קרע באמצע הרצועה (אפילו אם לא ישאר שיעור רוחב לכל צד ברוחב הקרע) נראה שהוא כשר. כמובן, מצוה לתפרה כדי לחזקה שלא תיקרע יותר.
נראה שקרע שהוא מיעוט רוחב ומיעוט אורך ברצועה, והוא באמצעה - אינו כלום.
יש להשוות קרע זה, לנסדק השופר [או"ח סי' תקפו] שנסדק למיעוט ארכו שנחלקו הפוסקים האם כשר או לא, והמחמיר ופוסל רק משום שהתקיעה מסדיקה יותר, וסופו ליסדק לגמרי. ולכאורה טעם זה לא שייך כאן.
וכן לנסדק מיעוט גובה שדרת הלולב [או"ח סי' תקמה], דפסול רק כאשר הסדק פתוח כלפי מעלה, ומשום לקיחה חסרה [שו"ע רבינו שם סעיף יב]. וכאן לא שייך טעמים הללו, כי הקרע אינו מגיע לקצוות.
אמנם אם הקרע היה רוב רוחב הרצועה, היה נחשב כנפסק הרצועה שם ופסול, כמבואר בשו"ע סי' לג.
ואם היה נסדק הרבה לארכו [אפילו לא הגיע לרוב ארכו] עד שנראה כשתי רצועות, נראה לפסול וצריך להחליף הרצועה (או לתפרו, לסוברים בסימן לג שאפשר לתפור קרע ברצועה ואינו חסרון בקשירה תמה. וצ"ע עוד בדבר) - משום שגורם שמתחלק לשתי רצועות ונראה כרצועה נבדלת (וחסר השיעור רוחב הרצועה בכל אחת).
יש לעיין עדיין בפרטי הלכה זו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה