תמונה של פתח ראשי למפעל - הבעל הבית יהודי ורוב הפועלים נכרים. הפתח הזה חייב במזוזה היות שהוא כניסה [בית שער] למשרד היהודי שחייב במזוזה.
משרדים וחנויות שבהם יושבים יהודים רוב שעות היום ועושים שם קצת עניני דיור כגון אכילה, שינה מעט, וכיוצא בזה, חייבים במזוזה. ולכן גם הבית שער למקום זה, חייב במזוזה.
זו כניסה צדדית, והיא גבוהה מהרצפה שבחוץ [החניה] י' טפחים ומשתמשים בה להטענת סחורה על גבי משאיות. פתח זה פטור ממזוזה, כי אינו עשוי להילוך רגיל של בני אדם.
זהו פתח יציאה [בלבד] לשעת חירום. הוא פטור, הן מצד שהוא יציאה בלבד [וכל פתח שאינו לכניסה לבית פטור], והן מצד שהוא פתח שאינו רגיל, כי אינו עשוי לשימוש רגיל אלא לחירום בלבד.
פתח למטבח במפעל העומד לשירות פועלים נכרים - פטור ממזוזה משום שבעה"ב היהודי עצמו אינו נכנס לשם [בקביעות, אלא במקרה]. והיות שעיקר השימוש אינו של יהודי פטור.
[לבד הנ"ל, יתכן שפתח זה אינו נחשב כלל לצורת הפתח להתחייב, כי אינו מפריד כלל בין החדרים]. אבל גם הפתח והדלת שמצד ימין לחדר הראשון פטור כנ"ל, משום שהוא עבור נכרים.
חדר אריזה - מהדין בודאי פטור כי אינו כלל דיור אדם. אמנם יש מחמירים היות שהסחורות של בעל הבית יהודי. (זהו חומרא בלבד, כי מעיקר הדין גם לסוברים שבית אוצרות חייב, היינו רק אוצרות השייכים לדיור האדם. ולא סחורות במפעל וכיוצא בזה).
[לבד הנ"ל, יתכן שפתח זה אינו נחשב כלל לצורת הפתח להתחייב, כי אינו מפריד כלל בין החדרים]. אבל גם הפתח והדלת שמצד ימין לחדר הראשון פטור כנ"ל, משום שהוא עבור נכרים.
חדר אריזה לכמיקלים [אזהרה כתובה באנגלית בצד הקיר - שדרוש חבישת מסיכה בשעת עבודה] פטור ממזוזה כי אינו חדר ראוי לדיור.
חדר שאורזים כמיקלים או תרופות לתוך בקבוקים. משורת הדין פטור, כי אין אוכלים שם וגם לא נעים להשאר שם הרבה זמן.
תודתי לרב דוד ברסמן על התמונות והעלאת הנושא לדיון.
בתמונה השלישית, מה דעתך בנוגע לפתחים לפני הפתח ליציאת חירום ?
השבמחקמצד השאלה [כלומר פתח יציאה וחירום] - הייתי מחייב אותה פתח שבקדמת התמונה, במזוזה לצד ימין הכניסה לכיוון המפעל עצמו, כלומר זה דרך כניסה לתוך הבנין שפנים לה.
מחקאמנם היות שמפעל זה רובו נכרי, סביר להניח שפתח זה פטור, כי אין יהודי משתמש בפתח זה.