א. בשו"ע
רבינו (סי' כז סעיף יח): צריך לכוון הקציצה [של ראש] שתהא באמצע רוחב הראש כדי
שתהא כנגד בין העינים.
מקור הדבר מהרמב"ם (הל' תפלין פרק ד)
ושו"ע שם. והטעם שנאמר בתורה "בין עיניך", והוא מקום הנחת תפלין של
ראש. וכתב במשנה ברורה (שם ס"ק לו) דזה מעכב, שאם אין התש"ר בין העינים
לא קיים המצוה כלל. ודבריו מסתברים, שהרי זה מפורש בתורה.
ב.
ובסידור רבינו (בדפוס החדש של השו"ע, עמ' תריח) כתב: ואח"כ יניח
של ראש בגובה הראש, ויזהר שיהא באמצע רוחב הראש ממש שהרי אמרו (בגמרא מנחות לד)
קדש והיה כי יביאך מימין ושמע והיה אם שמוע משמאל, ובתפלין דרש"י שהפרשיות
כסדרן אין בין ימין לשמאל אלא משהו דהיינו החריץ שבין והיה כי יביאך לשמע, על כן
צריך ליזהר בזה מאד.
פירוש הדברים. בסימן לד (סעיף ג) ביאר
רבינו מח' רש"י וסייעתו ור"ת וסייעתו, בסידור הפרשיות בתש"ר. ונחלקו
בפירוש הגמ' מנחות (הנ"ל), דלרש"י "שמע והיה אם שמע משמאל" –
שמאל זה מתחיל מאמצע ראש המניח ולצד שמאל [של הקורא]. נמצא ש(ימין ו)שמאל שאמרו
מתחיל ממש מאמצע הקציצה והוא החריץ שבין והיה כ"י ושמע. כי אם היה מעט מפ'
והיה כי יביאך גם משמאל [הקורא], או מעט מפ' שמע מימין [הקורא] – לא היה מקיים
דברי רז"ל.
אבל לר"ת פי' שמע והיה מצד שמאל – פירושו
מתחיל מקצה הבית כלפי צד ימין. ולשיטתו אין כלל דקדוק שהחריץ האמצעי [בין והיה
לוהיה] יהא ממש באמצע רוחב הראש.
ג.
אבל פשוט שגם לר"ת צריך להיות עכ"פ כל הקציצה בין עיניך דוקא.
אלא שלרש"י צ"ל הקציצה ממש בין עיניך באמצע גובה הראש בדיוק כנת"ל,
כדי שתהא כל פרשת שמע לצד שמאל של הקורא, והיה כי לצד ימין. אבל לר"ת אם יהא
הקציצה יותר נוטה לעין ימנית משמאל [וימצא פ' שמע לצד ימין מהאמצע] או להיפך
[וימצא פ' והיה כי לצד שמאל מהאמצע], אין בכך כלום, שהרי כל הקציצה היא בין עיניך.
ד.
אע"פ שכתב רבינו בסידור "ויזהר .. צריך ליזהר בזה מאד" –
אין הכוונה שזה מעכב קיום המצוה. כידוע דרכו ליזהר מאוד בקיום מאמר רז"ל. אבל
לעיכובא, נראה שמה שכ' בשו"ע שלו הוא המעכב דוקא, וכל זמן שהקציצה כולה היא
בין עיניך גם בתפלין דרש"י יוצא ידי חובתו. אלא שלא קיים דברי רז"ל
כנ"ל. (והרוחנו דלא פליג כלל על מה שכ' בשו"ע שלו, דבין עיניך הנ"ל
הוא דין תורה גמור. ומה שהזהיר מאוד בסידור, הוא לקיים הוראת רז"ל אליבא
דפירוש רש"י לכוון בדקדוק עמידת פ' שמע משמאל הקורא).
ה.
וצ"ע, דבשו"ע רבינו [רמב"ם ושו"ע כנ"ל] הלשון "צריך לכוון הקציצה" פי' גוף הבית בלי התיתורא (ראה שיטתו בסי' לב סעיף עז, דגוף
הבית נקרא תפלין ולא התיתורא). משמע שלא איכפת לי אם התיתורא עודפת לצדדי בין
עיניך, ואין התיתורא כולה בין העינים.
ומאי שנא ממה שמבואר בשוע"ר (סי' כז
סעיף יד) לענין גובה ההנחה של ראש, דצ"ל כל התפלין גם התיתורא דוקא
במקום שער, ואם בולטת אפילו התיתורא לצד המצח אינו מקיים המצוה, שהרי אינו "בין
עיניך" שפי' חז"ל מקום העושה קרחה, כלומר שגודל שם שיער.
למה לענין גובה ההנחה התיתורא נכלל
"בין עיניך", ואילו לענין רוחב ההנחה אינו נכלל?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה