בשבוע שעבר הועלה כאן לדיון פורום לנושאי סת"ם: פשוטות [מהודרות] - קיפול הבית מעור אחד בנידון בתים העשויות מעור אחד מקופל כולו, הקיפול כולל כל הבית [גם של ראש] התיתורא ומעברתא.
ושמה נשאל על 'טאבים' [לשוניות] הבולטות מעור התיתורא סביב, ומקופלות ונכנסות לחריץ שבעובי התיתורא להחזיקן במקומן [הם אינן מדובקות בדבק, כי אם יהיו מדובקות הרי זה פוסל התיתורא, שהרי אינו סגור ע"י תפירות] - האם יש איזה פגם וחסרון בדבר, והאם פוגע בריבוע התיתורא?
נראה לי, שאע"פ שכל זמן שהלשוניות הללו מקופלות במקומן ושטח התיתורא הנראה מבחוץ מרובע, אינו פוגע בדין ריבוע התיתורא, מ"מ יש לי כאן שתי חששות כבדות בדבר.
א) מהנשמע שלשוניות הללו נחלצות ממקומן ויוצאות מעט, כי אינן מהודקות כל כך, וא"כ לכשיצאו ויבלטו בטל ריבוע התיתורא (התחתונה).
ב) אם אנו חושבים הקיפול הזה לחיבור להיות הבתים כשרות, א"כ גם כאן הקיפול הוא חיבור, ונמצא שהתיתורא התחתונה סוגרת פי הבתים בחיבור שלא ע"י תפירה. ומבואר במשנה ברורה וביאור הלכה סו"ס לב, דאם הדביק התיתורות פסול, כי אין סגירתן ע"י תפירה שהוא הלכה למשה מסיני. וכמו כן כאן שמחוברות מחמת קיפולן.
ואין לומר דלענין [חיבור] הבית הוי עור אחד, ולענין התיתורא לא נחשב לחיבור - דהוי תרתי דסתרי. וגם אם ימצא איזה חילוק דחוק, ודאי אין לקרוא לדבר זה (בחשש של תורה דהלכה למ"ס שהתפלין צ"ל תפורות בגידין) "מהודרות".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה