קביעת מזוזה בטפח החיצון של השער

א.  שו"ע (יו"ד סימן רפה) נתינתה בטפח החיצון. ופי' הט"ז [מהטור] כדי שתהא כל הבית בשמירתה.

הנה דין זה מובא גם בסימן רפט, ושם כתבו ט"ז וש"ך ב' טעמים להלכה זו, א) משום שמירה כנ"ל, ב) כדי שיפגע במזוזה מיד בכניסתו לשער. וב' טעמים הללו הן מהגמרא מנחות (דף לג).

וצריך ביאור למה דין זה נכתב בשו"ע פעמיים. ובפרט, למה נכתבה הלכה זו בסימן רפה. דהרי פשוט שמקום קביעת הלכה זו צריכה להיות בסימן רפט - הדן בהלכות מקום קביעת המזוזה בשער?

ונראה דהלכה זו בסימן רפה, היא הלכה במה שהמזוזה שומרת על הבית היהודי. על פי ביאור הב"ח [יו"ד שם] דמכיון שהתורה אמרה על מצוה זו "למען ירבו גו" שמע מינה שזה חלק מקיום המצוה, שתפעל המזוזה אריכות ימים וכן שמירת הבית, ולכן נתינתה בטפח החיצון כדי שיהא כל הבית לפנים משמירתה.

משא"כ בסימן רפט דן בהלכות קביעת המזוזה במקומה בשער, ושם יש טעם נוסף לזה שצריכה להיות קבועה בטפח החיצון של השער, כדי שיפגע במזוזה מיד. ומבואר במרדכי [מובא בב"י יו"ד סי' רפט] דהכוונה שיהא הנכנס רואה את המזוזה מיד בכניסתו. דהיינו חיוב כלפי הגברא, שיהא רואה המצוה מיד.

ב.  וצריך ביאור מאי נפקא מינה לדינא בכך?

והנה מבואר במרדכי הנ"ל דבשער גבוה שאם המזוזה תהא קבועה בשליש העליון תהא גבוהה מאוד, יניחנה למטה משליש העליון כנגד כתפותיו, כדי שתהא המזוזה נראית.

שמע מינה דבמקום דהמזוזה אינה נראית, עדיף לשנות מקום קביעתה בחלל הפתח, כדי שתהיה במקום שהיא נראית. וכמו כן יש לומר לענין טפח החיצון, דאם המזוזה אינה נראית שם [מאיזה סיבה], עדיף לקבעה לפנים מטפח החיצון, ובלבד שתהא נראית לנכנס.

משא"כ לטעם שמירה, לכאורה אין נפקא מינה אם נראית לאדם הנכנס או לא (ה' שומרך על יד המזוזה, העומדת בימין, כמבואר במנחות שם).

ג.  ואפשר שזה הנפקא מינה, דבפתח ראשי ששם עיקר השמירה על כל הבית, ושמירת המזוזה את הבית [על פי ביאור הב"ח הנ"ל בשיטת הטור ושו"ע] היא חלק מהמצוה, עדיפא שמירתה על הבית [מצד חלק מחפצא של המצוה] ממה שנראית לגברא.

אבל בפתחים הפנימיים, דבלאו הכי איכא שמירה כבר מפתח ראשי שלפניה ("כל הבית לפנים הימנה בשמירתה"), א"כ עדיפא שתהא נראית.

ד.  אמנם נראה דעת הרמב"ם ממה שכתב רק חובת הגברא [בסוף פ"ו מהל' מזוזה] שחובתה שתהא נראית תמיד ויזכיר את הנכנס והיוצא ייחוד השם ואהבתו ויראתו, כמבואר שם. ולא הזכיר הרמב"ם כלל ענין השמירה (שכתובה בגמרא בכמה מקומות), ואדרבה בפרק ה כתב אלו החושבים שהמזוזה היא קמיע של שמירה בטלו המצוה וכו', שמע מינה דפליג על הטור [וביאור הב"ח הנ"ל] דאין השמירה אלא שכר בלבד הכתובה בתורה, ואינה גדר בגדרי המצוה.

א"כ פשיטא לסברא זו, דאין חילוק בין פתח הראשי ושאר הפתחים, לעולם יש לקבוע את המזוזה במקום הנראה שיהא מזכיר את הנכנס, ולא יקבענה בשער במקום שאינה נראית.

כל זה כתבתי לפלפול, אך להלכה למעשה צריך עדיין עיון בדבר.