שו"ע אדמו"ר סימן לו, אותיות נ,ן

אות נ
יהא ראשה כזיי"ן לפי שצריכה להיות שוה לנו"ן פשוטה בכל היכולת לכתחלה שהרי שתיהן נקראות נוני"ן אלא שזו כפופה וזו פשוטה והפשוטה צריכה להיות ג"כ בענין שאם תכפפנה תהיה כפופה כמו שיתבאר ויהיה הראש קצר ומושבה התחתון משוך לצד שמאל היטב יותר מן הראש שלא תדמה לבי"ת וצוארה קצת ארוך כדי להסמיך אות אצל ראשה כמו שנתבאר למעלה ותהיה עגולה גם מלמטה לצד ימין. וכן כל האותיות הכפופות צריכים להיות לכתחלה עגולות למטה שאם תפשטנה תהיה פשוטה:

פשוטה תואר צורתה כמו זיי"ן אך שהיא ארוכה כשיעור שתהא ראויה להעשות נו"ן כפופה אם תכפפנה כמ"ש למעלה בכ"ף פשוטה ואם היא קצרה מראין לתינוק שאינו חכם ולא טפש ואם קוראה זיי"ן פסולה:

פירוש:

כפופה יהא ראשה כזיי"ן, לפי שצריכה להיות שוה לנו"ן פשוטה (שתארה כזיי"ן) בכל היכולת לכתחלה, שהרי שתיהן נקראות נוני"ן, אלא שזו כפופה וזו פשוטה. והפשוטה צריכה להיות גם כן (ארוכה מספיק) בענין שאם תכפפנה תהיה כפופה, כמו שיתבאר (באות נו"ן פשוטה). ויהיה הראש (של הכפופה) קצר (ולא משוך) ומושבה התחתון משוך לצד שמאל היטב יותר מן הראש, שלא תדמה לבי"ת. וצוארה קצת ארוך כדי להסמיך אות אצל ראשה כמו שנתבאר למעלה (באות גימ"ל, ושם נתבאר שאין נוהגין כן באותיות גנ"צ), ותהיה (במקום כפיפת הצואר למושב) עגולה גם [התיבה "גם" קצת קשה. ושיעור לשונו, שמטעם שצ"ל ראויה לפשטה לעשות נו"ן פשוטה, לכן גם כן תהא עגולה] מלמטה לצד ימין. וכן כל האותיות הכפופות צריכים להיות לכתחלה עגולות למטה, שאם תפשטנה תהיה פשוטה:

פשוטה תואר צורתה כמו זיי"ן, אך שהיא ארוכה (מהזיי"ן, כל כך) כשיעור שתהא ראויה להעשות נו"ן כפופה אם תכפפנה, כמו שנתבאר למעלה בכ"ף פשוטה. ואם היא קצרה, מראין לתינוק שאינו חכם ולא טפש, ואם קוראה זיי"ן פסולה:

חידושים:

א)  פשוטה תואר צורתה כמו זיי"ן (אך שהיא ארוכה כו'). מדלא כתב צ"ל [צריך לעשות/להיות] אלא "תואר צורתה" משמע קצת דזה צורתה העצמית של הנו"ן פשוטה, שהיא בעצם זיי"ן אך שהיא ארוכה ממנה.

ב)  מראין לתינוק שאינו חכם ולא טפש. לשון זה נמצא גם באות כ"ף פשוטה ומ"ם פתוחה, ובשלשתן בא להבהיר שאין לחשוש ממה שאות סופית מקומה בסוף התיבה דוקא, אלא ניתן לשאול תינוק בכל מקרה, כפי שנתבאר שם.

כתב המיוחס:

א)  בכתב המיוחס אין תמונת הנוני"ן שוין, אלא תמונת הכפופה כעין וי"ו אלא שראשה 'שבור' [כלומר עקומה לאחור] מעל הקו ועוברת מעט מאחורי הקו, והקו נוטה לצד ימין יורד באלכסון ממנה, כשאר ראשי שעט"נ ג"ץ (אבל בנו"ן יש בקו הצואר עיקול עדין – זכר לכפיפת צואר הצד"י). וראש הפשוטה כזיי"ן ממש. וחילוק זה מבואר בצמח צדק (שו"ת או"ח סי' יח אות ו) "אכן בסת"מ שלנו ראיתי הנו"ן כפופה כמ"ש מהר"מ גאלאנטי [דמות וי"ו עקומה]", אבל הפשוטה כזיי"ן.

ב)  מושב הכפופה בולט מעט לצד ימין מעבר לראש, אך מצד שמאל היא שוה לראש ואינה עוברת שמאלה כלל.

ג)  בתואר הנו"ן פשוטה אין בכתב המיוחס שום חידוש.