאלה, וזה לשונה:

ובדין יו"ד שקוץ השמאלי שוה לקוץ הימין, שנראה כחי"ת, ומבואר בשו"ת חינוך בית יהודא סי' ע"ד שלפי דעת האגור אין צריך לגרור רק כל עוקץ השמאלי וחוזר וכותב עוקץ השמאלי כדינו, ולפי דעת ר"י אסכנדרני צריך לגרור גם רגל הימין וחוזר וכותב גם רגל הימין ועוקץ השמאלי כדינו, ואם לא יגרור רק עוקץ השמאלי יש בו משום חק תוכות. ולענין הלכה אם לעשות לחומרא נמצא קולא הוא אם שוין הקוצין ביו"דין של השם.

תשובת הצ"צ:  בדין היו"ד, נראה דלא דמי לחק תוכות, כיון גם קודם המחיקה היה יו"ד יותר מחי"ת, מפני שרגל הימני עקום מהאי טעמא שלא ידמה לחי"ת, כמ"ש בב"י סי' ל"ו.

הרי דעת הצ"צ שמותר לגרר מעט מאורך אריכות עוקץ שמאל ואינו ח"ת, כי תמונת היו"ד עליה. [ואע"ג שלא ענה בפירוש על יו"ד כזה בשם. לכאורה נראה מדבריו, שלא יגע בו. או דיש לומר (כמדומה שכ"כ בשו"ת חתם סופר) שהעודף שאינו צריך לאות לא נתקדש, ומותר לגרר אורך זה גם ביו"ד של שם].

ובספרי אותיות הרב (עמוד קסג) כתבתי דכן משמע בשו"ע רבינו [כסברת הצ"צ הנ"ל] שלא לפסול יו"ד שהאריך עוקצה השמאלי.

אלא ששם כתבתי דאפשר דכל זה לא מיירי כאשר האריך הרגל והקוץ כשיעור עובי קולמוס אחד, כשיעור עובי ראש היו"ד. אך אם האריך שניהם כל כך [וכל שכן יותר] אפשר שפסולים כי נשתנו צורתם. (ולא מוכרח שזה סותר להיתר הצ"צ).

אבל נראה פשוט כמבואר שם [ובודאי בכה"ג לא התיר הצ"צ, וכן משמע מלשון התשובה] שדוקא שנראה לנו יותר ליו"ד. אבל אם נראה לנו כחי"ת או שממש נסתפק לנו בצורת האות ותינוק קראה חי"ת, בכה"ג הוא פסול גמור מהדין ומחיקת אריכות עוקץ שמאל הוי ח"ת.

יו"ד שנראה כחי"ת

האם כתבו כאן על יו"ד שנתארך הקוץ דר"ת עד ששוה בארכו לרגל ימין?

שאלות

השי"ן ראש שמאל רחב מדי, אך אין בידנו לפסלו. הגם שאין זה נכון לכתחילה. וכן אין להרחיב כלל ראשי שעטנ"ז ג"ץ הרבה.    התי"ו יש בו הפסק, האות ניכרת היטב ומותר לתקנה בתו"מ.

רי"ש

רי"ש כשר.

שאלות על אלפי"ם

בשלושה אלפי"ן הראשונים כשרים [ואינם דומים למה שכתב האמרי שפר שעשה גוף האל"ף כרי"ש ויו"ד לאחריה, פסול. שזה היה כאשר גוף האל"ף ממש רי"ש, משא"כ בתמונות שלפנינו].

אבל שתי האלפי"ן שלמטה היו"ד התחתונה מוגבהת [ביחס למקומה בתמונת האות], צ"ע שמא נחשב שינוי בצורת האל"ף. [בספר אותיות הרב סוף אות א הבאתי מה שכתב בשו"ת רב פעלים, עיין שם. ולדינא נראה דמהני שאלת תינוק].

בי"ת - מושב קצר מדי

הבי"ת פסולה כי אין לה מושב כשיעור. המושב צריך להיות לכתחילה מקביל ברוחב כמו הגג, ואם יש שינוי ביניהם עדיין כשר, כל שנשתייר יותר מחצי רוחב מהגג. אך כאן כאשר נסיר/נכסה את העקב [שמטעה את העין] נראה ברור שהמושב קצר מדי.

 

הנה תמונה שבה הגדלתי המלה "נשבע" וכיסיתי את העקב - עכשיו ברור שאין זו בי"ת:

חיבור חטוטרת החי"ת

שאלה:  האם חיבור החטוטרת בצד שמאל צריך להיות בקצה ימני של הזיי"ן או כשר אפילו באמצע ראש הזיי"ן?

תשובה:  פשוט שלכתחילה צ"ל דוקא מקצה הזיי"ן ולא מאמצעו, שהרי החטוטרת הוא המשך גג החי"ת [לרבינו תם], וא"כ למה יש בליטה שיוצא מעבר לחטוטרת תוך חלל האות.

אבל בדיעבד לפסול איני יודע אם יש לפסול משום זה (וקצת משמע מהאחרונים בשו"ע סימן לו שמבארים דברי המגן אברהם שם, שאין פסול אם החטוטרת אינה מחוברת בקצה הוי"ו או הזיי"ן. וצ"ע עוד).

 

אמנם ראיתי פעם תמונת פרשיה שודאי היתה פסולה מכל מיני סיבות [גם בלי קשר לשאלה שלפנינו], ושמה גם החיתי"ן היו מחוברות החטוטרות שלא במקומם  (אפשר להגדיל את התמונה, ע"י הקשה עליו):

לדעת שו"ע רבינו פשוט אצלי שחיתי"ן הללו פסולות, משום שאינם חי"ת כלל אלא שתי אותיות נפרדות זיי"ן וזיי"ן [או וא"ו] המחוברות מלמעלה בגג רחב מאוד.

שאלות בצורת האותיות

החי"ת - אין לה ראש וי"ו או זיי"ן בצד ימין וא"כ [לכל הפחות לדעת שו"ע רבינו באות חי"ת] אינה חי"ת [כשרה] כלל. היא אינה חי"ת לא לפי רש"י ולא לפי ר"ת. דו"ק. (אפשר לפי שיטות שחולקים על שו"ע רבינו ומכשירים דלי"ת זיי"ן, אולי יכשירו גם את זו?)

הכ"ף - שאלת תינוק אם לא יקראנה נו"ן.

הצד"י פשוטה - כשרה.

חרטום המ"ם גולם

הקול יעקב [סימן לב ס"ק קו] פוסל מ"ם שהחרטום גולם, ואינו וא"ו ממש. עכ"פ יש לתקן הראש [לפי הסוברים שמותר לתקן קו משוך בשוה בראשי אל"ף ושי"ן, כל שכן כאן, שאין הפסול ברור כלל].

כ"ף שאלת תינוק

למ"ד לחלל אות

הלמ"ד חודרת לחלל התי"ו. דבר זה אסור לכתחילה כמבואר בשו"ע, ובדיעבד כשר כל זמן שלא נשתנה צורת האות [במקרה דידן התי"ו].

כדאי לכתחילה למעט את כניסת הלמ"ד כמה שאפשר, דהיינו לגרר מעט מרגל ימין של התי"ו, ולגרר מעט מעובי ראש הלמ"ד.