נו"ן 'שבורה'

הנוני"ם יש בהם כפיפה ועיקום חזק בצוארן, והן כשרות. יש קצת אחרונים שקראו להן "נו"ן שבורה" ופסלום, אבל העיקר שהן כשרות [ואין 'שבורה' הפוסלת, אלא כאשר נפסק ממש הקו].

בי"ת שאלת תינוק

הבי"ת גגה קצר, ואילולא העקב הברור היתה נראית כנו"ן. נראה שמועיל שאלת תינוק ואם תינוק יקראנה [מסתמא שכן] הרי זו כשרה.

היה מצוה לתקן את הגג, אך אין מקום להמשיך את הגג.

יו"ד דומה ללמ"ד קטנה

היודי"ן המסומנות גדולות מעט ודומות מעט ללמ"ד קטנה - צריך לשאול תינוק אחר שירגילו בכמה יודי"ן טובים ולמדי"ן בכתב זה. ואין צריך לכסות שאר הכתב, ואם התינוק מסתייע ממה שהוא קטן ומסתמא לכן הוא קוראו יו"ד, הרי זה כשר.

ריוח פרשה שניקב בו נקבים

מנהג רבים [על פי חידושי רעק"א בהל' ס"ת בשם גן המלך] במקום שהניח ריוח כשיעור ט' יודין שיפסול משום ריוח פרשה, לנקב הקלף, כדי שלא תהא ראויה לכתיבה, ונמצא שאין כאן ריוח [הראוי לכתיבה] הפוסל.

ישנם שמערערים על היתר זה, ואומרים שאין הנקבים מבטלים הריוח.

ויש להוסיף בעיה נוספת, רבים שמנקבים בראש סיכה עושים נקבים קטנים ודקים. והרי לדעת שוע"ר ע"פ הט"ז נקב שהדיו עובר עליו כשר לכתוב עליו [ורק נקב גדול הנראה יפה לעין, והדיו לא עובר עליו פסול לכתוב עליו] נמצא שצריך לעשות נקבים גדולים קצת שלא יהא ראוי לכתוב עליו. וגם זה בדיעבד כנ"ל.

יו"ד עם עוקץ שמאל ארוך קצת

עוקץ שמאל ארוך ביו"ד. כל זמן שהעוקץ קצר מהרגל [וכמובן הרגל אינו עולה על קולמוס אחד באורכו] כשר.

אם העוקץ שמאל שוה בארכו לרגל ימין ושניהם קצרים, יש כאן שאלה של חי"ת, שבדרך כלל דינה שאלת תינוק.

ואם שני הרגליים [שמאל וימין] ארוכין קולמוס ויותר, נראה לי שפסול משום שינוי צורתה לכעין חי"ת.

פתח בין סלון למרפסת ובה ב' דלתות

פתח בין סלון למרפסת גדולה שיש בה שיעור ד' אמות על ד' אמות ויותר, ובפתח זה ב' דלתות. מה דינן לענין מזוזה?

א. אם לכל דלת יש מסגרת פרטית לעצמה, כלומר שתי מזוזות שער בולטות עבור כל דלת, והן רחוקות טפח זו מזו [כלומר יש טפח נקי בעובי הפתח בין קצה סף החיצון לקצה סף הפנימי], כל אחת חייבת במזוזה לעצמה [ולפי מנהג חב"ד כל אחת על פי היכר ציר שלה].

ב. אם הן אינן רחוקות טפח זו מזו, או שלשתיהן מזוזות שער משותפת אע"פ שהדלתות רחוקות הרבה יותר מטפח זו מזו, פתח זה חייב במזוזה אחת. ונראה ברור שדלת הבית היא עיקר ושם קובעים את המזוזה [על פי היכר ציר למנהג חב"ד].

ג. אם לאחת הדלתות יש מזוזות סף בולטות וברורות לעצמה, ולשני אין. אזי זו שיש לה מזוזות שער ברורות היא עיקר הדלת, ויקבע לידה [על פי היכר ציר] והשניה טפלה ופטורה.

נגיעה מכ"ף פשוטה לגג נו"ן

נגיעה מהכ"ף פשוטה לגג הנו"ן, אינו משנה את צורת הכ"ף כלל, ומותר לגרר את הנגיעה.

ביתי"ן, שי"ן כעין קו משוך

בי"ת הראשונה צרה מעט אך כשרה. השניה הגג עובר אבל עדיין כשרה (כדאי לשאול תינוק).

השי"ן ראש האמצעי כעין קו משוך בשוה, צריך לתקן הראש.

הבי"ת יש בה עוקץ/תג גדול בצד ימין - התג הזה גדול וטעות, ובדיעבד כשר (גם כאן כדאי לשאול תינוק, ואח"כ למחוק את התג, וישאר רק עוקץ בלבד כדינו).

פסיעה לבר שפוסל הה"א

הה"א הראשונה עשה בה הסופר מין יו"ד גדולה או וי"ו עם ראש, ואינו נכון לכתחלה, ואין בזה שום טעם. מ"מ כשר בדיעבד.

הה"א השניה פסולה היא ממש נדמית לתי"ו !!

 

צריך ליזהר מאוד בפסיעה לבר !! מרוב להיטות להוסיף מקלקלים צורות האות !!

כוזו פעמיים, ודין מחיקתו

פעמיים כוזו. הסופר טעה בכוזו הראשון ודילג סמ"ך, וחשש מלמחוק כי הם "שמות", ולכן כתב על גביו כוזו שני.

המזוזה כשרה, שמות הללו מנהג ואינן מעכבין כלל, וכן אם הם כתובים פעמיים או שלוש, אינן מעכבין.

מן הדין ודאי שמותר למחוק כוזו הראשון [יותר נכון מהטעות מהזיין של במוכז כו'], כי אין לכוזו דין "שם" שאסור למוחקה, אלא דין "כינויי השם" שמותר למוחקן לצורך.

דרך אגב הזייני"ן האחרונים של במוכז כוזו הראשון, אינן זייני"ן כשרים (אע"פ שכל זה אינו מעכב כלל).

מזוזה עם הרבה בעיות

מזוזה מאוד בעייתית עם הרבה בעיות. כדאי להגדיל לראות יותר טוב.

 

החי"ת נעשה ראש שמאל וי"ו שלא כדין, כי צ"ל ראש שמאל זיי"ן - בדיעבד כשר.

יודי"ן ארוכין שאלה של וי"ו.

כפי"ן פשוטות רחבות מדי - שאלה של רי"ש.

צד"י חיבור הראש ימין מדי נמוך בכפיפת המושב, וצ"ל מחובר באמצע צואר - בדיעבד כשר (אם לא נראה כעיי"ן, ובפרט בכתב אריז"ל).

ממי"ן [סתומות] עגולים ושאלות של סמ"ך.

סמ"ך שאלה קצת של מ"ם. (כל אלה [ממי"ן וסמ"ך] שאלות תינוק).

בכ"ף פשוטה של דגנך יש סימן מחיקה לפני הגג, יש להסתפק שמא נעשה כאן מחיקה הפוסלת משום חק תוכות. אמנם בדרך כלל ניתן לסמוך על חזקת כשרות של סופר שלא עשה דבר שלא כהוגן, אך במזוזה עם כתב כזה צריך בירור יותר האם נאמר שיש חזקת כשרות.

דלי"ת של דברי - הרגל ישרה ולא מוטה אלכסונית והיא קרובה למרכז הגג. לדעתי יש כאן ספק זיי"ן, וצריך שאלת תינוק.

כ"ף כפופה ב"לבבכם" - בעיה גדולה כי היא עם זוית למטה, יש פוסלים לגמרי ולא מועיל קריאת תינוק, ויש מתירים בתנאי שיתקן דוקא לעגל הגב ואחר שאלת תינוק.

מ"ם - סמ"ך

המ"ם הזו ספק סמ"ך - וצריכה שאלת תינוק. (לא אתפלא אם ימצאו רבנים שיפסלו מ"ם זו, ויאמרו שלא מועיל שאלת תינוק)

וי"ו כמעט גולם

הוי"ו של מצוה ראשו כמעט גולם אלא שיש לו קצת יציאת ראש. אפשר להקל לתקן את הראש.

ראש למ"ד ותגין הנכנסים לחלל כ"ף פשוטה

ראש הלמ"ד נכנס לתוך הכ"ף, וכן תגין של הנו"ן נכנסים לחלל הכ"ף. יש לשאול תינוק על הכ"ף, וצריך לכסות את הלמ"ד ונו"ן ככה [את השטחים האדומים ומעבר להם החוצה, יש לכסות כדי שהתינוק לא יראה את האות שלמטה, ולשאול על מה שבתוך חלל הכ"ף]:

 

שאלה על קו משוך

בצד"י נראה כאילו קו הצואר קו משוך, אך באמת אינו שאלה כלל, והאות כשרה. זה נגרם בגלל שהצואר יוצא מאוד אלכסונית [וכאילו נמרח על כל תחתית הגג], אבל היות שתמונת הראש והצואר עצמן, כל אחת ניכרת היטב, היא כשרה. כדאי לתקן בהוספת דיו, אם זה קל. [השאלה הזו מצויה גם בנוני"ן שהצואר יוצא אלכסונית, ונראה כאילו נמרח על תחתית הגג].

בפ"א הנקודה קטנה מדי, אמנם היא כשרה. אך יש ליזהר לכתחלה שהנקודה תהא משוכה מעט, ולא תהא קרובה להראות כגולם.

כ"ף פשוטה וגג עבה מאוד

כ"ף פשוטה הגג עבה מאוד, אבל עדיין הרגל ארוכה יותר מהגג. נראה לי שכשרה, ועדיף לשאול תינוק, שמא יקראנה וי"ו [גדולה].