יום שני, 20 באוקטובר 2014

שי"ן - שינויים בצורתה

בהמשך למה שנכתב על שינויים באותיות עיי"ן ופ"א, נעמוד על שינוי נוסף - באות שי"ן.
הרבה סופרים מושכים את קוי השי"ן עד לנקודה למטה, אבל אין עושים לשי"ן שום מושב כלל. זה אינו נכון, אלא צריך להיות לשי"ן מושב למטה, אמנם צר וחד לצד שמאל כמבואר בב"י, אבל צורת השי"ן שיש לה מושב, והוא המקום שמתחברים בו שלושת ראשי השי"ן למטה.
התמונה הראשונה כתב אר"י, השניה כתב ב"י. בשניהם גוף השי"ן דומה, הוא בנוי משתי קוים חיצונים היורדים באלכסון כלפי המושב, כאשר גם הקו היורד מראש שמאל אינו יורד ביושר אלא נמשך פנימה באלכסון כלפי המרכז. ויש בה מושב שהוא חד למטה ורחב מעט למעלה. מושב זה הוא מרכז אות השי"ן.
כך כתבו באשכנז את צורת השי"ן מאות שנים, עד למאה האחרונה שחל שינוי בכתיבת צורת השי"ן.
[החצים הם מבלוג קודם, ואינם שייכים לבלוג הזה]
השי"ן כאן אינו ממורכז לאמצע כמו שהיה פעם, אלא קו שמאל שבו [הזיי"ן - בכתב ב"י] עומד ישר וזקוף, ולכן שתי הקוין הימניים נטויים אלכסון הרבה יותר ממה שהיה פעם. בשי"ן הזה גם אין בו מושב!! ראש האמצעי כבר אינו מרכז האות !!

טעם השינוי הזה: כי המשנת סופרים כתב "הראש השמאלי (של השי"ן) יהיה לכתחילה יריכו ממש בעמידה". כלומר הראש השמאלי-הזיי"ן צריך לעמוד יריכו זקוף לגמרי. ועל פי דבריו שינו הסופרים את צורת השי"ן, מכפי שהיתה מקדמת דנא.
וציין במשנ"ס (בשער הציון) מקורו לא"ב האחרון [בהוצאת הרב משי זהב, עמוד רפב], וז"ל "וראש השלישי כמו זיי"ן ממש בעמידה". וכן כתב בספר כתיבה תמה שהירך תהא בעמידה פשוטה. ועוד הגדיל בעל ה'כתיבה תמה' שם (עיין בדבריו ובציורים) להורות שאין לשי"ן מושב.
הרב משנ"ס הבין בלשון הא"ב הנ"ל, שכל הזיי"ן גם יריכו בעמידה ממש. אבל אין הכרח לבאר כן בכוונת לשון הא"ב. אלא יש לפרש רק הראש יהא זיי"ן ממש (ובא הא"ב לשלול סברא שהראש יהא כוי"ו מרובעת בעלת ד' פינות ויריכה יוצאת מצד ימין של הראש, אלא צ"ל הראש ממש כזיי"ן עובר על הקו לב' צדדים). אבל אפשר שיריכה נטויה באלכסון מעט למרכז השי"ן. וכ"כ במשנת הסופר (ביאור הסופר ד"ה כעין זיי"ן, עמ' פט) בהבנת הא"ב.

עכ"פ משינוי זה נוצרו עיוותים בשי"ן. [יש להדגיש שחידושו של בעל הכתיבה תמה לא לעשות מושב לשי"ן, היא המצאתו הבלעדית של הכתיבה תמה. (ונראה שדברי הכתיבה תמה היו למראה עיני המשנ"ס, שהרי מעתיקם בנוגע לאות פ"א, וכמדומה לי שגם באות שי"ן הושפע מדבריו. אך לא העתיק את סברתו לבטל מושב השי"ן, אדרבה העתיק את לשון הב"י שיש לה מושב חד. ופשוט שאין לסמוך על בעל הכתיבה תמה].
סופר בעל כת"י יפה, מנסה לעשות שי"ן על פי הוראות המשנ"ס והכ"ת הנזכרים. הוא אינו מעמיד את ירך שמאל לגמרי ביושר, אלא היא עדיין נטויה מעט אלכסונית. והסיבה, כי אחרת כל השי"ן תהא נוטה על צידה. אבל גם מושב לא עשה !!
חי"ת המסומנת - כנראה שבתחילה היה ראש ימין רחב כרי"ש, ואח"כ תיקנו להיות כעין וי"ו עבה (ולדעתי לא הועיל הרבה, כי לסוברים שגם חי"ת המורכבת מדלי"ת או רי"ש כשרים, לא היה צריך לתקן. ולסוברים שהחי"ת צריכה להיות דוקא מצורת זייני"ן או ווי"ן, קשה לומר שזו צורת וי"ו).
כת"י פשוט יותר. השי"ן צידה השמאלי זקופה ביושר כהוראת המשנ"ס, ואין לה מושב כלל. ובזכות זה עובר על המפורש בגמרא וב"י שהשי"ן צריכה להיות חד למטה שלא תעמוד, מכיון שקשה לעשות קוי הימין של השי"ן אלכסונים כל כך, עשה השי"ן עגולה [או כמעט שטוחה] למטה !!
הפאי"ן המסומנות - דוגמאות למה שביארתי למעלה - שהמלוי כיום נהפך להיות עיקר בפ"א.
תי"ו - ירך ימין קצר. כשרה וצריכה תיקון.
דלי"ת צרה - אולי שאל"ת שמא היא נראית כזיי"ן.

אין תגובות:

פרסום תגובה