יום שלישי, 27 בנובמבר 2012

קרע ברצועה

אם נקרעה הרצועה בארכה, כלומר שיש חתך ההולך באמצע רוחב הרצועה לארכה, כך שהיא מחוברת משני צדדים. האם כשרה או פסולה? האם אפשר לתקן?
ומה הדין אם נקרע הרצועה לרחבה מעט? האם כשרה, פסולה, אפשר לתקן?
 
נראה דכל שנשתייר פחות משיעור רוחב הרצועה במקום אחד, והיינו שיעור כשעורה [1 ס"מ] הרצועה פסולה [אלא א"כ שעת הדחק כמבואר בשו"ע רבינו סי' כז סעיף כא] ונעשה הרצועה כנפסקה באותו מקום. ועל כן צריך להחליפה או לתקנה כפי שיתבאר.
ומבואר בשו"ע ס"ס לג מח' הפוסקים האם מותר לתפור רצועה שנקרעה לגמרי. ונראה לי שלסוברים מותר לתפרה בגידין ה"ה שמותר לדבקה בדבק שמחזיק שתי העורות כאחד כעין שכ' רבינו בסי' לב סעיף נח לענין עורות התפורים או דבוקים יחד חשובין כעור אחד. אמנם מבואר בפוסקים ס"ס לג דהיות שזה מח' בדין תורה האם מותר לתפור, יש להחמיר היכא דאפשר. וא"כ לכאורה היכא דאפשר אין להתיר לתקנה על ידי דיבוק הרצועה להחשיבו אחד.
אמנם עי' במשנה ברורה ס"ס לג בשם הפרי מגדים מסתפק אם נפסקה הרצועה ברחבה ולא נשאר כשיעור שעורה, האם יכול לתפרה.
וצריך עיון מה ספקו של הפמ"ג, האם נסתפק שמא יש לסמוך על שיעור זוטר כגון רוחב חיטה [עי' מ"ב שם, ומה שציין לסי' כז ס"ק מב] ולצרפו לקולא כדי לסמוך על מ"ד דמועיל תפירה, או דנסתפק בכלל היכא דלא נקרע לגמרי ועדיין מחובר מעט האם מועיל תפירה, דילמא לא נחלקו הפוסקים אלא בנקרעה לגמרי, אבל נשתייר משהו מועיל לתפרה לכו"ע.
וכן נוטה דלא שייך לומר רובו שנקרע ככולו, וכעין שכתוב בשו"ע רבינו סי' טו סעיף י' (לענין טלית שנקרעה דלא חשיב נפסלו ציציותיו ובטלה מצותו) אלא א"כ נקרע לגמרי, אבל כל שנשתייר שיעור קטן של ג' טפחים שהוא בודאי מיעוט רוחב הבגד עדיין חשיבא מחובר.
ולפי זה יש לומר גם כאן כל שנשתייר שיעור ניכר שלא נקרע לא חשיב נקרע לגמרי, ומותר לתפרו. ודבק יש לומר עדיפא דלא ניכר [כמבואר בפוסקים חילוק אם התפירה בפנים שאינה ניכרת, או מבחוץ שניכרת].
 
לכן נראה עיקר הדין בשתי המקרים דאע"פ שהרצועה כמו שהיא פסולה, ומצוה להחליפה ולא לסמוך על תפירה ודיבוק היכא דאפשר. מ"מ היכא דקשה לו להחמיר רשאי להדביקה הדבק היטב, ולסמוך על כל הנ"ל, אף לענין לברך על התפלין.
וכל זה במקום שאורך הרצועה מעכב, אך הרצועה העודפת על שיעור המעכב, נראה דאף לכתחילה רשאי להדביקה (או לתפרה).

אין תגובות:

פרסום תגובה