יום רביעי, 27 ביוני 2012

נקב קטן בגג האות ונראה לבנונית במקום הנקב

שאלה :  במזוזה יש כ"ף שבאמצע גגה נקב קטן שאינו נראה לעין [רק נגד האור] אבל נראה שמה לעין נקודה לבנה, והוא משום דקות הקלף מאוד לכן נגד האור נראה שם נקב אבל שלא נגד האור נראה קצת לבנונית הקלף שם. מה דינה של נקב זה?  והאם יש לסמוך בזה על חזקת כשרות הסופר, שודאי לא הוציא מתחת ידו פסול?

תשובה:
נראה דמאחר שאין הנקב עצמו נראה לעין אינו נקב כלל כמבואר בשוע"ר [לב סעי' יז] ואע"פ שניכר הפסק קטן באמצע הכתיבה [הנקודה הלבנה שבאמצע גגה] נראה שאין בזה שום פסול.
דמבואר בשוע"ר [שם סע' טז] דאין פסול משום נקב המפסיק בגגה של אות אלא משום שאינה מוקפת גויל במקום הנקב, והרי זה כתיבה מופסקת. משמע דאם יש נקודה לבנה שלא נקלט בה הדיו באמצע עובי גגה של האות אינו פוסל, ואינו נחשב לכתיבה מופסקת. וכן מצאתי מבואר במשנת הסופר [סי' ז, עמוד קה בשער הציון אות כד, בשם גדולי הקדש]. וכן נראה מדברי רבינו [שם סעיף כ] לענין שריטה המפסקת הכתב, דאינו נידון כנקב משום היקף גויל ואינו פוסל משום כתיבה מופסקת [ומה שפסל שם בעוברת השריטה מעבר לעבר, היינו משום שהפסיק שיעור אורך האות]. וזה ברור.

ולענין האם שייך לסמוך על חזקת כשרות של הסופר לענין נקב [הנראה לעין] לומר דפשוט שהיה רואהו ולא היה מוציא מתחת ידו פסול, שמע מינה שנקב זה אירע לאחר הכתיבה. כן כתב במשנה ברורה [לב ס"ק נה. ראה גם משנת הסופר עמ' קז סק"כ] אמנם אין זה שייך בנידון דידן דהרי הנקב קטן, ובודאי יש לחשוש שלא ראהו הסופר. ולא נאמר אלא בנקב הנראה לעין דפוסל.
אמנם יש לומר דבכל זאת איכא ספק שמא אירע התרחבות הנקב או נפילת מעט מהדיו שגרם שתיגלה אותה לבנונית בתוך האות אחר הכתיבה, והיינו יכולים לצרפו להיתר. אך אינו צריך, כי נראה פשוט שאף אם ודאי שהיה לבנונית זה מתחילת הכתיבה אין כאן שום פיסול.
מכל מקום ראוי לעבור עליו בדיו אולי יסתם [לחשוש לשיטת המחמירים דנקב הנראה נגד השמש פוסל], ואם אינו נסתם אלא ישאר הלבנונית כמו שהוא עתה, הרי זה כשר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה