שירת הים - אריח על גבי לבינה

בשורה המסומנת [ה' ימלך] אין היו"ד [תחילת האריח] עומדת מתחת לסוף הלבינה [שם ה'], אלא מתחת לאויר הריוח.

נראה לי שזה אינו מעכב, כלומר שהפרש מעט זה אינו משנה. כי כללות הציור הוא אריח ע"ג לבינה, ונחשב [שיטה זו] צורת שירה.

ובלאו הכי נראה בס' מאיר עיני סופרים (סימן טו סעיף א, בשם שו"ת סת"ם) דרוב הדף כשירה כשר, ואין קפידא אם שיטה אחת או שתים אינם ממש כצורת השירה. כל שכן בענין שלפנינו. וכן משמעות שו"ת צמח צדק (יו"ד סי' רז), ששינוי מעט אינו מעכב, כל עוד כללות הדף הוא צורת שירה [אריח ע"ג לבינה, לאיזה מהשיטות המפרשים].

בפועל הצעתי להמשיך את גג הה"א של שם הוי' מעט, כדי שעדיין רגל שמאל של הה"א תהא בצד שמאל, ואריכות הגג יגיע עד מעל לצד ימין של הי' שתחתיה. ואז תהא גם שיטה זו אריח על גבי לבינה, ולבינה על גבי אריח.

דלי"ת פסולה - כי היא צורת זיי"ן

הדלי"ת פסולה, היא יותר צורת זיי"ן, כי הרגל יוצא ממרכז הראש ממש.
ראה גם  https://hebrewstam.blogspot.com/2020/03/blog-post_6.html

למ"ד - דיו בחללה

נפל דיו בחלל הל'. לכאורה נראה שמהני קריאת התינוק לקרותה כדין ולמחוק הדיו הזה.

אמנם יש מקום להחמיר ולחשוש לביטול צורת האות, ולבטלה ולמחוק כל מה שכתוב אחריה [במזוזה].

וי"ו - נמחק ראשו

רוב הראש נמחק - והוא פסול. גם אין לתקנו שלא כסדרן, דכבר אבדה צורתו.

(המעט שנשאר אינו מועיל לקרוא לו ראש - ואם היינו מתחשבים בו, לפי השיעור הוא נו"ן פשוטה).

אות על קלף תלוי, ואינו מחובר כולו ליריעה

חצי התחתון של הנו"ן - שנכתב מתחילה על הקלף כדין, אחר שניסה הסופר לעשות איזה תיקון, חתך לתוך הקלף, ונמצא הנו"ן הזה [חציה התחתון] על קלף תלוי באויר.

הדין שאות זה פסול, כי נחשב אינו מוקף גויל.

וחמור דין זה של אינו מוקף גויל, מ(דין מוקף גויל של) נקב שמחוץ לדיו האות. כי נקב שמחוץ לאות, אם ניקב אחר הכתיבה כשר, כמבואר בפוסקים, משום שהיה מוקף גויל בשעת הכתיבה. אבל זו שאינה עומדת על הגויל כלל (כי קלף התלוי באויר נחשב נפרד מהיריעה), אינה מוקפת גויל (מתחתיה) גם אם אירע כן אחר שעת הכתיבה, וכן מבואר במהרי"ק וב"י ביו"ד סי' רפ. [פירוש, אות שאינה מחוברת לגמרי כדין לספר, חשיב סוג לא מוקף גויל].

תמונה של מושב הנו"ן הזו - כאשר הקלף מוגבה מהיריעה.

לא ניתן לטלות טלאי מתחת לנו"ן הזו להדביקה חזרה ליריעה, וכל שכן שאין לקלף כל האות מהיריעה, ולחזור ולהדביקה במקומה. כי אין הכשר טלאי בס"ת, אלא כאשר טולה קודם הטלאי ליריעה, ואח"כ כותב על הטלאי (שנמצא כותב האות על ספר), דאם לא כן הוי פסול משום חק תוכות. כלומר, שהאות נעשית מאליה, ולא על ידי כתיבתה כדין.

ואין תקנה אלא לקלף הנו"ן הזה [ולגונזה] ולעשות טלאי ולכתוב מחדש על הטלאי.

דלי"ת עם עקב עגולה מאוד

העקב מאוד עגול, ויש מקום לראות כעין ר'. חייב לשאול תינוק, האם זו ד' או ר'.

וכמובן אחר קריאת התינוק [ד'] יש לתקן היטב ריבועה של עקב.

כפי"ן

הכ"ף יש לה למטה זוית. אך היא זוית כהה ביותר, וברור שזו כ"ף כשרה.

גם כ"ף זו כשרה.

וכן כ"ף זו כשרה, כי היא ניכרת ככ"ף ואינה מתחלפת כלל בבי"ת [כי אין לה גב וזוית מרובעים לגמרי - 90 מעלות - אלא משופעות באלכסון פנימה].

רי"ש מרובעת

הרי"ש מרובעת. דינה שאלת תינוק האם היא ד' או ר'.

מכיון שברור שכל תינוק יקראנה ר' - היא כשרה (ולמעשה, אין צורך לשאול).

דלי"ת - ספק רי"ש

אמנם לד' יש עקב שעובר על הרגל לצד ימין, אך העקב כל כך עגול עד שנדמה קצת לרי"ש.

צריך לשאול תינוק, ואם יקראם ד' יש לתקן ולרבע את העקב.

דלי"ת - ספק זיי"ן

נראה לי שהד' הזו פסולה - היא ממש זיי"ן, כי הרגל באמצע הגג ממש (אע"פ שנוטה באלכסון לימין).

ד' זו [בדרך] שאלת תינוק אם יקראנה ד' או יטעה בה. אבל הרגל כאן יותר טוב מהתמונה הקודמת, היא בצד ימין של הגג.

נקודה העליונה באל"ף - גולם, קו משוך בשוה

הא' של אשר - הוא גולם, רובו ככולו מדובק לגג, ופסול.

אל"ף נפסק

אע"פ שיש שתי נפסקים באל"ף - כל זמן שהתינוק מכירו היטב כאל"ף - מותר לתקנו גם בתפלין ומזוזה.

נגיעת יו"ד לכ"ף פשוטה

יש נגיעה בין היו"ד לכ"ף פשוטה -

יש חוששים לצד"י פשוטה. זה חשש רחוק, ובכל אופן אם שאלו תינוק וקרא האותיות כדין מותר להפריד ביניהם.

ראה גם https://hebrewstam.blogspot.com/2015/04/blog-post_1.html

למ"ד - בלי גג

ראה הגדלה

ללמ"ד אין כמעט גג. אע"פ שצורתו הכללית ניכרת לקורא ולתינוק.

לכאורה נראה שאין זה "כתיבה תמה".

שאלות על ירך הזיי"ן

ירך הז' קצר מעט, ונטוי מעט לימין עם כפיפת מה - מ"מ כשרה.

אני הייתי שואל תינוק ואחר שיקראנה - מתקנה, כדי ליישר הירך ולהאריכה כשיעור לכתחילה [שהוא פחות מעט מג' קולמוסים בגובה].

הז' [בשורה ראשונה] כפופה מעט ונטויה לצד ימין, כשרה. אלא שלכתחילה ראוי ליישרה יותר.

קצת הערות בכתב

כדאי להגדיל התמונות:
יו"ד [בשורה ראשונה] - כשרה, אך רחבה קצת יותר מדי. שיעור גוף היו"ד צ"ל לכתחילה לא רחב יותר מעובי הקולמוס.

כ"ף - מושבה קצר, כשרה.

בי"ת - הגג צר מדי, ועקב בולט וגדול [ביחס לרוחב האות עצמה], גורם לשינוי מה בפורפורציה של חלקי האות. אני מציע לשאול תינוק עליה, בגלל צירוף השינויים הנ"ל.

יו"ד [בשורה אחרונה] - גוף היו"ד אינו ניכר מספיק ונבלע בין עובי הירך וחיבור הקוצות מצד שמאל, ונראה כאילו הקוצות מצד שמאל מדובקים בדקות ואינם מגוף האות - צריך לתקן צורה [גוף] היו"ד.

צד"י - יו"ד הימני אין ניכר מספיק חילוק בין העוקץ [המדבק את הי' לגוף] וגוף היו"ד.

זה כלל בכל היודי"ן שבאותיות [יוד"י האלפי"ן, (רגל שמאל של הג' - שהוא צורת י'), פאי"ן, צדי"ן ושיני"ן וכל כיו"ב] - צ"ל גוף היו"ד ניכר לעצמו ומדובק בעוקץ דק לגוף האות. ולא שחיבור העוקץ וגוף היו"ד יהיו גוש אחד [ואפילו רובו מדובק כגוש אחד, אם רובו מדובק הרי זה כמדובק] ונידון כגולם המבואר בשו"ע סימן לב סעיף יח.