ר' משה דב ברוד שואל: האם המגילה צריכה להיות כשרה ממש כמו סת"ם? והאם הבדיקה היא כפי
שבודקים סת"ם?
האם מבחינה הלכתית יש חיוב לבדוק את המגילה?
תשובה: לכתחילה המגילה צריכה
להיות כל אותיותיה כשרות כבשאר סת"ם, ולכן ברור שלכתחילה צריך לבדקה לאחר שיצאה מידי הסופר כדי לוודא שלא חסר אות או מילה, או שמא אות אינה מוקפת גויל. [גם בדיעבד מגילה שחסר בה ענין שלם פסולה, ויתכן שצריך לבדוק זה מהדין, שלא דילג הסופר פרשה שלמה. אלא שבדיקה לדבר זה, היתה נעשית בשניות מעטות].
אמנם הדין שנאמר במזוזה שצריך לבדקה פעמיים בשבע שנים, בגלל שקבועה בכותל מרקבת או נקרע בה אות או נטשטש וכו' כמבואר ברמב"ם הל' מזוזה (פ"ה הלכה ט). ולא מצאנו דין זה בתפלין ובספר תורה, אלא כיון שבדקן בשעה שכתבן אין חוששין שמא קרה להן פסול, וכל זמן שלא איתרע חזקה זו, אינם צריכים בדיקה מהדין. ונראה פשוט שמגילה קל טפי, דאפילו אם נמחק אות או נטשטש מלה עדיין כשרה בדיעבד, כמבואר בהלכות מגילה [שו"ע או"ח סי' תרצ סעיף ג, סי' תרצא סעיף א], ואם כן מהדין פשוט שמגילה אינה צריכה בדיקה נוספת לאחר שנבדקה תחילה.
מה הפירוש "גם בדיעבד מגילה שחסר בה ענין שלם פסולה", ואם לא חסר בה עניין שלם אלא רק אות אחת או מלה אחת או כמה מילים, עדיין כשרה? מה הגדרים?
השבמחקמבואר בשו"ע שציינתי בפנים שאם חסר במגילה מלים ואותיות עד כדי חצי מהמגילה [כלומר שרוב המלים נשארו [חצי ועוד משהו] וחסר מלים מהמגילה עד חצי] וקראן הקורא בעל פה יצא מצות מגילה בדיעבד.
מחקאבל אם חסר פתיחת המגילה "ויהי בימי אחשורוש" או ענין שלם [כלומר פרשה שלימה. ואולי זה כולל אפילו חלק מפרשה (כלומר קטע שלם שהוא פרשה סתומה במגילה) אם נוכל להגדירה כענין שלם בפני עצמו], הרי זה מגילה פסולה, ואינו יוצא בה ידי חובתו.
אבל לכתחילה פשוט שיש לקרוא כל המלים מתוך מגילה שכתובה בשלימות, ולא חסר בה כלום.