כנראה שכוונתך לא לכסדרן בין הראש ליד, אלא שיש מי שסובר שאחרי שהוציאו את הפרשיות מהבתים וחזרו ותפרו את הבתים, יש לחדש את הקשרים של הבתים - כל אחד בפני עצמו, כדי שיהא עשיית הקשר לתפלה, אחר שהתפלה עצמה כשרה ושלימה.
דבר זה לא הוזכר בפוסקים המפורסמים ובכללם שו"ע רבינו, ונראה לכאורה בפשטות שאין כאן בעיה של "תעשה ולא מן העשוי" [גם אם נניח שעצם הדין נכון, שהקשר כשר רק אחר גמר תפירת הבית בשלימותה], כי הקשר נעשה בכשרות פעם ראשונה, ומה שחודש פתיחת הבית וסגירתה, לא פוסל עשיית הקשר בכשרות, דומה למה שמבואר בשו"ע רבינו הל' סוכה [סימן תרכו בסופו] שעשיית סוכה בכשרות מתחילה לא נפסלת, אם כיסוה בגג אחר כך, ושוב הסירו את הגג ולא נענעו את הסכך, כי תחילת עשיית הסכך היתה בכשרות, א"כ כמו"כ כאן. אמנם שמה הב"ח מחמיר [ולא נוהגים כן בסוכה], וא"כ שמא [לשיטת הב"ח] גם בתפלין יש לומר שזה תעשה ולא מן העשוי, מה שפתח הבית וכו'.
אמנם עצם הדין לומר שיש בעשיית קשר לפני סגירת הבית דין תעשה ולא מן העשוי, צ"ע ובירור.
תודה רבה [טרם עיינתי בספרים שציינת, בעזר"ה אני אעיין יותר מאוחר]. לא שמעתי מקפידים על חידוש הקשרים אחר בדיקת התפלין. וכנראה שמנהג זה שמובא בשו"ע סו"ס לב היינו בשעת עשיית התפלין עצמן, וע"ד המבואר באריז"ל שלכתחילה ישלים כל התפלה של ראש כולו כולל התפירה לפני שמתחיל תחילת כתיבת היד. וגם על זה אין מקפידים היום כלל.
אבל על סגירת ותפירת הראש קודם לשל יד, כן נוהגים. וכמו כן [כמו שציינת] עשיית הרצועות והקשר של ראש קודם לשל יד.
כעת עיינתי בלשכת הסופר שציינת [טעות בציון וצריך להיות: לשכת הסופר ס"ק ג] ומשנת הסופר, והשאלה היא משום תעשה ולמ"ה - וא"כ דעת רבינו ברור שאין כאן שום שאלה ופסול של תעשה ולמ"ה, כפי שכתבתי בהערה קודמת. לא יכולתי לעיין בשאר הספרים שמציין בעל משנת הסופר, מאפס הפנאי.
דוד, אף פעם שלא שמעתי דבר כזה.
השבמחקלא שמעתי שאחר הבדיקה צריך לחדש את הקשר, וגם מה שייך כסדרן בין תפלין של ראש לשל יד?
כנראה שכוונתך לא לכסדרן בין הראש ליד, אלא שיש מי שסובר שאחרי שהוציאו את הפרשיות מהבתים וחזרו ותפרו את הבתים, יש לחדש את הקשרים של הבתים - כל אחד בפני עצמו, כדי שיהא עשיית הקשר לתפלה, אחר שהתפלה עצמה כשרה ושלימה.
השבמחקדבר זה לא הוזכר בפוסקים המפורסמים ובכללם שו"ע רבינו, ונראה לכאורה בפשטות שאין כאן בעיה של "תעשה ולא מן העשוי" [גם אם נניח שעצם הדין נכון, שהקשר כשר רק אחר גמר תפירת הבית בשלימותה], כי הקשר נעשה בכשרות פעם ראשונה, ומה שחודש פתיחת הבית וסגירתה, לא פוסל עשיית הקשר בכשרות, דומה למה שמבואר בשו"ע רבינו הל' סוכה [סימן תרכו בסופו] שעשיית סוכה בכשרות מתחילה לא נפסלת, אם כיסוה בגג אחר כך, ושוב הסירו את הגג ולא נענעו את הסכך, כי תחילת עשיית הסכך היתה בכשרות, א"כ כמו"כ כאן.
אמנם שמה הב"ח מחמיר [ולא נוהגים כן בסוכה], וא"כ שמא [לשיטת הב"ח] גם בתפלין יש לומר שזה תעשה ולא מן העשוי, מה שפתח הבית וכו'.
אמנם עצם הדין לומר שיש בעשיית קשר לפני סגירת הבית דין תעשה ולא מן העשוי, צ"ע ובירור.
ראה מאסף לכל מחנות לב,תז. משנת הסופר כג,יח ובלשכת הסופר שם ס"ק ל"ג.
השבמחקשו"ע הרב לב,עט...."וטוב ליזהר..."
תודה רבה [טרם עיינתי בספרים שציינת, בעזר"ה אני אעיין יותר מאוחר].
מחקלא שמעתי מקפידים על חידוש הקשרים אחר בדיקת התפלין. וכנראה שמנהג זה שמובא בשו"ע סו"ס לב היינו בשעת עשיית התפלין עצמן, וע"ד המבואר באריז"ל שלכתחילה ישלים כל התפלה של ראש כולו כולל התפירה לפני שמתחיל תחילת כתיבת היד. וגם על זה אין מקפידים היום כלל.
אבל על סגירת ותפירת הראש קודם לשל יד, כן נוהגים. וכמו כן [כמו שציינת] עשיית הרצועות והקשר של ראש קודם לשל יד.
כעת עיינתי בלשכת הסופר שציינת [טעות בציון וצריך להיות: לשכת הסופר ס"ק ג] ומשנת הסופר, והשאלה היא משום תעשה ולמ"ה - וא"כ דעת רבינו ברור שאין כאן שום שאלה ופסול של תעשה ולמ"ה, כפי שכתבתי בהערה קודמת.
מחקלא יכולתי לעיין בשאר הספרים שמציין בעל משנת הסופר, מאפס הפנאי.
תודה רבה שהעלית נושא זה!!