א. האם זה מעכב במצות תפלין?
ב. האם אפשר לחשוב שבדיעבד אדם קיים מצות תפלין כי הרוב שחור, והחלק שנפל ממנו השחרות הוא מיעוט?
ג. [אם נקבל שרובו שחור מועיל, שיקרא בית שחור] האם יש הבדל בין של ראש בגלל שיש בו ארבעה בתים, לשל יד?
ד. האם דין שחרות הבתים הוא נכון גם לתיתורא ומעברתא?
תשובה: לדעת השו"ע (סי' לב סעיף מ) ושו"ע רבינו (סי' לב סעיף ס) מצוה לעשות הבתים שחורות כמו הרצועות, אך אינו מעכב, וגם בתים לבנות כשרות לקיים המצוה. ובפשטות לכתחילה מצוה שיהא כל הבית המעברתא ותיתורא שחור גם לדעתם.
ודעת הרבה אחרונים להחמיר שבתים שחורות הוא מעיקר הדין ומעכב (כן כתב במשנה ברורה שם ס"ק קפד, קסת הסופר סימן כא סעיף יב) ולכן רק במקום שאין תפלין אחרים רשאי להניח בתים שאינם שחורות (משנה ברורה שם).
וראה במשנת הסופר (שם, ס"ק מב) שלדעת המחמירים דמעכב הוא הדין במעברתא ותיתורא שמעכב שחרותן. אמנם הקיל (שם בס"ק מג) ברוב שחור דכשר.
ונראה דלמחמירים בעי רוב שחור בכל דבר, כלומר כל בית בתפלין של ראש, והקציצה בתפלין של יד, השינין שבבתים של ראש צ"ל רוב כל אחד מהם שחור, רוב המעברתא ורוב התיתורא.
תשובה: לדעת השו"ע (סי' לב סעיף מ) ושו"ע רבינו (סי' לב סעיף ס) מצוה לעשות הבתים שחורות כמו הרצועות, אך אינו מעכב, וגם בתים לבנות כשרות לקיים המצוה. ובפשטות לכתחילה מצוה שיהא כל הבית המעברתא ותיתורא שחור גם לדעתם.
ודעת הרבה אחרונים להחמיר שבתים שחורות הוא מעיקר הדין ומעכב (כן כתב במשנה ברורה שם ס"ק קפד, קסת הסופר סימן כא סעיף יב) ולכן רק במקום שאין תפלין אחרים רשאי להניח בתים שאינם שחורות (משנה ברורה שם).
וראה במשנת הסופר (שם, ס"ק מב) שלדעת המחמירים דמעכב הוא הדין במעברתא ותיתורא שמעכב שחרותן. אמנם הקיל (שם בס"ק מג) ברוב שחור דכשר.
ונראה דלמחמירים בעי רוב שחור בכל דבר, כלומר כל בית בתפלין של ראש, והקציצה בתפלין של יד, השינין שבבתים של ראש צ"ל רוב כל אחד מהם שחור, רוב המעברתא ורוב התיתורא.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה