פתח זה הוא בכניסה לחדר מדרגות, מצד שמאל אין לה סף כלל אלא הקיר נמשך
ישר, ומצד ימין אמנם יש לה מזוזת סף, אך היא אינה עומדת ישר מהרצפה, כי מהרצפה
עולה מעט ומתעקמת ימינה, ועיקר החלק שעומד ישר כשיעור עשרה טפחים הוא גבוה מעל
הרצפה הרבה יותר מג' טפחים. מה דין פתח זה?
לכאורה פתח זה פטור ממזוזה, כי אין לו שום מזוזות סף לא מימין ולא
משמאל, כי המזוזה התלויה באויר מעל הרצפה אינה חשובה מזוזה כלל.
והנה לדעת הרמב"ם ופסק השו"ע [יו"ד סי' רפז] שכל פתח
שאין לו שתי מזוזות הסף פטור, ודאי שפתח זה פטור. אבל הדיון הוא, האם לשיטת
הרא"ש וטור [ראה ט"ז וש"ך שם] דפתח שיש לה מזוזה אחת מימין חייבת
[ויש להחמיר כן, בלי ברכה], האם כאן נחשב סף כזה מזוזת ימין, או שמא כאן יודה
הרא"ש דאינו נחשב כלל למזוזה אחת מימין.
והטעם יש לומר דאין המזוזה הישרה בשיעור עשרה טפחים עומדת על רצפת
הפתח אלא תלויה באויר, ולא הוי מזוזה אלא כל שמתחלת מרצפת הפתח.
אמנם נראה מהאחרונים שהעתיקו וביארו את סברת סידור דרך החיים – בסף של
קיר שיש בחלקו העליון הרחבה [ציור ראשון] דחשוב הכל מזוזת סף אחד, עיין במקדש מעט (סי'
רפו ס"ק לו שביאר כן. ויש סיוע לסברתו, מביאור האחרונים בדברי הרמב"ם
דפתח שיש לו כיפה כמין קשת אם אין המזוזות עומדות ישר עשרה טפחים לפני כפיפת הקשת
הרי זה פטור משום שאין לו משקוף. ותמהו כולם, מדוע "אין לו משקוף" לכאורה "אין לו
מזוזות"? וביארו, דמאחר ששיעור המזוזה גבוה עשרה טפחים, אם אין שיעור במזוזה הישרה
נצטרך לצרף לה מכיפת הקשת, ועל כן אין לה משקוף דוקא! הרי שקיר המתעקם חשוב מזוזה
אחת).
אמנם בחובת הדר פרק ח [חלק ב סעיף ג, ובהערה ז שם] ביאר דיש להחשיב את
מזוזה העומדת בגובה של הקיר למזוזת סף, ונחשב כאילו הרצפה מתחלת באויר שם [ציור
שני למטה] אבל החלק התחתון אינו מהסף.
ונפקא מינה טובא בין ב' הסברות הנ"ל.
א. אם בכל אחד מחלקי הקיר אין עשרה טפחים, רק בצירוף, לסברת המקדש מעט
מצטרפין והרי סף שיש בה שיעור גובה י' טפחים החייבת. אבל לסברת חובת הדר אינן
מצטרפין להיחשב סף אחד, ופטור.
ב. היכן צריך למדוד את שליש העליון, כדי לקבוע שם את המזוזה. לסב'
המקדש מעט היות שכל העיקום חשוב מזוזת הסף, יש למדוד כל הסף וממילא שליש העליון נמדד
מהרצפה. אבל לסב' חובת הדר שאפשר להחשיב רק בחלק הישר הגבוה מהרצפה, כי רק
הוא הסף וכאילו הרצפה סמוכה לה. א"כ צריך למדוד שליש העליון רק בחלק זה.
ראה בחובת הדר שם הביא קושית המקדש מעט דלכאורה הוי פיתחי שימאי דאבן
נכנס ואבן יוצא [המבואר בטור סי' רפז] דפטור. ותירץ חובת הדר דדוקא כאשר האבן נכנס
אינו צורת פתח, אבל כאשר מוכח שנעשה עיקום וכפיפה זו לשם צורת פתח, שפיר הוי פתח
תקין ולא שימאי.
נמצא לפי סברות האחרונים ע"פ סידור דרך החיים ראוי להחמיר
ולקבוע מזוזה בסף ימין של כניסה זו, דהוי מזוזה אחת מימין [לשיטת הרא"ש].
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה