מ"ם ללא מושב

למ"ם הזה באמת אין מושב, ולכן הוא פסול. אני מסתפק האם מותר לתקנו בכתיבה שלא כסדרן.

שאלה בס"ת ותפלין

הביתי"ן הללו נראה לי שהן פסולות, משום שהבי"ת עגולה ממש למטה. [אמנם קשה לפסול ס"ת בכך, ובודאי יגידו שהיות שהבי"ת ניכרת מחמת עקבה שאינה כ"ף, אין לפסול. אך מצד עצם הדין של "כתיבה תמה" בצורת האות, נראה לי שזה אינו כשר].

בנוגע לחור שבאמצע התיבה "בשדה" - שורת הדין להיות שכל האותיות כשרות ומוקפות גויל, אלא שצריך לקרבן שלא יהא ריוח באמצע תיבה [מבואר בס' מאיר עיני סופרים במקרה כזה], מותר להטיל טלאי מתחת לחור ולהמשיך את גג הדלי"ת על המטלית, ואינו פסול משום חסר היקף גויל כי כבר נכתב האות בכשרות תחילה עם היקף גויל.

טעיתי - וכך כתוב במאיר עיני סופרים (סימן יא, סעיף ג, בעיטור סופרים) שאם יש ריוח אחר התיבה פחות מט' יודי"ן מותר להמשיך גג הד' או ר' על המטלית [מאחר שמתחילה נכתב בכשרות עם היק"ג], אבל אם היה ריוח בתוך התיבה שמעכב [שיעור אות קטנה כיו"ד] או ריוח בין התיבות כשיעור ט' אותיות שמעכב, אסור להמשיך האות על המטלית.

והטעם ברור, שהכשר ספר זה ע"י כתיבה פסולה [לדעת הש"ך וב"ח יו"ד סי' רפ] דחצי אות על המטלית אינו כתב כלל.

****

הכ"ף, שאלת תינוק אם לא יקראנה בי"ת.

המ"ם סתומה,יש בה פגם במושבה וחייב לתקנה ולמלאותה.

נקרעה המעברתא

המעברתא נקרעה - התפלין פסולות.

השאלה האם אפשר לתקנה. הרב עזרא קפיף כותב, שלכאורה אפשר לתקנה ע"י הדבקת המעברתא, או הדבקת קלף בפנים בין התיתורא העליונה והתחתונה, ולפחות תהא תפלין מעור אחד [שהרי התיתורא ומעברתא צ"ל מעור אחד] ע"י דבק, שפסק רבינו דדבק ותפירה הוי חיבור לעשותו עור אחד.

אני מעיר: אפשר שלהדביק את המעברתא עצמה חזרה במקרה כזה לא מהני, משום שנקרע הוי קלקול בעור וסופו להתקלקל שוב, ועל דרך שאמרו בנוגע לגיד שנקרע, ומחיצות שנקרעו בין הבתים בתפלין ישנות בסימן לג.
אבל להדביק קלף ולעשותו מעברתא, לכאורה דבריו צודקים.

יו"ד רגלה כפופה לפניה

בשתי התמונות היו"ד רגלה כפופה לפניה היטב כעין מושב קטן - אין לפסול משום כך.

שינוי צורה בנו"ן

שתי נוני"ן הללו - נראה לי שהן פסולות משום שינוי צורתן.
וכן הנוני"ן שלמטה פסולות.

שאלות בצורת האות

דלי"ת [אחד] - ירכה קטנה מאוד. שאלת תינוק אם יקראנה ד', ואם יקראנה מותר וצריך לתקנה.

דלי"ת [ידך]  שאלת תינוק.

ה"א בשם הוי' - ירך שמאל רובה מחוץ לחלל הה"א. נראה שכשרה בדיעבד, ומותר לתקנה להמשיך מעט את גגה.

פ"א - מושבה אינו מכסה [מספיק] את הנקודה - צריך לתקנה.

הכתב חלש מאוד!

דלי"ת זו שאלת תינוק, משום שצורתה משונה, ואפשר שהיא רי"ש.

מ"ם פסולה

מ"ם (מטר) כשרה בדיעבד. אע"פ שאין פגם בין החרטום לגג הכ"ף. [הכתב גרוע בכל אופן]

מ"ם (מעל) פסולה, אין החרטום מגיע עד כנגד המושב שיהא ראוי לסתום. וזה נחשב שינוי צורת האות, לפסלה.

הדלי"ת (ולמדתם) שאלת תינוק אם אינה זיי"ן.

שאלות דלי"ת, פ"א, קו"ף

רגל הקו"ף תלויה מחוץ לחלל האות - מצד שמאל, והיא פסולה.

מכל מקום, היות שקצת ראשה תלויה בחללה, אחרי שתינוק יקראנה, מותר לתקנה בתפלין או מזוזה להמשיך הראש/הגג מעל הרגל התלויה.

גג הדלי"ת משוכה ימינה יותר מדי - תינוק קראה זיי"ן, ופסלה.

דלי"ת - שאלת תינוק.

שאלת תינוק על פ"א זו, בגלל שהיא משונה קצת.

שאלות על צורות אותיות

הרי"ש [ב'פטר'] אין רגלה כפופה מספיק - יש מקום להסתפק האם זו כשרה, משום שאין בה בעצם רגל אלא קו אלכסון.
הרי"ש [ב'ויהרג'] פסולה, כי רגל הגימ"ל נכנס בחללה והופך אותה בעצם למעין ה"א.
בכתב זה החיתי"ן עשויין מוי"ו בצד שמאל - כבר הודעתי כי כל כתב שכזה חשוד ביותר!!

הזייני"ם (בשתי התמונות האחרונות) פסולות, אין להם ראש עובר טוב לצד ימין, אלא רק עוקץ חד שנותן להם מראה זיי"ן, אבל בסיס הראש אינו עובר לגמרי על הירך לצד ימין.

כדאי להגדיל את התמונות

רגל שמאל בה"א למטה מרגל ימין

רגל שמאל בולטת למטה מרגל ימין הקצרה מעט [משיעורה לכתחילה]. דנו בזה האחרונים והעלו, שאם רגל שמאל עומדת מקצתה כנגד רגל ימין ותינוק מכירה כה"א ולא כקו"ף כשרה.

אמנם אם רגל שמאל היתה כולה למטה מרגל ימין אע"פ שבכל אחת יש שיעור מלוא אות קטנה בירכה, יש פוסלים משום שנשתנה צורת הה"א.

ריוח בתוך תיבה

ב"דגנך" ריוח כדי שיעור יו"ד שלימה בין הנו"ן לכ"ף, אמנם למטה מושב הנו"ן סמוכה לכ"ף. מבואר במגן אברהם ושו"ע רבינו סימן לב סעיף לו שיש בזה ספק פסול, כי למעלה נראה כשתי תיבות [כלומר לא כתיבה אחת].

מזוזת שער ימין פטורה

בצד ימין של הכניסה למטבח, יש חצי קיר הבולט למעבר וחוסם מקצת הכניסה למטבח [משרת גם כספריה בצד החוץ].

נראה לי, שעל פי דין, פתח זה פטור ממזוזה.

א)  לדעת הרמב"ם [ושו"ע סי' רפז] בודאי שהוא פטור כי אין לו ב' מזוזות ומשקוף. ונראה שאין להחשיב חצי קיר זה כמזוזת ימין, אע"פ שהוא גבוה י' טפחים, כי אינו מתאים ומקביל למזוזת שמאל. וא"כ אין המזוזות [והמשקוף] תואמים כלל. ונראה שזה נחשב שאין לו ב' מזוזות השער ומשקוף, לדעתם.

ב)  גם לדעת הרא"ש וטור דמחייבים במזוזת צד ימין לחוד, מ"מ כאן גרע, שהרי הימין אינו סף חשוב. ונראה שזה נחשב "פיתחי שימאי" פתח מקולקל שפטור (וכן משמע בטור סי' רפז אם אבן נכנס ואבן יוצא פטור, דגרע ממזוזת ימין לחוד, דו"ק).

ג)  נראה עוד צד פטור, משום שאין העמוד [הזה החוסם מצד ימין] נחשב למזוזת שער, כי לא נעשה למטרת שער [שהרי אינו תואם כלל את המזוזה השמאלית, ובודאי לא נעשה למטרת תליית דלת], א"כ הרי זה אינו נחשב מזוזת סף החייבת במצוה. על דרך 'אבולי דמחוזא' המבואר ביומא יא דהיה פטור משום שלא נעשה צורת השער למטרת שער כלל, אלא רק לחיזוק התקרה. ק"ו כאן שודאי לא נעשה צד ימין זה למטרת שער.

שני ביתי"ן נדבקו במושב

ידוע [בפסקי האחרונים] ששני ביתי"ן שנדבקו המושבות שלהם פסולים, וא"א לתקן בגרירה משום ח"ת.
ויש ב' סברות בפסול זה.
א)  משום דיבוק עבה של כל עובי הקו, כי לא ידוע היכן נגמר אות א' והיכן מתחלת אות ב'. ולכן כל דיבוק של ב' גגות זה לזה, או דיבוק המושב כולו לאות שלידה (בין מלפני הבי"ת בין מאחריה) פוסל (משום שאינה 'תמה' כי אין גבולות האות ברורות), וא"א לתקנה בגרירה משום ח"ת.
ב)  בשתי אותיות בי"ת שנדבקו מושבותיהן זה לזה [ועד"ז מ"ם סתומה שנדבקה מושבה למושב של אות שלפניה, יתכן חשש זה (אבל אינו מוכרח) שלא נדע אם הוא מ"ם סתומה או ס'] - הבי"ת השניה נפסלה משום שאינה ניכרת אם היא בי"ת או כ"ף, כי אפשר שאין לה זוית וריבוע של עקב כלל, כי לא נדע מה משמעות הדיו הזה המחברם, אם הדיו שייך לראשונה והאות שלאחריה היא כ"ף, או הדיו שייכת לשניה והיא בי"ת, וממילא ליכא כתיבה תמה וברורה, ופסולה הבי"ת השניה [אבל הב' הראשונה כשרה לפי סברא זו, אלא שאינה מוקפת גויל בלבד, ומותר לגרור הנגיעה עבורה. ונפקא מינה עוד, אם נדבקו אחר כתיבתן, דרבים סוברים דאינה פסולה משום חסרה היקף גויל, כי הדיבוק אירע אחר הכתיבה. אבל השניה בכל מקרה פסולה, וא"א להכשירה בגרירה].

במקרה שלפנינו שני הביתי"ן ניכרות היטב, הן מצד שלא נדבקו בכל עובי המושב אלא רק חלק למעלה וחלק למטה ויש אויר באמצע, וכן עובי עקב ב' השניה עולה מעל הדיבוק מעט, כך שניכרות שתיהן היטב, ומותר לגרור הנגיעה לכתחילה.

יו"ד כחי"ת קטנה

היו"ד הזו דומה לחי"ת קטנה, ולכן צריכה שאלת תינוק. אם יקראנה חי"ת פסולה, יו"ד כשרה [וצריכה תיקון - להעבות ראשה ורק אח"כ להאריך מעט רגל ימין].

היו"ד הראשונה ודאי אינה נראית כחי"ת, וכשרה. השניה תלויה בקריאת התינוק כנ"ל. 

עוד יודי"ן

היו"ד הראשון של עיניך - אין בה מספיק רגל ימין. חייבים לתקן רגל ימין שבה.

שאר היודי"ן [המסומנות] - לדעתי פסולות משום שרגלם ארוכה הרבה יותר מהראש [כפי שביארתי כמה פעמים], ואם תינוק קוראם יו"ד מותר לתקן צורת ראשם.

היו"ד הזו פסולה [ואי אפשר לתקנה] משום שנעשית וי"ו ממש.

שאלות על יודי"ן, קוץ ר"ת

היו"ד המסומנת - בצד שמאל יש לה זוית לבד, אך אין עוקצה השמאלית יורדת מפניה כלפי מטה. רבים פוסלים [עד שיתקנה] משום שחסרה עוקץ שמאל "קוץ רבינו תם". בדיעבד יש על מה לסמוך שגם זוית חדה בלבד, כשרה לעוקץ שמאל.

אך פשוט שצריך לתקנה, כדי שתהא כשרה לכו"ע בעוקץ שמאל יורד כלפי מטה מעט דוקא.

היו"ד נפסקה רגלה מראשה. היא אינה נידונית כיו"ד ללא רגל ימין דפסולה, אלא תידון כיו"ד עם הפסק בגופה, שמותר לתקנה, כשאר נפסקים [לדידן דסבירא לן, דגם הפסק ניכר להדיא מותר לתקנה כל זמן שתמונת האות ברורה].