יום שלישי, 22 בספטמבר 2015

ריוח בן התיבות (אחר אות רבתי)

אין ריוח נכון בין התיבות שמע - ישראל. אמנם העיי"ן רבתי עולה מעל השורה, אך אין שום היכר שהיא שייכת לתיבת "שמע", ונראה כאילו היא אות או תיבה בפני עצמה - המזוזה פסולה, עד שיתקן את הדבר.
התיקון: יש להרחיב מעט את חרטום המ"ם של שמע שיהא קרוב לעיי"ן רבתי [וכן אפשר להרחיב מעט את גב העיי"ן - מצד ימין], ומאידך להרחיב טיפה את היו"ד ושי"ן שיהיו סמוכים יותר זה לזה, באופן כזה יהא ניכר חילוק התיבות "שמע" "ישראל".

ונולד לי מתמונה זו שאלה מעניינת. מה הדין כאשר העיי"ן הנ"ל סמוכה ממש ליו"ד, ורק מחמת שהיא בולטת מעל ומתחת לשיטה נראה היו"ד של ישראל מרוחק ממנה (כלומר, הרי זה מצב הפוך מתלויות מעל התיבה, כאן היו"ד תלויה קרוב ממש לחלל העיי"ן).
ונראה לי שזה ממש כדין המבואר בשו"ע רבינו [סי' לב סעיף לו] שלא מספיק הרחקת ראשי האותיות זה מזה בראשיהם, אלא גם במושבות האותיות צריך שיהיו נפרדות התיבות. והוא הדין, עיי"ן זו צריכה להיות כל חלקיה מרוחקת מתיבת "ישראל".
אמנם [בדיעבד אפשר] יש מקום לסמוך על סברת הבני יונה (יורה דעה סימן רעד סעיף ד) דתיבה המסתיימת באות סופית [כמו מ"ם סתומה או נו"ן סופית] בדיעבד לא צריכה שיעור הרחק כמלוא יו"ד, כי ניכרת הפרדת התיבות מחמת אות סופית, כמו כן יש לאמר לענין עיי"ן רבתי, דניכר שנבדלת מהיו"ד (אך צ"ע דמנין לי שהיא סוף תיבת שמע, שמא היא ראש התיבה הבאה?), וגם שלפניה מ"ם פתוחה דמוכח קצת שאינה סוף התיבה.

הממי"ן מסומנים - כי הן עגולות מעט וצריכות שאלות תינוק, אם אינן דומות לסמ"ך.

2 תגובות:

  1. והייתי מסתפק בלמד בסוף תיבה שראש ואו של צוארה נמשכת והוא באמת הרבה פעמים מגיע למעל מקום תיבה הבאה. ואף במזוזה זו בתיבת ישראל_ה' וכן בשיטה שניה ובכל_מאדך [ והוא כמעט כמו ובלכתך שני שיטין מתחתיה ]
    והנה גם בזה לכאורה נימא דבעינן לכתחלה אות קטנה ודיעבד היכר תינוק אלא דהלא אין כאן שום ריוח.
    ואולי זה דומה למה דמסתפקינן בהלכה, בנון וצדי וכדומה דיש מקום שאין בהם ריוח?

    השבמחק
  2. יישר כח על ההערה ושאלה.
    כל העולם מקיל ואינו מחשיב ראש הלמ"ד שבולט מעל השורה - לבעיה של חסר ריוח בין התיבות. ולכאורה תמוה מה חילוק בין זה לאות רבתי.

    בנוגע ללמ"ד נראה שסוברים מכיון שזה רגילות צורת האות שצוארו בולט על פני השורה, ואינו משתוה בכך לשום אות אחרת, לכן אינו נחשב בכלל חסר ריוח בין התיבות.
    עיין עוד בבני יונה (ה' ס"ת רעד סעיף ד) דמיקל בתלויה בין השיטין מעל הריוח. אלא דדבריו, הן במצב של בדיעבד ולא לכתחילה.

    השבמחק