שוע"ר סימן לו: כ"ף פשוטה צריך להיות גגה קצר שלא תדמה לרי"ש
ולכן לא ימשוך אותה בסוף השיטה. ואע"פ שכל
האותיות אין למשכן מכל מקום בדיעבד כשרות
אבל זו פסולה אם תינוק שאינו חכם ולא טפש אינו קוראה כהלכתה.
ומקורו בב"י, אבל שם כתוב: "אם האריך גגה יותר מרגלה
פסול". משמע בב"י דאם הגג ורגל שוין עדיין לא נפסלה [וכ"כ בביאור
הלכה בשם ברכת המים], ורבינו שינה וכתב דדינו שאלת תינוק [ולא פסול ודאי].
אמנם יש לדקדק מדברי שו"ע רבינו (סי' לב סעי' כה) דאם "עשה
לה [לכ"ף פשוטה] גג רחב כאורך רגלה [פסולה]", משמע דאם משך הגג כשיעור
אורך הרגל ודאי פסולה דנעשית רי"ש [גדולה] ולא מהני שאל"ת. [וכן משמעות
הגהות ברוך שאמר (הגה' סח) בשם ר"י החסיד, וכ"כ במקדש מעט (אות ך
סק"ה)]. ולפי"ז מה שכתב רבינו [סי' לו] "גגה קצר שלא תדמה
לרי"ש לכן לא ימשוך אותה בסוף השיטה .. זו פסולה אם תינוק אינו קוראה
כהלכתה" היינו שמשך גגה יותר מהראוי, אך לא משכה כאורך רגלה אלא פחות מעט
שנדמית לרי"ש, ויתכן בה כבר פיסול משום שתינוק יטעה בה. אבל משכה כ"כ
כאורך רגלה פסולה ודאי.
הרי רבינו שינה מסברת הב"י [דאם האריך גגה כרגלה לא נפסלה, אלא
דינה שאל"ת] ומחמיר [דודאי פסולה, ואין שאלת תינוק אלא בפחות ממשיכה ארוכה
שכזו]. ונראה לי שרבינו היה לו הגירסא בב"י "אם האריך גגה יותר מדאי
פסול", ופי' שמשכה יותר מדאי ומתדמה לרי"ש, ודינה שאל"ת. אך אם גגה שוה לאורך רגלה, פסולה דכבר נשתנית ונעשית רי"ש ממש.
העולה מזה דעת רבינו:
א) אסור למשוך גג הכ"ף פשוטה כלל, לכתחילה.
ב) בדיעבד אם משכה מעט וניכרת היטב ככ"ף כשרה, ואם משכה הרבה
שמתדמית לרי"ש דינה שאלת תינוק.
ג) ואם גגה רחבה כאורך רגלה פסולה, ולא מועיל קריאת התינוק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה