שאלות על ממי"ן

[לפי הסדר] היו"ד פסולה יש בה שיעור וי"ו, כי רגלה ארוכה ועבה יותר מהראש. ויש מכשירים משום שהיא קטנה ביחס לכל האותיות שבשיטה (וכבר כתבתי פעמים רבות שנראה לי דעת שו"ע הרב לפסול בזה).

המ"ם סתומה משונה - שאלת תינוק.

המ"ם פתוחה - החיבור עבה ככל גובה החרטום, כשר בדיעבד ואין לפסול.

מ"ם עם חלל קטן

חלל המ"ם קטנה אך כשרה [התמונה אינה מספיק ברורה, נסה הגדלה].

מזוזה בשער ככיפה

שער העשוי ככיפה, המנהג לקבוע את המזוזה בחלק הישר [מקום מסומן בחץ] ולא בחלק המתכופף, כי החלק הישר בודאי נקרא מזוזת השער, משא"כ המתכופף [יש אומרים ש]נקרא משקוף ולא מזוזת השער.
ראה גם מה שכתבתי  פורום לנושאי סת"ם: מיקום המזוזה בשער העשוי ככיפה

שאלת תינוק על ף

נראה שהפ"א הזו כשר. אלא שהמגיה שאל תינוק עליה, והתינוק התבלבל והתחיל לקרותו תי"ו, ואח"כ שאלו את התינוק שוב וקראו ף'.

מכיון שבאמת נראה שזה כשר, וגם מסקנת התינוק היתה ף, א"כ אין בעיה. מ"מ טוב לשאול עוד תינוק שיקראנו בבירור ף.

נו"ן שאלת תינוק

הנו"ן הזו שאלת תינוק אם אינה בי"ת.

זו דוגמא מצויינת לגבול שבין נו"ן לבי"ת - היא בדיוק על גבול ההבדל ביניהם, והכרעתה קריאת התינוק. [מעיקר הדין אין צורך לכסות התגין. אמנם לדעת המקדש מעט נראה שצריך לכסות את התגין. - אני ממליץ לרואה לכסות את התגין, כדי להבין תמונה מדוייקת של השאלה].

שינוי צורה במ"ם סתומה

אני חושש לשינוי צורת האות במ"ם זו, בגלל הקו היורד וכן אין הריבוע או זוית של צד ימין ברור.

שאלת קובה וזנב

השלוש שורות מתחיל מ"ובשעריך", יוצאות אחת אחר השניה.

ושלוש שורות מתחיל מ"ולעבדו" נכנסות אות אחת [וי"ו או יו"ד], יש אומרים שזה פסול משום קובה וזנב, שג' שורות אחת אחר השניה יוצאת או נכנסת.

***

דוגמא נוספת של חשש זנב למטה: 

השי"ן מצויינת כי קו האמצעי שבה נראה כקו משוך שצריך תיקון.

ה"א שירך שמאל משוך - לענין תיקון

הרגל שמאל של הה"א [הראשונה] בעיה גדולה מאוד.

כפי שכתבתי אתמול - הרגל שמאל שבה"א, צריכה להיות צורת רגל ולא מושב שכוב. ועוד, שהירך שמאל צריכה לעמוד בצד שמאל ולא באמצע [גם כאשר היא בעמידה] כפי שכתבו הפוסקים [ברוך שאמר, מגן אברהם, ושוע"ר סי' לב סעיף לז. אמנם כתבו דאם אי אפשר לתקן יש להכשיר ירך שמאל באמצע האות].

כאן שיש תרתי לריעותא נראה לי שזה פסול מצורת אות ה"א. אבל הרבה אומרים שהיות שכל העולם קורא לזה ה"א, הוא כשר.

 

נשאלתי - על פי דעתי שזה פסול, האם יהא היתר לגרור ממנה חצי הימני של הנקודה השוכבת, כדי לתקן צורתה?

נראה לכאורה, מכיון שזה פיסול בצורת האות כל תיקון צורה ע"י גרירה הוי חק תוכות.

מצאתי במשנת הסופר של הרב שטרן שליט"א [עמוד נ, ביאור הסופר ד"ה דקה] שמכשיר ירך שמאל משוך לרוחב החלל, כל עוד שלא נשתנית ממש לצורת בי"ת. אבל עצם משיכת הירך לרוחב אינו פוסל לדעתו.
לכן מי שרוצה לסמוך על דעתו, יוכל לתקן ע"י גרירת העודף של הירך, כי אם זה הירך כשר פשיטא דלא נפסל תיקון ליפות צורתו משום חק תוכות.

רגל הקו"ף מחוץ לחלל האות

רגל הקו"ף מחוץ לחלל האות, ולכן היא פסולה. אי אפשר לתקנה בתפלין ומזוזה משום שלא כסדרן. (במקומות אחרות כתבתי להסתפק שמא אפשר לתקנה שלא כסדרה אם תינוק יכירה. וצ"ע)

למטה הגדלה של הבעיה:

מזוזה בשער גבוה קצת בשליש העליון

שאלה:  מה עדיף בשער גבוה [3 מטר], לקבוע מזוזה בתחילת שליש העליון שהוא למעלה מגובה הכתפיים, או בגובה הכתפיים של האדם אע"פ שהוא נמוך משליש העליון?

תשובה:  נראה מדברי הפוסקים שכל זמן שהמזוזה נראית היטב לאדם צריך לקבעה בתחילת שליש העליון של גובה הפתח. ורק בשער גבוה ביותר ששליש העליון של הפתח אינו נראה לאדם [כלומר אינו נראה מיד, אע"פ שנראית לאחר הסתכלות וחיפוש] אז יקבענה בגובה כתפיו של האדם.

הלכה רווחת [שו"ע יו"ד סי' רפט] שצריך לקבעה בשליש העליון, ויש אומרים שדבר זה מעכב ואם הניח למטה משיעור זה פסול, כמו שכ' הש"ך [שם] בשם הב"י, אלא שיש מקילים בזה בדיעבד דכשר, כי כן דעת הטור ורמ"א [שם]. אמנם בירושלמי [מובא בב"י ופוסקים] מבואר שבשער גבוה יניחנה כנגד כתפיו, אבל בש"ך וט"ז [שם] משמע דוקא בשער שגבוה ביותר שאז המזוזה לא תהא מורגשת. ומה שכתבו ט"ז וש"ך "לא יראנה" אין הפירוש שלא יוכל לראותה כלל בעיניו, אלא שבראיה רגילה של האדם העובר בפתח לא ישים לב אליה.

ולכן בפתח זה צריך לקבעה בתחילת שליש העליון כי שם תהא ניכרת ונרגשת לכל עובר בפתח [וגם יוכל לנשקה בידו כנהוג]. וכן דעת שו"ת אבני נזר [יו"ד סי' שעט וסי' שפד], ומשמעות דברי בעל מסגרת השלחן [על הערות לחם הפנים, בקיצור שו"ע סי' יא סעיף ה. הדיעות בכל זה קובצו בספר מזוזות מלכים אות נג, ויש מנהגים שונים בענין זה].

איבוד צורת האות

הבי"ת נפל עליה מים, והיא נפסלה. אבדה צורת האות לגמרי.

נו"ן כמו 3

הנו"ן משונה ונראה כעין מספר 3. יש פוסלים משום שזה "נו"ן שבורה", וכבר כתבתי על הפורום הזה שאין בזה לפסול.

נראה שכאן מחמת השינוי, צריך לשאול תינוק על הנו"ן. וכנראה יקראנו נו"ן וא"כ יהא כשר.

נו"ן שאלת גימ"ל

מהנו"ן יורד קוץ קטן, הוא עלול להדמות לגימ"ל בכך - צריך שאלת תינוק. אם תינוק יקראנו נו"ן, צריך למחוק את הקוץ הזה.

מושב הה"א - נקודה משוכה מדי

נראה לי שהה"א הזו פסולה. הה"א צריך להיות בה ירך שמאל. הירך הוא רגל, ובכתב ספרדי תמונתו כעין מקל - וי"ו קטן ללא ראש. ובכתב אשכנז הוא דומה מעט לתמונת יו"ד הפוכה. אך פשוט שאינו מושב משוך לרוחב תחתית הה"א, ועל כן אין למשוך היו"ד הזו, וכן הזהיר בספר מקדש מעט.

הה"א שלפנינו [תמונה א] אינו ירך שמאל, אלא מושב.

בתמונה זו [תמונה ב] מסומנות שתי ההי"ן שאף בהן הסופר משך יותר מדי את נקודת השמאל שבהן, עד שהנקודה/מושב כמעט סוגרת לגמרי את חלל הה"א. ברור שאין זה לכתחילה, וצריך מאוד להזהר בזה. אך אין בידינו לפסול ההי"ן כאלו.

למטה תמונה [תמונה ג] נוספת של משיכת ירך הה"א, שאינו לכתחילה.

שאלה על עיי"ן

מה דינו  של ע' זה? אם זה היה צ' מסתמא היו פוסלים משום שהוא דומה לע'. אך האם גם אומרים להיפך שזה ע' שדומה לצ'?

בכל מקרה שאלתי תינוק ובפעם הראשונה הוא אמר צ' אך יכול להיות שהוא שם לב שאני לא מרוצה כי בפעמים הבאות ששאלתי אותו (עוד פעמיים או שלש - כמובן לא ברצף אלא אחרי אותיות אחרות) אז הוא אמר ע'. יצויין שהתינוק יודע אותיות היטב אך אינו יודע לקרוא כלל וכלל.

נו"ן שראשה עבה

הנו"ן ראשה עבה - מ"מ כשרה בדיעבד, אין כאן שינוי צורה. [אבל גימ"ל כזה - בראש עבה ורגל ימין קצרה ביחס לראשה העבה, הייתי פוסלה, משום שאין בה שיעור (ירך) אות בירך ימין].