תשובת רבי נתן אדלר (רבו של החתם סופר, מובא בשו"ת חת"ס יו"ד סי' רסא):
"כ"ף פשוטה עם עוקץ מאחוריה פסול
לדעתי, כתשובת מהרי"ל וב"י בשם ריא"ס [ר"י אסכנדרי. ובנדפס ריא"ז
הוא טעות הדפוס] דפשוטה וכפופה שוין מדינא דגמרא ופוסקים וזה לא נקרא כ"ף
פשוטה אלא בי"ת פשוטה".
א. "מדינא דגמרא" פי' מהברייתא [שבת קג
ע"ב] וכתבתם שלא יעשה אלפי"ן כו' כפופין פשוטין. פי' הדבר למדנו
מהברייתא, א) שלא יכתוב במקום הכפופה פשוטה או להיפך, ב) שהן דומין בצורתן זה לזה.
ולכן שתי הכפי"ן צריכין להיות עגולות דוקא, דאחרת
אינה כ"ף פשוטה. והיות שנלמד מהברייתא שלא יעשה ביתי"ן כפי"ן,
שהכ"ף צריכה להיות עגולה, ולא בזוית כבי"ת. ועוד למדנו ששתי הכפי"ן
שוין, לכן חייבת להיות גם הכ"ף פשוטה עגולה דוקא, דאחרת אינה כ"ף פשוטה
אלא בי"ת פשוטה.
שיטת רבי נתן אדלר כשיטת תלמידו החת"ס
שנתבאר פורום לנושאי
סת"ם: מחלוקת החתם סופר והצמח צדק – פרטי צורת האות האם הן הלכה למשה מסיני דגם
הפרטים הנלמדים מהברייתא הם לעיכובא [ומן התורה], ומכאן למדו הראשונים
שהכפופות והפשוטות שוין בכל היכולת ואין ביניהם אלא פשיטתן או כפיפתן אבל שאר
חלקיהן שוין, ודין זה הוא לעיכובא [דין תורה].
ב. "וזה לא נקרא כ"ף פשוטה אלא בי"ת
פשוטה". מדקורא לה בי"ת פשוטה, שמע מינה דעצם החילוק בין
בי"ת לכ"ף [וכ"ף פשוטה בכלל] - הבי"ת עצם צורתה מרובעת
בזויות, והכפי"ן עגולות. וכל שינוי מזה הוי שינוי עצם צורתן, ולכן קורא לכ"ף
פשוטה מרובעת - בי"ת פשוטה.
שמע מינה דסברתו שלתקן כ"ף זה לעגל אחר הכתיבה הוא
כתיבה שלא כסדרן, כי ס"ל שזה שינוי עצם צורתה [ולא פרט בלבד המעכב]. ודלא
כסברת הפרי מגדים שאע"פ שיש לפסול כ"ף מרובעת מותר לתקנה שלא כסדרה,
משום דלא הוי שינוי עצם צורת הכ"ף [אלא פרט המעכב בה בלבד].
ג. אבל
בשו"ע רבינו באותיות כ"ף, מ"ם ונו"ן ברור [דלא ס"ל כשיטת
רבי נתן] שצריכין שיהיו שוין לכתחילה בכל היכולת. שויון הכפופות והפשוטות
אינו לעכב.
והמחלוקת בזה לשיטתם שנתבאר (במאמר הנ"ל מחלוקת החתם
סופר כו'), דעת רבי נתן ותלמידו החת"ס דפרטי צורת האות מסיני ולעיכובא [כל מה
שנלמד מהברייתא הנ"ל], אבל לשיטת שו"ע רבינו והצ"צ רק כללות הצורה של
האות מד"ת ולא פרטיה, ולכן אין בהן עיכוב.
ד. ומעתה קשה
להבין שיטת רבינו למה פוסל כ"ף פשוטה בזוית כסברת מהרי"ל, הרי שויון
הפשוטה לכפופה אינו אלא רק לכתחילה, וכי מה בכך שיש בכ"ף פשוטה זוית הרי אינה
מתדמה בזה לאות אחרת.
ואפשר לבאר לשון רבינו שם "צריכין שיהיו שוין
לכתחילה בכל היכולת שהרי שתיהן נקראות ממי"ן .. נוני"ן". כלומר,
היות ששם אחד משותף להם, כמו כן צורתן דומה. אלא שפרטי הצורות אין הדמיון הגמור בהם מעכב כנ"ל.
אמנם בכ"ף יש לומר [לא משום שצריכות להיות שוות בכל
היכולת לכתחילה, לבד] צ"ל עגולה, אלא עצם צורת הכ"ף היא עגולה. כלומר השם
כ"ף מורה על עיגול, וכל שאינה מעוגלת אינה כ"ף. (וע"ד סברת רבי נתן
לעיל דאינה אלא בי"ת פשוטה).
שמע מינה מודה שו"ע רבינו לרבי נתן בדבר אחד – דעצם צורת
הכ"ף פשוטה להיות עגולה כמו הכפופה, אבל פליג עליה באידך – דאין זה נלמד
מהברייתא שבת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה