עוקץ למ"ד לחלל דלי"ת

הלמ"ד המסומנת עוקצה חודרת מעט לחלל הדלי"ת. הדלי"ת כשרה ואין צריך לשאול תינוק [כי אין שיעור העוקץ הזה אפילו דומה לרגל שמאל של הה"א (בחלל הדלי"ת שתוכל ליפסל)].
אבל לכתחילה אסור שתיכנס שום אות לחללה של אחרת, ולכן ראוי לתקן ע"י מחיקת העוקצין של הלמ"ד, או מחיקת מעט מאורך רגל הדלי"ת.

תיקון לכלוך ע"י נפילת טיפת מים

טיפת מים נפלה על הפרשה, וגרם לשי"ן ומ"ם שנטשטשו מעט, מכל מקום היות שגבולות האותיות ניכרות בבירור, וגם אם נתפשט מעט הדיו ונגע מזו לזו, דינה כשאר דביקות שבין האותיות שמותר לגררן, לכן מותר לנקות ולגרר הלכלוך שבין השי"ן ומ"ם, וכל שכן שאר הלכלוך שמסביב לשאר האותיות.

תיקון שם שדי שמאחורי המזוזה

מותר לגרר הנגיעה בין הדלי"ת לשי"ן, ואין בזה איסור חק תוכות [כשאר נגיעות עבות בין האותיות המבואר בשוע"ר סי' לב סעיף כח], כי שם זה שמאחורי המזוזה אין בו דין כתיבה מהתורה, וממילא גם לא פסול חק תוכות.

ואין בגרירת הדבק שבין הדלי"ת לשי"ן משום איסור מחיקת השם, כי כל דיו שמיותר באות ואינו צריך אינו מתקדש כמבואר בשו"ת חתם סופר ההיתר הכללי בגרירת דיבוקים בין אותיות השם.

תגי קבלה, כמה שאלות ברשותכם:

ב"ה
1. בכתב האר"י הנפוץ, התגים של שעטנ"ז ג"ץ ובד"ק חי"ה הם בדרך כלל באמצע הראש ולא מתחילים כמו בכתב המיוחס מקצה השמאלי.
בכתב זה איך צריך לכתוב את התגי קבלה, גם באמצע או בקצה?

2. באות "ח" של "אחרים", בספר "אותיות הרב" בעמוד ש"כ, כתוב "אחרים, ארבע תגים על החי"ת לבד החוטוטרת, שנים מצד ימין ושתים מצד שמאל."
הרי ידוע הפלוגתא בין רש"י ור"ת לגבי פירוש המילה חטוטרת (רש"י, מגביה רגל שמאלו של ח' עד למעלה - מקל של רש"י, ור"ת פירש באמצע גגו של חי"ת גבוה מעט כמו חטרתא דגמלא.)
למעשה בכתבים ה"אשכנזים" (ב"י, האר"י ובכתב המיוחס עושים את שניהם, גם יציע באמצע וגם מקל של רש"י).
למה בציור של אות "ח" עם תגי קבלה באותו עמוד ש"כ מצוייר שתי תגין מצד ימין ושני תגים מצד שמאל, כשבעצם התג השמאלי ביותר הוא החטוטרת לפי רש"י? ואם צריך להוסיף 4 תגים, לכאורה בראש השמאלי היה צריך להיות 3 תגים, 2 תגי קבלה ובנוסף גם המקל של רש"י?

מזוזה פסולה

המגיה אמר שברור לו שהמזוזה פסולה, ושאל על הממי"ן המסומנים.

נראה לי שהמ"ם הפתוחה של 'שמע' 'ולמדתם' אי אפשר לפסול, הגם שכשרות צורתן רק בדיעבד. אך את המ"ם סתומה של 'נפשכם' אפשר לפסול כי היא עגולה משתי פינותיה שלמטה וגם מלמעלה בצד ימין, וכן אין לה צורה ברורה של מ"ם סתומה [היא כעין ספק סמ"ך וספק מ"ם].

סמ"ך

הסמ"ך כשר, ואפשר שראוי לשאול תינוק אם לא יטעה בה כמ"ם.

השוה לממי"ן שציינתי במאמר  שאלות בצורות אותיות

 

יש להעיר שהוי"ו הראשון שאין תמונתו מושלמת - לכאורה בעיה של ראש כעין זיי"ן.

הורדת מזוזה ממקום חיוב לקבעה במקום אחר

שאלה:  האם מישהו שהוריד מזוזות שהיה בהן חיוב ברכה, ורוצה להניחן במרפסת ללא תקרה (ללא ברכה) האם זה הורדה מקדושה חמורה לקלה?

תשובה:  בפשטות זה לא שייך לאיסור הורדה בקדושה, שהרי אינו מוריד את קדושת המזוזה מקדושה חמורה שבה לקלה יותר (אמנם בספר מזוזות מלכים ס"ק ריד משמע דיש גם בכה"ג איסור הורדה). אלא זה שייך לענין אחר שמבטל המזוזה ממצותה, ויש בזה איסור בזוי מצוה כמבואר בשו"ע או"ח סי' טו לגבי איסור להוריד ציצית מהבגד כי מבטל בזה מצותה, ומבואר במגן אברהם [שם סק"ב] דדין הורדת ציצית מהבגד כעין דין הורדת מזוזה מהבית. כלו' שאסור להוריד מזוזה מהבית כי מבטל בזה מצות מזוזה מהבית, ויש בזה משום ביזוי מצוה.

ובכל אופן מבואר באחרונים [ראה משנה ברורה או"ח ריש סי' טו] דאם רוצה להוריד הציצית על מנת להטיל ציציות נאות יותר או מהודרות יותר בבגד, אין בזה איסור. ועוד כתב המ"ב דנסתפקו האחרונים האם מותר להסיר ציצית מבגד החייב מן התורה לקבען בבגד שחיובו מדרבנן, האם יש בזה ביזוי מצוה.
ולכן נראה פשוט דגם במזוזה אם מוריד המזוזה על מנת לקבוע בפתח זה מזוזה מהודרת יותר, שאין בזה משום ביזוי מצותה, שוב יכול לקבעה בפתח אחר שחיובה מדרבנן [דיש אומרים כנ"ל שזה מותר לכתחילה ואין בזה ביזוי מצוה כלל, ואפילו לצד הסברא להחמיר דמבזה מצוה של חיוב דאורייתא, הרי בכה"ג שבלאו הכי הוריד המזוזה משום סיבה הראשונה שפיר יש לסמוך על סברת המתיר, שלא נחשב ביזוי (ולענ"ד אפשר דאף לסברת המז"מ דאיכא הורדה בקדושה, במקום שבלאו הכי כבר הורד ונתבטל מצוה ראשונה שבו, שוב לא מסתבר שקביעה חדשה שלה במקום שחיוב מדרבנן, ייחשב הורדה הורדה בקדושה)].

שאלות בצורות אותיות

הממי"ן המסומנות יש בהם בעיה שהן אינן מרובעות בצורה ברורה עם זויות ויש התדמות לסמ"ך, ודינן להשאל לתינוק האם הם מ"ם או סמ"ך?

הזיי"ן של מזוזות צורתה אינה ברורה דיה, וצריך לתקן את הראש.

הוי"ו של שם שאלת תינוק אם אינו רי"ש.

עוד ממי"ן כנ"ל, ספק סמכי"ן וצריך לשאול תינוק.

צד"י של ועצר הנקודה דבוקה לצואר ופסולה.

זיי"ן שני של מזוזות פסול, הראש אינו עובר על הירך לצד ימין, א"כ הוא וי"ו.

הזיי"ן השני של מזזות פסולה, היא ממש כוי"ו.

גג משוך בנו"ן וגימ"ל

גגי הנו"ן משוכים מדי לצד ימין, נראה לי שמותר לתקנם [ע"י עיבוי הצואר בצד ימין].

הפ"א הנקודה שבה אינה ברורה אלא מעט כגולם [ראה הגדלה] צריך לתקנה.

גג הגימ"ל משוך מדי. לענ"ד יש כאן שינוי צורת האות.

גג הנו"ן משוך מדי, אך אפשר לתקנה ע"י עיבוי הצואר בצד ימין כדי שיהא הגג נראה פחות עובר משני הצדדים.
השוה למאמר  פורום לנושאי סת"ם: נו"ן עם ראש רחב מדי

שאלות על כ"ף ונו"ן

הכ"ף כמעט שאין לה גב אלא כל הגג והגב כעין אלכסון אחד, אעפ"כ יש לה מעט גב לפני כפיפת המושב, וכשרה בדיעבד.

הנוני"ם שאלת תינוק אם אינם בי"ת.

הנו"ן של בניכם שאלת תינוק כנ"ל.

הנו"ן של נשבע כשרה, היא לא דומה כלל לבי"ת. 

הנו"ן דומה לכ"ף יש להסתפק אם בכלל מועיל שאלת תינוק.

מ"ם שאלת תינוק

וי"ו גולם פסול

הוי"ו של 'השמרו' הוא גולם ופסול, כי אין לו ראש ואין לו צורת אות כלל. אי אפשר לתקנו בתפלין ומזוזה משום כתיבה שלא כסדרן.

יו"ד - שאלות תינוק

 

 

במילה והשתחויתם [הסימון יצא כחול, כך שקצת קשה לראות. כדאי להגדיל את התמונה] תג היו"ד גבוה במיוחד. אבל מסתמא תינוק יכירה וכדאי לתקן ע"י מחיקת חצי גובה התג.

נו"ן פשוטה

הנו"ן ב"תתן" הצואר נתחבר לצד ימין של הראש, כך שאין הראש עובר ימינה בצורה ברורה.

לרוב הפוסקים נו"ן פשוטה שעשאה וי"ו במקום זיי"ן פסולה, אבל פשוט שמותר לתקנה בתפלין ומזוזות משום שתינוק מכירה היטב. ולכן כאן יוסיף לה דיו לתקן ראשה מצד ימין.

נקודת הה"א בולטת החוצה

נקודת הה"א בולטת החוצה מחלל האות. היא כשרה, כי עיקר הנקודה תוך חלל האות. אבל אם היתה רובה או עיקרה חוץ לחלל האות היתה פסולה.

*****

הזיי"ן הראשון של מזזות קצת משונה, כשר.

שאלות בצורות אותיות

האל"ף של "מאדך" יש הפסק ניכר בין הירך לגג - יש לפסול למעשה.

הבי"ת הראשונה של "לבבך" צרה, יש לשאול תינוק אם היא בי"ת או נו"ן [ולתקן].

"ושננתם" ראש שמאל של השי"ן וראש הנו"ן הראשון גלמים ופסולים.