יום שלישי, 16 ביוני 2015

נגיעה עבה

נגיעת כל מושב התי"ו לכ"ף, א"א לגרר משום חק תוכות. וממילא כל הכתוב אחריו פסול משום כתיבה שלא כסדרן.
כל פני הוי"ו נדבקו לה"א בשם - א"א לתקנה בגרירה משום חק תוכות, ומחיקת כל הוי"ו אסורה משום מחיקת השם, ולכן אין לה תקנה אלא לקלף את כל השם.

3 תגובות:

  1. ולא נניח שהסופר התחיל את כתיבת אות ה' האחרונה מהגג, ובדבקו באות ו' תיכף נהפכה אות ו' המקודשת לאות ר' ומימלא נמחקה, ולכן רק שתי האותיות הראשונות ו"ה נקדשו ואפשר ומותר למחוק את ה-ו"ה?

    השבמחק
  2. אם היינו יודעים שזה בדיוק מה שקרה - אתה צודק. ונתבטל לגמרי הוי"ו ומותר למוחקו, והה"א שאחריו.
    אבל מי יודע שכך היה ? אולי זה נדבק לאחר גמר כל השם?!
    ולכן אי אפשר להקל במחיקת השם. שהוא חשש איסור דאורייתא.

    השבמחק
  3. במחשבה שניה - גם אם באמת קרה כמו שאמרת, אבל עכשיו אחר שעשה ה"א אפשר שהוי"ו חזרה להיות ניכרת כאות וי"ו, ואע"פ שהיא פסולה משום חק תוכות, מכל מקום אי אפשר למחוק אותיות מהשם אע"פ שהן פסולות.

    השבמחק