שאלות על תי"ו וקו"ף

הקו"ף קצת מוזר, ורגלו קצרה - ראוי לשאול תינוק. [אם קוראה ראוי לתקנה, להאריך מעט רגלה].

התי"ו רגל שמאל שלה יוצא מאמצע גגה או יותר בצד ימין של הגג. דינה כרגל שמאל של ה"א התלויה באמצע גגה שפסולה לכתחילה [כלומר אם אפשר לתקנה], וכשרה בדיעבד [אם אי אפשר לתקנה].

שאלה על ז'

ז' ראשונה בתיבת 'מזזות' - שאלת תינוק שמא יטעה בה כד' או כו'. (נא לקחת בחשבון שזה רק צילום)

נפסקים

ההפסק בזרוע של השי"ן גדולה מאוד. לפי המשנה ברורה אי אפשר לתקנה [שלא כסדרן]. אמנם לדעת הצמח צדק אפשר שמותר לתקנה.

בתיבה 'פן' הנו"ן קצרה מהפ"א - צריך להאריכה, שהרי ליד הפ"א היא נראית כעין ז'. ומעוד סיבה - האותיות הארוכות חייבות לירד משאר הכתב. 

הפסקים בתיבה 'שמע' - דינם כנ"ל לפי המשנה ברורה אי אפשר לתקנם, ולפי הצ"צ נראה שכל שתינוק יכיר מותר לתקנם.

תג על כ"ף

בתיבה זו [ידכה] בתפלין יש תגין. וכבר דנו האחרונים האם יתכן שמחמת התגין יהפך הכ"ף - ללמ"ד.

במקרה שלפנינו אין בעיה, כי התג דק ושאר התגין מוכיחין עליה היטיב, כך שאינה נדמית כלל ללמ"ד.

הבעיה תהא במקרה, והתג השמאלי עבה יותר וגבוה מעט.

ראה עוד מאמרים בנושא זה:
פורום לנושאי סת"ם: כ"ף עם תג גבוה
פורום לנושאי סת"ם: כ"ף עם קוץ דומה ללמ"ד
פורום לנושאי סת"ם: מעשה שהיה ב"ידכה"

רי"ש בעייתית

הרי"ש הזה משוכה מאוד כלפי מטה באלכסון, ואין לה צורה הרגילה של גג ורגל. ועוד בעיה, קשה להעריך האם יש לרגל שיעור יו"ד [מלוא אות קטנה].

אמנם אין זה צורתה הנכונה, אבל נראה לי שאם תינוק קורא לה רי"ש, מותר לתקנה בהוספת דיו להיטיב צורתה.

נו"ן מקולקלת, דלי"ת פסולה

לנו"ן הזו אין צורת אות - פסולה.

הדלי"ת פסולה - הירך יוצא מהמרכז של הגג [זה לא כתיבה תמה, כי איני יודע אם זה ז' (פסולה) או ד'].

ריוח בתוך התיבה

הריוח בתוך תיבת 'הוציאנו' בין הנו"ן לוי"ו מדי גדולה, מ"מ יש להכשיר בדיעבד, כי כלפי הרווחים שבין התיבות ניכרת היטב שהיא תיבה אחת, ולא חלוקה לשתים.

רגל ימין בה"א ותי"ו קצרים מהשיעור

רגל ימין בה"א קצרה מהשיעור. היא צריכה להיות ארוכה כמלוא אות קטנה שהיא שוה לעובי גגה של הה"א הזה. ואין בה שיעור הנ"ל, ולכן היא פסולה. בנוסף יש בעיה שהעירו האחרונים שרגל שמאל יורדת למטה מירך ימין.

בכל זאת על ידי הכרת התינוק, מותר לתקנה גם בתפלין ומזוזה.
דרך אגב: היו"ד [לבניך, לא מסומן] כפופה מאוד עד מעבר לצד שמאל, יש מחמירים בזה משום שנדמית למין כ"ף. לענ"ד אין להחמיר בזה, כל שצורת היו"ד ניכרת.

בתי"ו [השניה של ונתתי] אותה בעיה, רגל ימין קצר מהשיעור [מלוא או"ק] (אבל לא איכפת לי שירך שמאל יורדת מירך ימין, כי בה"א יש בזה חשש לשינוי צורת קו"ף או דומה לה, משא"כ בתי"ו) - והיא פסולה.

מ"מ על ידי קריאת התינוק מותר לתקנה, כנ"ל.

קרוב לנגיעה, ושאלת שינוי צורה תוך כדי הכתיבה

נראה שלפי דעת קסת הסופר הו' נפסלה, כי בשעת הכתיבה על ידי ירך ימני של העי"ן נשתנה צורת הו' למין ח'. אמנם העיקר להכשיר כדעת הסוברים שאין חק תוכות תוך כדי כתיבה, ויש לצרף [מעט] שזה לא היה ממש חי"ת.

ראה גם פורום לנושאי סת"ם: ספק שינוי בצורת האות

פורום לנושאי סת"ם: ספק שינוי צורת האות - ספק חק תוכות

גג הל' קרוב לנוגע [ולעין נראה נוגע לתחתיות ח' ונ'] האם יש כאן שינוי צורה?

נראה לי שאין שום שום שינוי צורה לא בח' ולא בנ', ויש להפריד ביניהם כדין היקף גויל [אם לעין נראה נוגע ממש]. 

וי"ו דומה מעט לפ"א פשוטה קטנה

בוי"ו יש כפיפה פנימה המדמה אותה מעט לפ"א פשוטה קטנה, ויש דיון באחרונים אודות דבר זה.

נראה לי שאין דין הו' הזו, יותר חמורה מיו"ד שקוצה השמאל ארוכה ודומה מעט לחי"ת קטנה, או רחבה מעט עם תג גדול המתדמה למין למ"ד קטנה, שבשניהם העיקר דינם כשאלת תינוק, כל זמן שיש להסתפק בצורתם [ולא נהפכו בודאות גמורה לחי"ת או למ"ד - שזה דבר רחוק], כמו כן כאן יש לשאול תינוק.

ואם יקראנה ו', מצוה למחוק הכפיפה הזו.

תודתי להרב דוד ברסמן ששלח לי תמונה זו.

תג גדול בדלי"ת

תג גדול בד' עלול להביא למצב של דמיון ללמ"ד - ובמקרה שישנו ספק בזה, יש לברר הדבר על ידי שאלת תינוק [ורצוי אחר זה למחוק מעט מעובי/גובה התג].

 

 

בשלשת הדוגמאות למעלה - לא נראה שתינוק יטעה בזה, מ"מ העדפתי לשאול תינוק לצאת מהספק.

בתמונה האחרונה - יש עליה שתי תגין, כך שהוא לא דומה לל', אבל מ"מ יתכן בגלל גודל התגים הללו - שאלה על שינוי צורת האות [דהיינו שתינוק יאמר שאינו מכיר כזה אות] ולכן גם כאן הצרכתי שאלת תינוק.

נו"ן פשוטה בכתב חב"ד - לירך יש בליטה

שאל אחד מן החברים:

האם בליטה כזו בנו"ן פשוטה, אינה חשש לנו"ן כפופה?

נראה שבכתב הזה שרגילים לעשות בליטה בכל ירכי האותיות, אין נעשה בכך נו"ן כפופה. אמנם אם תהא בליטה חריגה, נצטרך לעשות שאלת תינוק, האם לא נשתנה צורתה.

נו"ן עם גג רחב מדי

 הגג רחב מדי. היא פסולה.

גם בנו"ן הזו הגג רחב מדי. הכתב זול מאוד.

האל"ף נדמה לי שזה קו משוך בשוה. (בודאי אפשר וצריך לתקן).

חי"ת של זייפנים - כל מי שעושה בצורה קבועה חי"ת משני ווי"ן - הרי זה זול ... וידוע שאינו מדקדק כלל בכתיבה תמה !!!

הבי"ת פסולה, המושב קצר מדי.

גימ"ל שרגל שמאל דבוקה לגמרי לירך ימין

הכתב ספרדי, ובכתב ספרדי גימ"ל כזו כשרה [ואם יש ספק שמא נדמית לנו"ן, יש לשאול תינוק ולנהוג ע"פ הבחנת התינוק].

אמנם למנהג אשכנז [ופוסקים אשכנזים] הגימ"ל הזו פסולה מעיקר הדין, ודינה כיו"ד האל"ף שנדבקה כולה לגגה שהיא פסולה משום שינוי בצורת האות, והוא הדין לענין הגימ"ל הזה.

בי"ת - אבדה צורתה

הב' פסולה, ואי אפשר לתקנה בתפלין [משום כתיבה שלא כסדרן].

ה"א - שיעור הגג

הגג צר ודומה מעט לזיי"ן במקום דלי"ת. מה הדין במקרה זה?

יש כאן שתי בעיות. א. האם יש כאן שינוי צורה? ב. האם יש כאן חסרון בשיעור הגג?

הבעיה הראשונה נפתרת ע"י שאלת תינוק, ובמקרה דנן נראה שתינוק יכירנו, וא"כ כשר מצד זה.

הבעיה השניה - האם יש בכלל שיעור לגג הה"א?

נראה לי שיש לגג שיעור של קו, כלומר יותר מנקודה של מלוא יו"ד. כמבואר בחילוק שיעורי האותיות יו"ד ווי"ו, שהיו"ד שיעורו מלוא אות קטנה בעצמה [בגופה] והוי"ו שיעור רגלו יותר ממלוא אות קטנה דוקא, כי אחרת אינה וי"ו.

נראה שכן הדין בכל הגגות של אותיות ד, ר, ה, ת וכיו"ב, חייבות להיות אורך משך הגג דוקא יותר ממלוא אות קטנה שהיא רוחב היו"ד, ואם אין בהם שיעור זה אינן גגות כלל לאות.

נמצא בתמונה שלפנינו יש בה שיעור כזה, וא"כ אין לפסלה.

אמנם אין צורת ה"א זו לכתחילה, משום שחסר בה שיעור לכתחילה של גג, ועוד שהרגל ימין יוצא מאמצע גגה ולא מצד ימין שלה.

ראה גם פורום לנושאי סת"ם: שיעור גג האות או המושב