נשאלתי האם מותר וטוב לכתוב פרשת קטורת בכתב אשורי על קלף, כי יש אומרים שהוא סגולה לכל מיני דברים.
ואם כן, האם לקדש את שמות ה' בפרשה?
נראה ברור שאסור לעשות דבר זה, שהרי פסק הלכה ברור ברמב"ם הל' תפלין וס"ת, טור ושו"ע יו"ד סי' רפג שאין היתר לכתוב פרשה מהתורה, אלא צריך רק לכתוב ס"ת שלם דוקא, פרט לפרשיות שהתורה ציותה לכתבן לבדן כמו תפלין, מזוזה, פ' סוטה.
ונחלקו הראשונים האם משום עת לעשות לה' הפרו תורתך, התירו לכתוב פרשיות בודדות על הקלף כדי שימצאו לתלמידים ללמוד, וכתב הט"ז (יו"ד רפג סק"ב) שדוקא עבור הלימוד התירו משום עת לעשות לה', אבל לצרכים אחרים אסור. כלומר האיסור לכתוב פרשיה אחת מהתורה עדיין בתקפה עומדת.
וכן מבואר בשו"ע רבינו או"ח סי' שלד סעיף יג שאסור לכתוב קמיעין והן פסוקים מהתורה למזל וכדומה, וכותבי קמעין הרי הן בכלל שורפי התורה כו' ויש אומרים שמותר אע"פ שאינם לצורך [ולא כמו סידור או חומש שהתירו לכתוב משום עת לעשות לה'] והעיקר כסברא הראשונה.
א"כ פשוט שע"פ הדין אסור לעשות כן.
ומעתה לשאלה השניה - האם לקדש השם?
מכיון שאסור לכתוב כן, אסור לכתוב האזכרות וממילא ברור שאין לקדשן.
אבל באמת אינני יודע איזה קידוש יש לקדש אזכרה לשם קדוש"ה אם אינה חלק מאיזה מצוה, או כתיבת ס"ת, תפלין מזוזה או נביא, ואין רשות לכתוב שם סתם, ובודאי לא שייך לקדשו. וא"כ גם לנוהגים היתר [ע"פ ???] לכתוב קטורת אסור להם לקדש השמות. ובאמת אין בשמות הללו קדושה עצמית של קידוש השם, כי אין קדושת השם אלא כחלק מכתיבה המצווית בתורה.
כשם שהתירו לכתוב פרשה מן התורה בסידורים וחומשים משום עת לעשות לה' מה לי בדפוס מה לי ע"ג קלף.
השבמחקעוד כתבו הפוסקים להתיר מאחר שפרשה זו נכתבת יחד עם ברייתא דפיטום הקטורת א"כ ניכר שאין כאן כתיבת פרשיה חוץ לספר תורה.