שו"ת צור יעקב [לאחד מגדולי גאליציע, לפני השואה] דן בחדרים העומדים לאכסנית ולינת עוברים ושבים - חיובן במזוזה. והעולה מדבריו:
א) אם השוכר את האכסניה שכרו לל' יום חייב כדין הדר בפונדק עצמו, דנתחייב אחר ל' יום.
ב) טעם החיוב דלא גרע מבית אוצרות דבעה"ב דחייב, וכאן הרי כליו בחדרי האכסניה.
ג) משמע מדבריו דאם לא היה כאן שכירות אלא היו ביתו וחדריו השייכים לו, היה חייב בעה"ב מיד. וזה מטעם שכתב דלא גרע מבית אוצרות של בעה"ב.
ולענ"ד חובת הדר [האורחים] מוטלת על בעה"ב, דנחשב דיור האורחים דירת אדם, אלא היות שהוא הבעה"ב הוא חייב במזוזה. דומה למה שאדם חייב לקבוע מזוזה על חדרי אשתו ילדיו ומשרתיו היהודים, ואע"פ שאינו נכנס בתוכם כלל, וגם אם אין לו שם חפצים. דדירת אדם יהודי חייב במזוזה, וחיוב זה מוטל על בעה"ב. (ורק כאשר משכיר או משאיל ביתו לאחרים, נעשו הם בעלי הבית להתחייב משום חובת הדר, דהבית שייכת להם לכל זמן ההשכרה או ההשאלה).
ונראה לי שמקום שהוא דיור אדם וגם אוצרות, האוצרות טפילות לגבי דיור האדם. ואם משום דירת האדם פטור, גם החפצים לא יחייבו את בעה"ב. ולכן אם רובם ככולם של האכסנאים אינם דרים שם ל' יום, נמצא החדרים עומדים לדירת ארעי שהוא פטור, לכאורה בעה"ב פטור ממזוזה. שהרי הוא ובני ביתו אינם דרים שם, אלא הוא מיועד לדיור ארעי של הלנים פחות מל' יום.
כמובן שראוי לקבוע מזוזה על כל פתח יהודי בכל ענין, כל שכן להחמיר כשיטת הצור יעקב שנידון משום בית אוצרות. אבל הנראה לי נכון ואמת להלכה רציתי להעיר.
ראה גם פורום לנושאי סת"ם: האם יש חיוב מזוזה לחדר של דיור נכרי בביתו של ישראל
ראה גם פורום לנושאי סת"ם: האם יש חיוב מזוזה לחדר של דיור נכרי בביתו של ישראל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה