יריעה של ס"ת עתיק מוצגת בחלון על הקיר. האם זהו כבודה?
נראה שאמנם מותר לשמור ס"ת עתיק [פסולה, או אפילו חלק ממנה] ואע"פ שדין ס"ת שבלה לגניזה, מ"מ אם יש ליהודי צורך חשוב מותר לו לשמרה. אבל במקום ואופן מכובד דוקא. ולא תלויה בהצגה על הקיר כחפץ אומנתי. יש להוסיף שיש ביריעה שמות ק' ואסור לעמוד מולם בצורה לא צנועה, שזה כמעט בלתי אפשרי שישמרו מזה.
אע"פ שאי אפשר לקרוא את הכתב מחמת איכות הצילום והזכוכית המכסה, מ"מ אפשר לראות בבירור צורות הפרשיות השנויות במחלוקת שבין הרא"ש והרמב"ם.
במרכז התמונה [עמוד אמצעי בשליש התחתון] סיום פרשה ולא נשתייר ט"א לסוף השורה והניח שורה תחתיה כולה פנויה - ריוח פרשה סתומה לפי הרא"ש, ולפי הרמב"ם היא פרשה פתוחה.
למטה ממנה [וכן למעלה בתחילת העמוד] ריוח בסיום השיטה וכן ריוח בתחילת השיטה שתחתיה - לפי הרא"ש היא פרשה פתוחה, ולרמב"ם היא פרשה סתומה.
בריוח הפרשה שלמעלה [בתחילת העמוד] נראה שיש שיעור ט"א בסיום השורה, ובכל זאת הניח גם ריוח ט"א בתחילת השיטה שתחתיה - אפשר שספר זה נכתב לפי דעת הרא"ש, וזו פרשה פתוחה היא, כמבואר בפסקי הרא"ש וטור יורה דעה הל' ס"ת. [או שלפי הרמב"ם היא סתומה, כי לא רצה להניח ריוח פחות מכשיעור ט"א בתחילת השורה, גם על פי הרמב"ם].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה