יום שלישי, 26 בינואר 2016

תשובת לבושי מרדכי - בשינוי צורות ו, נ, ב, כ, ר

תשובת לבושי מרדכי (מהדורא תנינא, יורה דעה סי' קכד)
פסקי הלכה מתשובה זו (ביאור והערות שלי בסוגרים).

א.  וי"ו שראשה מרובעת עם זוית ועוקץ נוטה לצד ימין - כשרה. ואם תידמה לזיי"ן (היינו שהעוקץ יוצא באלכסון חד וניכר כלפי ימין) שאלת תינוק.
(כלומר, זוית ישרה בראש הוי"ו מצד שמאל, אינו מעכב, וגם הטיית עוקץ הזוית לצד ימין אינו משנה עיקר צורת הוי"ו. ואין זוית או עיגול צד ימין של הראש עיקר ההבדל בינה לזיי"ן, אלא יציאת ראש הזיי"ן מעבר לירך).

ב.  נפלה טיפת דיו לחלל הוי"ו, אם אין להעלות על הדעת דמיון לה"א - כשרה (כלומר מן הסתם אינה שאלה, אבל אם יש להעלות על הדעת שתשתנה ותיראה כמין ה"א - תיפסל, או תיבחן בשאלת תינוק).
(ונראה לי דכל שכן ראש למ"ד או עקב הבי"ת הנכנסים לחלל הוי"ו, אינה מתדמה כלל לה"א).

ג.  נו"ן (כפופה) שיש לה עקב ממש כמו בי"ת פסולה. (הדיוק בדבריו "עקב ממש כמו בי"ת" כלומר שדומה ממש לבי"ת, שנו"ן זו יש בה מושב ועקב כבי"ת, אבל אם העקב אינו ממש כבי"ת לא תיפסל. וכן מוכרח, שהרי בבית יוסף (א"ב השני, אות נו"ן) מבואר שיש לנו"ן עקב, שמע מינה שאין כל העקבות שוין. ועל כרחך הנו"ן שפוסל הלבושי מרדכי מיירי שחלקה התחתון של האות דומה ממש למין בי"ת, והיא חציה בי"ת ולכן פסולה. אבל אם העקב עגול יפה, או צר אע"פ שמסתיים למטה בזוית אין לפסלה, כי כללות צורתה נו"ן).

ד.  בי"ת שיש בה עקב, אך היא עצמה [העקב] עגולה - שאלת תינוק (אם תינוק יטעה בה ככ"ף).

ה.  רי"ש וכ"ף שאינם עגולים ממש, אלא יש בכ"ף מושב עם זוית, ואפילו עוקץ מה יוצא מהזוית, אם גבה של הכ"ף יוצאת בעיגול להלאה מזוית זו, כשרה. [וכן כתב עוד בלבושי מרדכי מהדורא קמא יו"ד סי' קפז. ומה שכ' כאן בפנים סי' קפב, הוא טעות הדפוס] ואין זה נקרא כ"ף מרובעת למטה לפסלה (אלא אם סיום המושב והגב מחוברים בזוית ישרה בלבד).
וכן הדין ברי"ש שבסוף עובי משיכת הגג זוית, אלא שהירך יוצא ממנו להלאה כלפי חוץ לימין, ואע"פ שיש בזוית זו עוקץ מעט בולט מהזוית, כשרה. ואין לפסול אלא אם העוקץ יוצא מסיום של צד ימין. (כלומר העוקץ בולט מעבר לירך ימין, דאז מתדמית לדלי"ת).

ו.  (למדנו מדברי הלבושי מרדכי כלל בהבחנת צורת האותיות: אין להסתכל כל כך על חלק קטן של האות, האם יש בפרט הזה שינוי בצורת האות לצורה אחרת, אלא רק על כללות ציור האות. והוא כלל גדול בדיני צורת האות. ונראה לי שהוא סברת המכשירים אות שנשתנה חלקה לאות אחר, ודלא כפוסלים בכך. ראה משנה ברורה סי' לו סק"ג).

אין תגובות:

פרסום תגובה