הגדרת "בדיעבד"

שאלה:  לאור מה שנכתב לאחרונה לגבי ל' אם צווארה עקומה, שאם תינוק יקראנה - כשירה בדיעבד.

מה הפירוש "בדיעבד"?  האם בגלל שהלמ"ד בדיעבד, לכן כל המזוזה בדיעבד, ואינה מהודרת. או שמא הלמ"ד [לבדה] בדיעבד, אבל אינו פוגע באיכות המזוזה.

אני שואל כדי לברר לגבי למ"ד שצוארו אינו ארוך כוי"ו, אלא קצר מאוד. שלפי הצמח צדק על שו"ע הרב [סימן ל"ו אות ל] "וכל זה לכתחילה" מתייחס לכל מה שכתוב בסעיף כולל אורך הצוואר. (אמנם לא נאמר שם "בדיעבד", אבל) זה "שאינו לכתחילה" - האם פירושו שהמזוזה בגלל למ"ד אחת קצרה פחות מהודרת?

תשובה:  ההגדרה "בדיעבד" אינה שוה בכל האופנים שבה נזכרה.

א.  לפעמים פי' הדבר שכל המזוזה או התפלין הן במצב של "בדיעבד", כי אות אחת אינה עשויה כתקנה לכתחילה, והיתה ראויה להיות יותר טובה, ומצוה להדר להניח יותר מהודרות מזה.

ולכן כאן בענין שנשאל על הלמ"ד שצוארה קצר, או שצוארה עקומה (ביותר) - המזוזה כולה היא בדיעבד [פחות מהודרת], שהרי יש בה אות אחת שאינה ראויה לכתחילה להיות בצורה כזו, אלא בכתיבה נאה יותר ע"פ הדין.

זה נכון בדרך כלל לכל מקום שיש שינוי מסויים בצורת האות, שהיתה צריכה להיות "כתיבה תמה ונאה" לכתחילה בצורה אחת, והיא עשויה בצורה אחרת שכשרה בדיעבד. וההסבר - שהרי אין כאן עכשיו "כתיבה תמה ונאה" כנדרש ע"פ ההלכה לכתחילה.

דוגמא נוספת: צד"י יש בצורתה מחלוקת - האם היו"ד הימנית היא עשויה כיו"ד ישרה, או כיו"ד הפוכה. בכתב ב"י נוהגים כיו"ד ישרה, ובכתב האר"י נוהגים כיו"ד הפוכה. אמנם בדיעבד היא כשרה בכל אופן. כלומר אם נמצא [לדוגמא] בכתב האר"י צד"י אחת שיש בה יו"ד ישרה, היא כשרה בדיעבד. פי' כל המזוזה אינה מהודרת כל כך (כי חסר ב"כתיבה תמה"), אבל כשרה בדיעבד, כי אין זה שינוי גמור בצורת האות.

ב.  אבל יש "בדיעבד" שנזכר [בתחומים אחרים בסת"ם], שפי' הדבר בדיעבד שנעשה הדבר כן ואי אפשר להחזיר המצב, או אפילו מותר לעשות כן לכתחילה כי יש מצב של שעת הדחק, ומאחר שנעשה הדבר כן ע"פ הדין - כשרה לכתחילה כמצוה מהודרת.

שתי דוגמאות לדבר זה:  א) פרשיות של יד מצוה שתהיינה כתובות על קלף אחד, ולא על שתי קלפים [ואפילו מדובקים]. אבל בדיעבד אם כתבה על שתי קלפים כשרה.

פי' הדבר: אם עשאה כן על שתי קלפים נפרדים, והניחן בתוך הבית של יד – היא כשרה בדיעבד, אבל אינה מצוה לכתחילה (שהרי יכול להדביקן עתה). אבל אם דיבקן [אע"פ שלא היתה ראויה לכתחילה להעשות כן, אלא דוקא להכתב על קלף אחד ממש] כשרה בדיעבד, לאחר שנעשה כן, ומעתה היא כשרה למצוה לכתחילה, ואין פגם בהידורה. כי א"א לתקן הדבר יותר עתה.

ב)  שיעור ריוח פרשה פתוחה או סתומה היא ט' אותיות. לכתחילה מצותן שיהיו ט' אותיות גדולות (ג' פעמים אשר), ובדיעבד כשרה אם יש בה שיעור ט' יודי"ן לבד.

כלומר, בדיעבד אם הניח ריוח לפרשה כשיעור ט' יודי"ן בלבד היא כשרה, ומאחר שא"א לתקן הדבר, הרי זו כשרה למצוה מהודרת. ומותר להניח תפלין הללו לכתחילה (כי אין דין והלכה שיהא שיעור ריוח פרשה כך וכך, אלא הדין שיהא בה שיעור ריוח – ולמעשה יש בה שיעור ריוח מספיק).

ג.  ראה שו"ע רבינו (סימן לב סעיף לז, סימן לו באות ה) דלכתחילה ירך שמאל של הה"א צריכה לעמוד בצד שמאל של האות, אבל אם היא עומדת כנגד אמצע הגג, אינה לכתחילה. ומכל מקום במקום שיגרם פסול וגניזת הפרשיות מותר לכתחילה להמשיכה כן, כלומר להמשיך הגג הרבה מעבר לירך אע"פ שתעמוד באמצע גגה.

פי' לא היה ראוי להיות כן לכתחילה [בגלל דעת הברוך שאמר שפוסל], אבל בדיעבד שהמצב דורש להרחיב גג הה"א [או הקו"ף מעבר לירכן], מותר לעשות כן לכתחילה. פי' והתפלין כשרות למצוה מהודרת לכתחילה, כי א"א לתקנה אחרת. (ואע"פ שהברוך שאמר פוסל, ס"ל למגן אברהם ושוע"ר שאין הלכה כדעתו בדבר זה, משום שלא נזכר פיסול זה בש"ס. ואמנם יש להאריך בדבר, וכבר כתבתי במקומות אחרות מזה קצת, ואכמ"ל). ואין חסרון ב"כתיבה תמה ונאה", אלא הרי זו כתיבה תמה לכתחילה.

ראה עד"ז בשוע"ר סי' לב סעיף ז. ואכמ"ל.

ד.  אמנם במקום שיש מחלוקת הפוסקים [הראשונים] ונפסק להלכה שבדיעבד סומכים על שיטה אחת מהן להכשיר. פי' הדבר רק בדיעבד שאין ברירה אחרת, כי לשיטה השניה הדבר פסול ממש. ופשיטא שאין זה מצוה מהודרת.

דוגמאות לדבר:

א)  בשו"ע יורה דעה סימן רפח - מזוזה שכתובה על קלף שלא נתעבד לשם קדושת מזוזה, כשרה רק כשאין מזוזה אחרת, בגלל מחלוקת הפוסקים.

ב)  עי' שו"ע רבינו סימן לב סעיף נ – ריוח פרשת והיה אם שמע בתפלין צריכה להיות פ' סתומה, ואם עשאה פתוחה נחלקו הפוסקים האם כשרה בדיעבד או פסולה. ולכן בודאי אם עשאה פתוחה אינה כשרה למצוה מהודרת אלא רק בדיעבד, פי' אם אין לו פרשיות אחרות.

ג)  שם בשוע"ר סעיף נז – מח' הפוסקים אם עור הבתים צ"ל מעובד לשם קדושת תפלין. ומכריע שאף בדיעבד אין להניח בתים הללו, אא"כ אין לו אחרות.

קיצרתי כאן, במקום שבאמת היה ראוי להאריך, אבל אין הבלוג סובל הדבר.

כמובן - מי שירצה לשאול כאן או במייל - אשתדל בעזרהי"ת לענות ולבאר הדברים.

תודה לידידי ר' חיים מדינה שהעלה את הענין.