צ"ע מה הדין
בפתח שבין ישראל לנכרי, האם מתחשבים בהיכר ציר, דהיינו להיכן הדלת נפתחת, ואם
נפתחת לצד הישראל, הישראל חייב במזוזה, ואם הדלת נפתחת לצד הנכרי פטור, או
דבכה"ג לא אזלינן בתר היכר ציר?
דין היכר ציר בין
מקום חיוב למקום פטור מבואר בגמרא מנחות לד,ב [פתח שבין בית (מקום חיוב) לגינה (מקום
פטור)] שלא אזלינן בתר היכר ציר כדי לפטור, אלא הפתח חייב במזוזה אפילו נגד כיוון
היכר ציר, כגון שהדלת נפתחת לתוך [היכר ציר שלה בצד] הגינה, אעפ"כ חייב לקבוע
מזוזה בשער לצד כניסה לבית. ולא נאמר דין היכר ציר אלא בין בפתח שבין שני בתים
ששניהם שוים בחיוב "בי גברי ובי נשי" [מנחות לג,א].
א"כ יש לדון
פתח שבין ישראל ונכרי הרי זה כפתח שבין מקום פטור לחיוב, דלעולם חל חיוב מזוזה על
צד החיוב, כלומר בכיוון הכניסה לבית הישראל [ולא אזלינן בתר היכר ציר לפטור].
אלא שיש לחלק בין
הפטורים של גינה ודירת נכרי, דגינה אינו מקום דיור כלל [לשון הגמרא שם
"אויר" כלומר מקום ריק] משא"כ דיור נכרי הוא דיור, ושמא אזלינן
בכה"ג אחר היכר ציר אף לפטור.
והרי פשוט שפתח
שבין דירה לבית כסא ובית המרחץ שפטורים משום שאינם דירת כבוד, אף הפתח הזה פטור
לגמרי גם לצד הבית, דלא שייך לקבוע מזוזה על פתח כזה משום דיור שאינו של כבוד. ואפילו
אם המזוזה לא תהא חשופה לצואה וטינוף, מ"מ פטור כי הפתח אינו של כבוד. ולא
שייך לחייב כלל בפתח זה, גם לצד החיוב.
א"כ אפשר לומר
שדיור נכרי ג"כ לעולם הוא פוטר פעיל (כדיור שאינו של כבוד), ולא כפטור
ריק "אויר".
ונראה שזה תלוי
במחלוקת הפוסקים [המובא בב"י ובדק הבית יו"ד ר"ס רפו] האם דירה של
שותפות ישראל ונכרי חייב או פטור במזוזה, דלסוברים חייב משום שדירת הנכרי הוא
כלום, ממילא נשאר החיוב מצד יהודי שדר שם. משא"כ לסוברים ששותפות נכרי פוטר
ממזוזה, משמע שזה פטור פעיל דהדיור והשער לא תקינים [כלשון שנמצא במרדכי דהוי
חצי בית וחצי שער].
ומעתה לסוברים
דחייב במזוזה הוי דין פתח זה כפתח שבין בית לגינה דלעולם חייב מצד הבית,
כמו"כ בפתח שבין ישראל לנכרי לעולם יש חיוב מצד כניסת הישראל ואין זה משנה
לאיזה צד ההיכר ציר. ואילו לפוטרים הרי זה פטור בכל גווני בין שהיכר ציר לצד ישראל
או לצד הנכרי.
כן נראה לי נכון לדין
(ודלא כמו שכ' בחו"ה פרק ב הערה י בשם קונטרס המזוזה, עיי"ש). על כן אם אפשר
לישראל לקבוע מזוזה על ימין כניסה של פתחו בלי ברכה, כן יעשה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה