יום שני, 15 בינואר 2018

ניקב חלל האות - האם יכול לגרום לדין שינוי צורת האות?

ניקב חלל האות - האם הנקב [חוסר הקלף] יכול להיות גורם בדין צורת האות?

כתב בשו"ע אדמו"ר סימן לב סעיף יט: אם ניקב תוכה של ה"א או של מ"ם וכיוצא בהן אפילו הנקב ממלא כל החלל ולא נשאר שם היקף גויל כשרה.

א)  וצ"ע, מה דינה של ה"א שניקב בחללה כל הקלף בין הגג לירך ימין – כי עתה אינה ניכרת אם היתה מקודם חי"ת [של רש"י] או ה"א, או אם ניטל כל הקלף כעובי מושבה של אות, בין ירך ימין לירך שמאל של ה"א, וא"א להכיר אם היתה זו בי"ת [או כ"ף] או ה"א – האם יש כאן בעיה?
בעיה זו תתכן בהרבה אותיות, שאם ינקב בחללן את אותו קלף לבן המבדיל בינן לאות אחרות, לא תהיינה ניכרות איזה אות היתה לפני הנקיבה. כגון ניקב הבי"ת כל חללה אשר מצד שמאל, ועתה אינה ניכרת אם היתה מ"ם סתומה או בי"ת.
ולכאורה מסתמות לשון הפוסקים ניקב אפילו כל חללה של ה"א כשרה, משמע דלא אכפת לנו מדבר כזה.
אמנם אפשר לומר שזה מה שנקטו הרמב"ם ושו"ע ושוע"ר את שתי הדוגמאות - ניקב חלל ה"א או של מ"ם, ללמדנו דומיא דניקב חללה של מ"ם שאינה משתנית צורתה לאות אחרת מחמת הנקיבה, כן בניקב חללה ותוכה של ה"א - כשרה. אבל אם מחמת הנקיבה ישתנה צורתה [פי' לא תהא ניכרת איזה אות היא בבירור] - אין דינן דומות.
ב)  ומסברא נראה לי שהיות שמדיני כתיבה תמה שתהא כל אות ניכרת בבירור איזו אות היא ולא תתחלף באות אחרת, ממילא ניקב אותו קלף המבדיל בינה לאות אחרת, כגון דוגמאות הנ"ל, שוב אינה כתב תם, כי אין להכיר בבירור איזה אות היתה.

ג)  ולכאורה יש לדמות זה למח' האחרונים בדין נכנסה למ"ד לחללה של דלי"ת. דכ' בקסת הסופר [בלשכת הסופר, חקירה ג] שאין פסול בזה, אלא אם הקדים ראש הלמ"ד בחללה של ד', והיות כי נעשית לרגע אחת ה"א שוב מה שמושך הצואר להיות למ"ד – לגבי הד' הוי חק תוכות וכבר פסול. אבל אם היה מושך צואר הל' מלמטה כלפי מעלה, שבשום רגע לא היה נראה הד' עצמו כה"א, כי הצואר תמיד מוכיח שהוא שייך ללמ"ד ולא לד', אין בזה פסול.
אבל אחרים [משמעות שוע"ר לב סעיף מא, ומשנה ברורה לב ס"ק קלב, דלא חילקו בין כתב הלמ"ד מלמעלה למטה או לא. ומשמעות סדר הגט (עיין קב נקי דף כו ס"ק סח בשם ביאור מהרמר"י – דהשוה דין ל' נכנסת לחלל אות שלמעלה, לרגלי פשוטות שיורדות לחלל אות שתחתן, ש"מ דלית ליה סברת קסת הסופר), ומשמעות כתרי אותיות לר"י החסיד (הוצאת קובץ ספרי סת"ם, עמוד ד)] חולקים ופוסלים אפילו בכה"ג – וסברתם מאחר שחלל הד' [הקלף הלבן] מכוסה בדיו, א"א להכיר האם היא ד' או ה' ואין זה כתב תם.
נמצא לסב' קסת הסופר מאחר שמתחילה היתה ניכרת כד' אין בזה פסול, יש לומר דהו"ה אם ניקב חלל הד' שם [במקום המבדיל בינה לה"א], מאחר שמעולם לא היה ה"א ממש, אין בזה בעיה. וכן אם ניקב בין גג לירך של ה"א, מאחר שמעולם לא נשתנה לחי"ת ממש, ונראית עתה הדיו הנשאר כה"א אין בעיה.
אבל לסברא השניה הנ"ל, יש לומר דהו"ה בניקב באופנים הנ"ל – אינה כתב תם ופסול. וגרירה סביב הנקב [במצב האפשר] להשאיר קלף לבן המוכיח, לא מהני דהוי חק תוכות.

אין תגובות:

פרסום תגובה