השאלה איפה הגבול, בין אות [כאן - תי"ו] שיש בה גג ורגל - שתי איברים ניכרים, לאות שחסר לה איבר כי הגג והרגל התמזגו לגוף [איבר] אחת?
בתי"ו זו הרגל ימין קצר, אמנם יש בה שיעור רגל כמלוא אות קטנה. אך מ"מ צריכה שאלת תינוק, בגלל יחס חלקי האות [רגל שמאל מאוד גדול ביחס לרגל ימין]. וכמובן מצוה לתקנה אחר קריאת התינוק, כי רגל ימין צ"ל שוה בארכה לרגל שמאל כמבואר בגמרא.
בשתי התמונות האחרונות, צורת התי"ו מעוותת. רגל ימין צר וקטן (אמנם יש בה שיעור) ורגל שמאל גדולה מאוד ועבה. אני חושש שזה שינוי בצורת האות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה