כבר כתבתי כמה פעמים על בעיה כאובה - אסור להאריך ראשי שעטנ"ז ג"ץ. שיעור משך הראשים המתוייגים הוא כשיעור קולמוס או מעט יותר. הרבה סופרים שאינם מומחים מאריכים את הראשים עד שיעור ג' קולמוסים כדי למלאות רווחים, ודבר זה הוא מנהג פסול.
אמנם אין בידי לפסול לגמרי [רק משום זה], כל זמן שהאות בכללות ניכרת. אבל יש לפרסם שדבר זה אינו נכון, והופך כל כתב בצורה כזו ל-"אינו כשר לכתחילה" אלא "כשר בדיעבד".
שתי דוגמאות למטה לבעיה. בתמונה ראשונה גג הגימ"ל [דגנך] רחב ביותר. בתמונה שניה גג הנו"ן [עיניך] רחב ביותר. אמנם לא פסלנו אותיות הללו, כי עדיין ניכרים היטב שהן גימ"ל ונו"ן.
בנו"ן יש בעיה נוספת של שינוי צורת האות, כמבואר באחרונים [בספר דעת קדושים], שראש ארוך יותר מהמושב הוא שינוי צורה. אמנם אין נוהגים לפוסל בדיעבד רק משום זה, אבל כל הבעיות ביחד מצטרפים לעיוות בצורת האות. ובודאי אינו כשר לכתחילה.
דוגמא נוספת למטה - העיי"ן ראש שמאל משוך ביותר, גורמת לעיוות צורת האות [שאלת תינוק].
דוגמא נוספת למטה - העיי"ן ראש שמאל משוך ביותר, גורמת לעיוות צורת האות [שאלת תינוק].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה