שאלה: השוכר בית מיהודי ויש בה פתח ובה דלת, אבל הדלת
נעולה והסירו את ידיות הדלת, וצד אחד של הדלת [בחדר אחד] היא מכוסה על ידי ארון
קיר גדול, וכאשר בא השוכר לא היה בפתח זה מזוזה. האם חייב לקבוע בה מזוזה?
תשובה: זה תלוי אם בעה"ב [כלומר הדייר הראשון שדר
בבית זה] מעולם לא השתמש בדלת זה, אלא מיד עם תחילת הבניה ביטל תשמישו אזי אין זה
פתח כלל ופטור ממזוזה. אבל אם השתמשו בו בתחילה לשם פתח אזי נתחייב, וחיוב זה אינו
סר עד שיעשה מעשה גדול לבטל את הפתח [הנקרא בלשון חז"ל "פרץ את
פצימיו" פירוש שביטל הפתח ע"י הריסת צורת הפתח] אבל נעילת הדלת והסרת
הידיות וקביעת ארון גדול לפניו אינו מבטל החיוב דעדיין יש כאן צורת פתח שנתחייב,
ומעולם לא הוסר החיוב.
ועתה יש כאן ג'
ספיקות.
א) האם העובדה
שבפתח הזו [כנראה] מעולם לא היה בו מזוזה, האם אפשר לומר שחזקה שכך היה [נעול
וסגור] מתחילתו והיה תמיד פטור, או שאין זו הוכחה כלל מה היה מתחילה.
ב) האם דייר חדש
[השוכר] נחשב תחילת שימוש הפתח, וכיון שאין בדעתו לפתחו ממילא עכ"פ לגבי
השוכר לא הוי פתח, או דהכל אזיל אחר הדייר הראשון?
ג) מכיון שהדייר
הראשון לא היה חסיד חב"ד וממילא אפשר שלגביו היה כיוון הכניסה [נגד היכר ציר]
מכיוון הסתום ע"י הארון, ועכשיו שהשוכר [חסיד חב"ד] שנוהג אחר היכר ציר,
וממילא אם יבוא לקבוע מזוזה ע"פ היכר ציר, היא תהא בחדר הפנימי הפונה כלפי החיצון
[לעבר החדר שבו יש את הארון] – האם זה משנה משהו בנידון דידן?
נראה לי דב'
הספיקות האחרונות אינן כלום, דהשאלה אם היה חיוב על הפתח, ואם היה חיוב אינו סר
מעולם ע"י שינוי קטן [פחות מביטול צורת הפתח לגמרי ע"י פרץ את פצימיו]
לא שינוי כיוון ההליכה מצד זה לזה, כגון שהחליפו דלת וקבעו דלת אחרת בכיוון היכר
ציר הפכי, או ע"י שינוי הבעלים.
אבל הספק הראשון היא
שאלה, ולכאורה אי אפשר לסמוך על חזקה לומר, שמכיון שלא היה מזוזה חזקה [על חבר שלא
הניח דבר שאינו מתוקן] דאין הכל בקיאין וזהירין כל כך עד כדי לומר בכגון זה חזקה על חבר כו'.
ולכן נראה שצריך
לקבוע מזוזה בפתח זו, בלי ברכה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה