נו"ן - מושב קצר

כל הנוני"ן הללו כשרות. אמנם לכתחילה צריך להיות הגג צר יותר מהמושב, ולא להיפך גג רחב מהמושב.

כ"ף - שאלת תינוק

הכ"ף נראית מרובעת למטה - אמנם היות שאינה מרובעת גמורה בזוית ישרה, יש להכשיר ע"י קריאת התינוק [וכמובן מצוה לתקנה בהוספת דיו אחר שיקראנה].

יו"ד משונה

קוץ ניכר יוצא מצד ימין של גג היו"ד [יו"ד שניה ב'יהיה'] - שאלת תינוק האם נשתנה צורתה או לא.

יו"ד עליונה באל"ף נוגעת לגג

יו"ד עליונה נוגעת בעוקץ דק לגג. מבואר בשו"ע רבינו שאינו פסול [ולא הצריך אפילו גרירה. אבל שאר אחרונים כתבו שצריך לגרר הנגיעה. ועכ"פ מכיון שצורתה של יו"ד זו שאינה נוגעת לכתחילה - ראוי לגרר ביניהם].

תי"ו ללא צורה, שאלות על ווי"ן

התי"ו אין לו צורת אות - פסולה.

הוי"ו רחב קצת - ראוי לשאול תינוק. 

הוי"ו הזה רחב קצת וגם קצר קצת ומתדמה מעט לרי"ש - יש לשאול תינוק ואם יקראנו וי"ו, יש לתקן אריכותו ועביו [ע"י שיעבה מעט הירך].

מזוזה שנפל עליה שעוה וכיסה אותיות

נשאלתי מה הדין במזוזה שנפל עליה שעוה וכיסה כמה אותיות שלא היו נראות, והסירו את השעוה ממנה, וחוזר לקבעה. האם יברך כעת על קביעתה?

זה תלוי מה הדין במזוזה כזו בעת כיסוי האותיות. מבואר בפוסקים שאסור לקרוא בס"ת שמכוסה בשעוה עד שיסירו את השעוה, אבל לכאורה זה מצד הדין שאסור לקרות מהתורה בעל פה, והיות שאין האותיות נראות א"א לקרות בה. צ"ע האם שייך דין כזה במזוזה, היות שהאותיות באמת קיימות מתחת לשעוה אלא שמכוסות.

ואמנם פשוט שצריך להסיר השעוה, אבל לא יברך אח"כ על החזרתה.

תי"ו משונה

המ"ם שאלת תינוק כי היא עגולה מעט למטה, שמא יטעה בה תינוק כסמ"ך.

התי"ו משונה, בגלל שרגל ימין ארוכה משל שמאל, וכן בגלל כפיפתה שבסופה - מ"מ עדיין היא בתבנית תי"ו ומועיל קריאת התינוק.

צד"י פשוטה משונה

הצדי"ן נראים הפוכים, ראש שמאל נראה מחובר לקו ארוך היוצא מראש ימין.

אמנם כוונת הסופר היתה לכופף צואר הירך [היוצא מראש שמאל] ימינה הרבה ואחר כן למשכה בפשיטות כלפי מטה, ולכן מתדמית לצד"י הפוכה.

נראה לי שבדיעבד כשר [גם אם עשאה ממש הפוכה כנ"ל - כלומר משך הקו הארוך מראש ימין ולא משמאל], כי לא נשתנה לגמרי צורתה, ואינה נראית כאות אחרת.

[ולא כתבתי זה אלא לדין בדיעבד, אבל ברור שאסור לכתחילה לעשות הפוכה, שהרי אסור לשנות צורת האות מהכתב שנמסר כמבואר בשו"ע רבינו סי' לו סעיף א].

חי"ת שהאריך גגה מעט

חי"ת זה האריך מעט את גגה של שמאל. בשו"ע רבינו מבואר שאם עשה א' מראשי החי"ת ד' היא פסולה, כי צריכה להיות מצורת ב' זייני"ן.

בנידון שלפנינו, הגם שכבר יצא רוחב הגג מכלל ז' למין ד' הפוכה, אולי יש להקל, כי עדיין נראית חי"ת. וכן ראיתי בכמה כתבים [מכתב המיוחס] שאין מדקדקים שראש שמאל תהא צרה ממש כז' ועשאוה רחבה כשיעור ב' קולמוסים, ובצירוף שאינה כמין ד' ישרה אלא כדלי"ת הפוכה, שמא יש להקל.

בכל ענין נראה בודאי שראוי ומותר לתקנה ואין בזה שלא כסדרן. ויתקן ע"י שיעבה הרגל כדי שיהא יותר ניכר לקראת מרכז גג הז'.  

שאלות על אותיות מ"ם

נפסק הוי"ו [חרטום] מהגוף [כ"ף] - היות שההפסק דק מותר לתקנו, כי לא נשתנה צורת המ"ם.

יש פוסלים (קול יעקב בסי' לב) מ"ם זה משום שאין לחרטום ראש של וי"ו, והרי זה גולם. לענ"ד העיקר שהיא כשרה, ומ"מ ודאי יש לתקנה לכתחילה. [ואף לפוסלים, הרי אנו מתירים תיקון גלמים כיוד"י האל"ף שנגעו בגוף, כל שכן הכא].

המ"ם כשרה - אין בה פגם בצורתה.

הצד"י פשוטה  [הארץ] - ראש ימין נראה גולם - צריך לתקנו.

 הממי"ם כשרות.

באמת שזה נחשב לשינוי בצורת המ"ם, כי עיקר החיבור הוא למטה [כלומר מול המושב]. אעפ"כ העולם נוהג להקל להכשיר בדיעבד.

נראה לי שזה שינוי גמור בצורת המ"ם.

נגיעות

פסיעה לבר בשם הוי' - הה"א נוגע לוי"ו. מותר לגרר ולהפריד כי אין כאן שום שינוי בצורות אחת מהאותיות.

ראשי השי"ן נוגעין זה בזה - מותר להפריד - מעיקר הדין. (אמנם המשנת סופרים כותב שזה כשר אחר גרירה רק בשעת הדחק, ואע"פ שאין זה דעת שו"ע רבינו באות אל"ף. מ"מ כאן שהדיבוק קצת עבה, אפשר שאין זה כל כך מהודר אפילו אחר הגרירה).
ראה גם פורום לנושאי סת"ם: דיבוק ראשי השי"ן, פורום לנושאי סת"ם: נגיעות, דיבוק

זיי"ן בשיעור נו"ן פשוטה

הז' הראשונה של מזזות ארוכה מדי, אמנם כלפי העין היא נראית [יותר] כזיי"ן משום האותיות שלידה, כלומר ביחס הכללי של כל הכתב היא נראית כזיי"ן, ולא כנו"ן. מ"מ במדידת שיעור הירך [למטה תמונה מוגדלת עם קוי רשת, המראה מדידת הירך] היא פי שלוש מעובי גגה. זוהי שיעור נו"ן פשוטה, ועל פי המובן משו"ע רבינו [סי' לב סעיף כ] היא פסולה מהדין.

אמנם לענין תיקון שלא כסדרן, אם תינוק יקראנה זיי"ן - בזה יש לדון. וכמו שכתבתי כמה פעמים, שאות שיש עליה צורה הנקראת לתינוק אע"פ שחסר בה "תמה" הלכתי, מהני תיקון שלא כסדרן כדין ההיתר לתקן נפסקים. אמנם כאן צריך עדיין לדון בנושא.

הז' השניה - ראשה עבה מעט יותר, ונמוכה מעט מהראשונה, ולכן שיעור ירכה קצת פחות מהראשונה. אבל באמת שגם היא שאלה חמורה.

תי"ו עם רגל ימין כפופה

המנהג לפסול תי"ו כזה כי רגל ימין שבה כפופה כעין רגל שמאל [אלא שהיא הפוכה החוצה כלפי ימין].

צורות של בי"ת - בעיתיות

באתי כאן להמחיש חלק מהדברים שביארתי בפורום לאחרונה בענין צורת הבי"ת. [כמובן זו דעתי, וברור מתוכן ההערות של אחרים על מה שכתבתי בענין צורת הבי"ת, שאין עמם הסכמה על כל מה שאכתוב. והבוחר יבחר].

בי"ת זו מעוגלת למטה ובליטת עקבה אינה ישרה עם שטח המושב כלל אלא תלויה ממעל - צורה זו לענ"ד היא ספק בי"ת וצריכה שאלת תינוק [ואם יקראנה יש לתקן ריבועה שלמטה].

אמנם התמונה מטושטשת מעט - אך המבוקש היא צורת הבי"ת והיא ברורה כאן:

בי"ת זו פסולה כי היא עגולה למטה כעין כ"ף, ואין בליטת העקב מצילה, כי חסרה עיקר צורת הבי"ת שתהא מרובעת למטה עם זוית ועקב. ולא יועיל כאן קריאת התינוק, כי הוא פסול ברור.

ביתי"ן בעייתיים [ראה הגדלת התמונה].

הביתי"ן של ובכל, הדברים - העקב וזוית אינה ברורה - מועיל כאן שאלת תינוק [ואחר הקריאה הנכונה תיקון הזוית ועקב].

הביתי"ן של ודברת, ובקומך פסולות - הן עגולות לגמרי כעין כ"ף, העקב אינו בולט מהגב כלל. לענ"ד אינו מועיל קריאת התינוק באלו.

הבי"ת של בין לענ"ד גם פסולה משום עיוות צורתה. אמנם כאן יש מקום לאפשר קריאת התינוק (ותיקון).

הזיי"ן השני של מזזות הגג משוך מדי - כשר בדיעבד.

שער עשוי ככיפה

אם מזוזות השער [הישרות, לפני עיגול הכיפה] הן גבוהות עשרה טפחים [80 ס"מ] - יש לקבוע את המזוזה על שליש העליון של מזוזת השער [מסומן בחץ אדום]. אע"פ שהוא רק כחצי גובה כל השער. כי הכיפה נידונית כמשקוף, והשליש נמדד במזוזה הישרה.

אבל אם היו מזוזות השער הישרות פחותות מעשרה טפחים בגבהן, או אם היה מתחיל הכיפה מהרצפה [ולא היה שום מזוזה ישרה], אז יש לקבוע את המזוזה בשליש העליון הכללי של כל גובה השער.

סמכי"ן

שתי הסמכי"ן המסומנות נשאלו לתינוק, והם קראום סמ"ך. אעפ"כ אני חושש שהן פסולות, ואין להן צורת סמ"ך כלל אלא כמין מ"ם סתומה הן.

סמ"ך זו שאלת תינוק.