יום חמישי, 25 בפברואר 2016

נגיעות

פסיעה לבר בשם הוי' - הה"א נוגע לוי"ו. מותר לגרר ולהפריד כי אין כאן שום שינוי בצורות אחת מהאותיות.
ראשי השי"ן נוגעין זה בזה - מותר להפריד - מעיקר הדין. (אמנם המשנת סופרים כותב שזה כשר אחר גרירה רק בשעת הדחק, ואע"פ שאין זה דעת שו"ע רבינו באות אל"ף. מ"מ כאן שהדיבוק קצת עבה, אפשר שאין זה כל כך מהודר אפילו אחר הגרירה).
ראה גם פורום לנושאי סת"ם: דיבוק ראשי השי"ןפורום לנושאי סת"ם: נגיעות, דיבוק

2 comments:

  1. בבקשה, מראי מקום?

    ומה הפי' "אפשר שאין זה כל כך מהודר"?

    השבמחק
  2. נחלקו הפוסקים בפיסול המבואר בשו"ע [סי' לב] נדבקו יוד"י האלפי"ן וכו' מה טעם הפסול?
    יש סוברים שבכל ענין פסול או משום שינוי צורתן או משום שאינן מוקפות גויל. ויש מחלקים בין נדבק כל הראש לגג שבטלה צורת האות לבין נגיעה דקה כעוקץ היו"ד [וכדומה].
    ומבואר בשו"ע רבינו בסי' לב וסי' לו לענין האות אל"ף כסברא השניה. אמנם המשנ"ס באות שי"ן כ' שאין להכשיר אלא בגרירה ורק זה בשעת הדחק עיי"ש.
    יש להוסיף שכאן שמא זה נקרא נגיעה עבה, או היות שכל ראש ניכר לעצמו אינו נחשב שינוי צורתה.
    ולכן כתבתי שהגם שנראה לי שמותר לגרר ביניהם ואין בזה ח"ת, מ"מ בהתחשב בדעת הפוסלים וחשש הנ"ל - קשה לי לומר שאחר הגרירה הוא מהודר.

    השבמחק