מרפסת קטנה שאין בה [אפילו שיעור] ד' על ד' אמות, ואינה ראויה כלל לדיור. פטורה ממזוזה (וכמדומה לי שכן כתוב או משמע בשו"ת שבט הלוי, ואין לי הספר לפני כעת לעיין בו).
ואע"פ שכתב בחמודי דניאל [מביאו פ"ת ביו"ד סי' רפו] דחדרים קטנים המחוברים לבית דירה גדול, חייבים במזוזה, אע"פ שאין בהם שיעור דע"ד, והיינו מפני שהם מחלקי וצרכי הדיור. אבל חדר כביסה זה שאינו מחלקי הדיור וצרכי הדיור, אלא רק לכביסה לבד (ומוכח בפוסקים שכביסה עצמה, אינה חלק מהדיור) פטור.
הכ"ף פשוטה - ראשה עבה והיא צרה, ודומה לוי"ו גדולה - צריך שאלת תינוק.
החור נמצא בעובי אחד מצדדי המחיצה שבין הבתים, ואינו עובר דרך צד השני של המחיצה [הנקב הוא רק במחיצה אחת המבדילה בין הבתים, ולא בשתי המחיצות].
נקב כזה הוא כשר, כמבואר בשו"ע רבינו בסימן לג שאין פוסל כל עוד רוב מחיצותיה שלימות ללא קרע. ונקב אינו קרע, ואינו פוסל אלא אם כן הנקב [או קרע] מפולש מבית לבית, כי אז פסול משום שאין מחיצה שלימה המבדילה בין פרשה שבבית זה לפרשה שבבית השני שלידה, כן משמע בשו"ע רבינו סימן לב סעיף סא.
ראה גם https://hebrewstam.blogspot.com/2014/01/blog-post_24.html
האם מותר לגרר הדיו שנפל בחלל יו"ד השי"ן, או שיש בזה מחיקת השם או חק תוכות?
אע"פ שבשי"ן כזה בסת"ם הוא פסול משום גולם, והגרירה הוא חק תוכות. מ"מ שם זה הכתוב מאחורי המזוזה, אין בו דין כתיבה או חק תוכות, ועל כן מותר לגרר ממנו הדיו לייפות השם.
ברור שזה לא נכתב על ידי סופר, לא על ידי ירא שמים וכו' וכו' - מכל מקום אני חושב שיש הרבה מה ללמוד מצורות כתיבה פסולה בכלל, וממקרה זה בפרט. ודי למבין.
היו"ד נפסק מגוף הצד"י [הנו"ן], כנראה ששכח הסופר מלחברה. אי אפשר לתקן דבר זה בתפלין ומזוזה משום כתיבה שלא כסדרן, כי כעת ברור לעין שתמונתה נו"ן ויו"ד ממש (ולא תמונת צד"י), וכאשר מתקנה הרי זה כותב הצד"י מתחילה [שלא כסדרה].
אמנם לפעמים בצד"י של האר"י שנפסקה היו"ד מעט מגופה, ישאר בה תמונה של צד"י, ואזי יהא מותר לתקנה.
