בהמשך לשאלה [שבוע שעבר] האם מותר למכור לנכרי מזוזה, חזר ובא אותו נכרי וטען שאשתו יהודיה ועל כן זכותו לרכוש מזוזה ?!
נראה לי שורת הדין, דאם בעל הבית החוקי הוא יהודי, בין האיש או האשה, כלומר הבית רכוש יהודי או היהודי הוא השוכר וחתום על חוזה השכירות - שמבחינת החוק יכול היהודי להוציא את האחר מהבית, הוא חייב במזוזה.
ולהיפך אם בעה"ב או השוכר הוא הנכרי הבית פטור ממזוזה.
ואם שניהם בעלי הבית בקנין או בשכירות, באנו למחלוקת הפוסקים, לפי הרמ"א ר"ס רפו שותפות ישראל ונכרי פטור ממזוזה, ולפי הרשב"א שהביא בדק הבית ר"ס רפו הישראל חייב. וכתבו האחרונים לקבוע מזוזה בלי ברכה.
ונראה לי שאפילו אם הבית פטור [במקרה והבע"ב החוקי הוא הנכרי] היות שדר ישראל בקביעות בבית, אע"פ שהוא פטור, מותר ליתן לו מזוזה לקבוע על הפתח, דמ"מ שמירה וזכרון מצוה לישראל ישנו.
וצריך ליזהר [במקרה ויש צד חיוב ישראל במצוה] שיקבענו ישראל במקומו, דקביעת נכרי אינו קביעת מצוה ופסול.
אם נכרי קבע מזוזה בפתח אז יוצא שאין מזוזה על הפתח?
השבמחקהרי ישנו הסיפור עם ארטבן ויהודה הנשיא,שארטבן קבע את המזוזה בחדר של ביתו החולה ואז היא הבריאה.אז רואים שהמזוזה שומרת גם על הגוי וזה פועל יוצא של קיום המצווה.
אז אי אפשר לומר שבכל זאת ישנו קיום המצווה גם ע"י קביעת המזוזה ע"י גוי?
המזוזה יש בכוחה לשמור מעצם הקלף והכתיבה כקמיע גם אם אינה קבועה כלל בפתח. ודאי שגוי שקבע מזוזה לפתח [כולל המעשה של ארטבן] אין בזה מצוה כלל.
מחקהיה לי פעם מקרה מעניין,שבדקתי מזוזות בבניין עם 17 קומות והאיש אחזקה של הבניין היה גוי ערבי.
השבמחקהוא עזר לי להוריד את המזוזות מהפתחים של מעברי הבניין.
כשבאתי להחזיר את המזוזות,אז הגוי אמר לי שהוא מצטער כי עכשיו הוא לא יכול לעזור לי.שאלתי אותו למה הוא לא יכול לעזור לי, אז הוא אמר לי שאסור לגוי לקבוע מזוזות,כי רק ליהודי יש מצווה לקבוע את המזוזות.