הדיו בגג הקו"ף קפץ, וכנראה פסלו את התפלין משום כך.
מגג הה"א שלמטה גם קפץ מעט דיו, אך נשאר היטב צורת ה"א אע"פ שהנקודה כעת רובה מחוץ (לנותר מקו הגג), נראה שמותר לתקן הה"א.
הנה לפסול גג הקו"ף כן נראה מהביאור הלכה (סימן לב סעיף כה, סוף ד"ה מכירם) שהפסק גדול הניכר לעין כל מרחוק הוי שינוי גמור ואיבוד צורת האות. אמנם צ"ע מתשו' הצמח צדק (או"ח סי' טז) באות אל"ף שקפץ הדיו ערך חמישית אורך קו האלכסון והתיר לתקנו בתפלין, מאחר שתינוק מכירו. והרי התם ודאי ניכר להדיא למרחוק הפסק גדול כל כך, והאם פליג הצ"צ על סברת הביאור הלכה?
ואפשר לחלק דהיכא שרוב קו הגג קיים, אע"פ שניכר הפסק גדול מ"מ מהני קריאת התינוק. אבל חסר חלק מהאות או רובו, וההפסק ניכר להדיא למרחוק בזה נחשב שנשתנה צורת האות ולא מהני תיקון. ועל כן בקו"ף זה שחסר קרוב לחצי (או שליש) מגגו (לפני שיורד כלפי מטה), נחשב שינוי גמור דהרי אין לקו"ף גג. ולא מהני קריאת תינוק בזה. וצ"ע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה