יום שישי, 17 ביולי 2015

הפסק ניכר בצד"י בכתב האריז"ל


היו"ד לא נתחברה לגוף הצד"י. השאלה - האם מותר בתפלין [ומזוזה] לתקנה שלא כסדרה?

יש דיון בענין זה, האם מועיל שאלת תינוק להתיר לתקנה (ע"ד המבואר בשו"ע, ושוע"ר סימן לב סעיף ל), או שמא נשתנה לעינינו לשתי אותיות אחרות [יו"ד, נו"ן].
ואמנם בס' משנת הסופר [ילקוט הסופר פרק ה, אות צד"י] כתב בשם כמה אחרונים להתיר לתקן צד"י של כתב האר"י שיש הפסק ניכר בין היו"ד לצואר הנו"ן, כי אינו נראה כיו"ד ונו"ן.
אך נראה שמדבר שם רק כאשר יש ליו"ד זו ירך, וממילא ניכרת כיו"ד הפוכה, וא"א לקראה כיו"ד ישרה ונו"ן.
אמנם כאן שלא עשה ליו"ד שום ירך, אני נוטה להחמיר שלא לתקנה, כי ניכר לעינינו שהן שתי אותיות אחרות, יו"ד [אע"פ שאין בה ירך, לא בצד ימין ולא בצד שמאל] ונו"ן.
והגם שיש סברא להיפך להתיר - כי היו"ד אינה שלימה, וגם הנו"ן שונה הרבה מנו"ן רגילה, וממילא נראית כצד"י ולא כשתי אותיות אחרות הנ"ל [וכ"כ בספרי אותיות הרב עמוד רפה], מ"מ קשה לי להקל בדבר.

2 comments:

  1. יוצא לפי זה שבאות אלף מותר לתקן ופה בצדיק לא. להמרות שנראה לעין כצדיק

    השבמחק
    תשובות
    1. החילוק בין מקרה האל"ף לצד"י - ברור באחרונים:
      באל"ף מחמת ההפסק אינה משתנית לשתי אותיות אחרות (אע"פ שיו"ד העליונה נראית כיו"ד, אבל גוף האל"ף מוכיח עליה, שהיא חלק מאות אחת - אל"ף), משא"כ בצד"י שב' חלקיה הן שתי אותיות: יו"ד ונו"ן.

      בצד"י של האר"י שנפסקה הי' מהגוף, ישנם הדנים בה כדין פירוד יו"ד האל"ף. אבל אינם דומים, כי אע"פ שהיו"ד הפוכה מ"מ היא אות [רק המקדש מעט סובר משום זה שלא יתכן אות הפוכה - מותרת בתיקון כמו יו"ד האל"ף], אבל בכל אופן אינו דומה לאל"ף שגופה אינה אות אחרת כלל, ואילו בצד"י גופה נו"ן.
      ביו"ד שלפנינו המקרה חמור יותר - כי מנין לנו שאינה יו"ד ישרה ללא רגל [ונו"ן]?

      מחק