היכן קובעים את המזוזה בפתחים (עם דלתות) שבחדרי מדרגות?
תשובה: פתחים שבחדרי המדרגות חייבות במזוזה, כמבואר בשו"ע יורה דעה סי' רפו סעיף יט ארובה שבין בית לעליה וכו' וזה ממש דין חדרי מדרגות שלנו.
והיכן קביעתן?
לפי מנהג העולם קובעים לעולם בימין הכניסה לקומות ולחדרים, ולא ביציאה לכיוון חדר המדרגות עצמה, כי העיקר הוא הכניסה לקומות של החדרים ולא לחדר המדרגות.
ולפי מנהג חב"ד היות שדין חדר מדרגות הנ"ל בדיוק כמו פתח או פתחים שבין שני חדרים, על כן אם החדר מדרגות פתוח בכל קומה לחדרים החייבים בעצמם במזוזה, הולכים גם בדלתות חדר המדרגות על פי היכר ציר. ועל כן, אם הדלת נפתחת לחדר המדרגות עצמה קובעים את המזוזה לכיוון הכניסה לחדר המדרגות [לא משום חדר המדרגות עצמה, אלא משום שהוא דלת לכניסה לחדרים שמעבר לחדר המדרגות. והחדר מדרגות הוא רק פרוזדור עבור החדר השני].
אך נראה לי שדבר זה נכון רק בחדר מדרגות שבאמצע הבית, כגון שהקומה הראשונה והשניה הוא בתוך בית אחד. כלומר בעל הבית עולה בחדר המדרגות מחדריו שבקומה הראשונה לקומה השניה, אז דינו כלול וארובה הנזכרים בשו"ע הנ"ל.
אך חדרי המדרגות שהן מחוץ לבתים עצמם, אלא הן כדי לתווך בין הקומות השונים. וכל קומה הוא דיור שונה לעצמו, גם למנהג חב"ד הרי חדר המדרגות הוא בעצם מרפסת המבוארת בשו"ע יו"ד סי' רפו סעיף ז, שדינה כבית שער שכל חיובו מצד הבית שאליו הוא נפתח, וא"כ פשוט שאין הולכים אחר היכר ציר כלל. ולעולם קובעים המזוזה בימין הכניסה לכיוון הקומות של החדרים.
על כן נראה לי שגם חדרי מדרגות המצויים [בארץ ישראל] בבניני מגורים, אשר דרים בו דיירים שונים, וחדר המדרגות הוא מחוץ לכל בית, ואינו חלק משום בית פרטי, אלא הוא מעבר מהחוץ לבתים ומבית של דייר אחד לדייר שני, דינו כמרפסת הנ"ל שכל דלתותיו נידונים כבית שער, וקובעים לעולם לכיוון הכניסה לקומות וחדרי המגורים, ולא הולכים אחר היכר ציר.
אך חדר מדרגות כזה שיעמוד לתווך בין קומות שונים, כאשר אין לו שום גישה מבחוץ, אלא כל ענינו מעבר פנימי בין קומה לאחרת. אע"פ שבכל קומה דיירים שונים, נראה שאזלינן בתר היכר ציר למנהג חב"ד. כי אינו דומה למרפסת הנזכרת, שהיא גישה חיצונית מבחוץ כבית שער. וזו אינה מבחוץ, אלא בין חדר פנימי לחדר פנימי.
לפי מנהג העולם קובעים לעולם בימין הכניסה לקומות ולחדרים, ולא ביציאה לכיוון חדר המדרגות עצמה, כי העיקר הוא הכניסה לקומות של החדרים ולא לחדר המדרגות.
ולפי מנהג חב"ד היות שדין חדר מדרגות הנ"ל בדיוק כמו פתח או פתחים שבין שני חדרים, על כן אם החדר מדרגות פתוח בכל קומה לחדרים החייבים בעצמם במזוזה, הולכים גם בדלתות חדר המדרגות על פי היכר ציר. ועל כן, אם הדלת נפתחת לחדר המדרגות עצמה קובעים את המזוזה לכיוון הכניסה לחדר המדרגות [לא משום חדר המדרגות עצמה, אלא משום שהוא דלת לכניסה לחדרים שמעבר לחדר המדרגות. והחדר מדרגות הוא רק פרוזדור עבור החדר השני].
אך נראה לי שדבר זה נכון רק בחדר מדרגות שבאמצע הבית, כגון שהקומה הראשונה והשניה הוא בתוך בית אחד. כלומר בעל הבית עולה בחדר המדרגות מחדריו שבקומה הראשונה לקומה השניה, אז דינו כלול וארובה הנזכרים בשו"ע הנ"ל.
אך חדרי המדרגות שהן מחוץ לבתים עצמם, אלא הן כדי לתווך בין הקומות השונים. וכל קומה הוא דיור שונה לעצמו, גם למנהג חב"ד הרי חדר המדרגות הוא בעצם מרפסת המבוארת בשו"ע יו"ד סי' רפו סעיף ז, שדינה כבית שער שכל חיובו מצד הבית שאליו הוא נפתח, וא"כ פשוט שאין הולכים אחר היכר ציר כלל. ולעולם קובעים המזוזה בימין הכניסה לכיוון הקומות של החדרים.
על כן נראה לי שגם חדרי מדרגות המצויים [בארץ ישראל] בבניני מגורים, אשר דרים בו דיירים שונים, וחדר המדרגות הוא מחוץ לכל בית, ואינו חלק משום בית פרטי, אלא הוא מעבר מהחוץ לבתים ומבית של דייר אחד לדייר שני, דינו כמרפסת הנ"ל שכל דלתותיו נידונים כבית שער, וקובעים לעולם לכיוון הכניסה לקומות וחדרי המגורים, ולא הולכים אחר היכר ציר.
אך חדר מדרגות כזה שיעמוד לתווך בין קומות שונים, כאשר אין לו שום גישה מבחוץ, אלא כל ענינו מעבר פנימי בין קומה לאחרת. אע"פ שבכל קומה דיירים שונים, נראה שאזלינן בתר היכר ציר למנהג חב"ד. כי אינו דומה למרפסת הנזכרת, שהיא גישה חיצונית מבחוץ כבית שער. וזו אינה מבחוץ, אלא בין חדר פנימי לחדר פנימי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה